שלום אורח
 
התחבר

 
נא להמתין...

כישורים חברתיים

|

יניב רוזן

צפיות: 1042
|
דרוג  (0)

מאמר בנושא כישורים חברתיים.

                                                                                                                      

 

הרעיון

לכישורים חברתיים השפעה דרמטית על הווית והצלחת הילד. מיומנות חברתית לקויה עשויה להוביל לכישלון ברבדים בולטים רבים בחיי הפרט. למרות היותם מיומנות נרכשת, נדמה שלא נעשה דיו כדי לעזור לילדים אלו. מאמר זה יסקור את התופעה, מרכיביה, ואת המאפיינים האישיותיים של ילדים אלו כפי שהם שנחלקים לקבוצות השונות.

תוכן

 הגדרה של כישורים חברתיים:

 

רפרטואר של התנהגויות מילוליות ולא מילוליות שבאמצעותן משפיעים בני אדם על התגובות של זולתם בהקשר הבין-אישי. רפרטואר זה פועל כמנגנון שבאמצעותו אנשים משפיעים על סביבתם על ידי השגת תוצאות רצויות וסילוק או הימנעות מתוצאות בלתי- רצויות  בהקשר החברתי  (Rinn & Markle, in press, 1984).

 

מהם כישורים חברתיים:

 

תהליך קבלת החלטות יעיל וכישורי תכנון- החלטה על מגוון אפשרויות פעולה אלטרנטיביים באופן יעיל ודירוגם בהתאם ליתרונותיהם וחסרונותיהם, וקביעת סדרי עדיפויות לניהולן במטרה לקבל  תפוקה חברתית מכסימאלית.

 

ניתוח אינטראקציות חברתיות והיכולת להשתלב בפעילות קבוצתית- היכולת להבין את מרכיבי הסיטואציה החברתית, פענוח רמזים חברתיים, והיכולת להסיק מהתנהגות הזולת על מחשבותיו ורגשותיו, וגילוי יוזמה חברתית.

 

פתרון קונפליקטים- היכולת לדון בדעות וברצונות של אחרים, והתגמשות בעמדות אישיות מתוך הבנה ברורה לקיומן של דעות שונות ומנוגדות, והגעה להסכם פשרה המקובל על הכולם.

 

אינטליגנציה רגשית- היכולת לזהות, להביע ולווסת את רגש העצמי. לרגש השפעה דרמטית על היכולות הקוגניטיביות וההתנהגותיות. הגברת המודעות האישית להשפעתיו של הרגש, וניהול עצמי נכון בהתאמה הם אבני היסוד בשיפור כישורים חברתיים; הן באספקטים של איפוק והבלגה, והן באספקטים של ביישנות וחרדה חברתית.

 

אמפתיה- זיהוי והזדהות עם רגשות הזולת, והתאמת התנהגות חברתית הולמת.

 

כישורי תקשורת והבעה- היכולת לנהל שיחה ולהקשיב בשקיקה לזולת ללא ביטולו, והבעת תגובות מתאימות. 

 

אסרטיביות-  היכולת לבטא רגשות, דעות אישיות, אמונות ורצונות באופן ישיר והולם מבלי להתפשר על זכויות חברתיות לגיטימיות. אסרטיביות ממוקמת באמצע קו הרצף בין התנהגות אגרסיבית להתנהגות פאסיבית.

 

חברויות- היכולת להבין את מרכיבי החברות,  והיכולת לפתחם, לשמרם ולטפחם.

 

 

 

קטגוריות סוציומטריות:

 

הספרות המקצועית מזהה 5 קטגוריות סוציומטריות המתאפיינות ברמות ביצוע שונות של כישורים חברתיים אצל ילדים (מתבסס על: Rubin et al., 1999;  Hethrington & Parke, 1999).

 

ילדים פופולאריים- ילדים אהודים על ידי ילדים רבים אחרים, ושאינם אהודים על ידי מעט מאד ילדים.

 

ילדים רגילים- ילדים שיש להם חברים רבים, אך הם אינם אהודים באותה מידה כמו הילדים הפופולאריים.

 

ילדים שנויים במחלוקת- הם ילדים שמצד אחד אהודים על ידי רבים, ובו בזמן נתקלים בהתנגדות של ילדים רבים אחרים.

 

ילדים זנוחים- ילדים הנוטים להיות מבודדים, ועל אף העובדה שיש להם מעט חברים הם אינם שנואים על ידי הילדים האחרים.

 

ילדים דחויים- הם ילדים שנואים על ידי רבים מחבריהם לקבוצה או לכיתה, אך גם זוכים לאהדה של מעטים.

 

קטגוריה זו נחלקת לשתי תתי קטגוריות:

 

ילדים דחויים שהם תוקפניים- הם ילדים דחויים שהתנהגותם מאפיינת על ידי רמות תוקפנות גבוהה, שליטה עצמית נמוכה, וריבוי בעיות התנהגות.

 

ילדים דחויים שהם כנועים- ילדים דחויים, הנוטים להיות מופנמים, מרוחקים מהקבוצה, חרדים ומבודדים.

 

מחקרים מלמדים לדעת שבמשך השנים חלים שינויים קטגוריאליים במעמדם החברתי של ילדים המשתייכים לקבוצות המרכז. לעומתם, ילדים המשתייכים לקבוצות הקיצון (פופולאריים ודחויים) צפויים לשמר את מעמדם החברתי במשך שנים ארוכות ללא תנאי וקשר לסוג הסביבה, מאפייניה ומסגרת הפעילות (בית ספר, מסגרות בלתי פורמאליות וכיוצא בזה).

 

אנו נרחיב את היריעה על מאפייניהם של 2 הקטגוריות האחרונות (מתבסס על: טל, 2002)

 

מאפיינים אישיותיים וחברתיים של הילדים הזנוחים:

 

•         ביישנות ונטייה להימנע מאינטראקציות חברתיות.

 

•         אינם מפריעים לפעילויות של ילדים אחרים.

 

•         חוסר אסרטיביות.

 

•         מתקשים ביצירת וניהול אינטראקציות דיאדיות (בשניים).

 

•         על פי רוב אינם מתאפיינים בחרדה ודאגנות חברתית.

 

ילדים המשתייכים לקטגוריה זו הם בעליי הסבירות הגבוהה ביותר לשינוי מעמדם החברתי במרוצת השנים. מאפיין ייחודי נוסף לילדים אלו הוא תפקודים חברתיים באיכויות שונות במסגרות תחום נבדלות.

 

ילדים דחויים תוקפניים:

 

•       תוקפנות ובריונות (תדירות גבוהה של מעורבות באלימות פיסית ומלילות).

 

•       מעורבות באינטראקציות חברתיות שליליות ומניעים חברתיים כוחניים (שליטה, עוינות ונקמה)

 

•       אקטיביות, ואימפולסיביות, מתקשים להקשיב.

 

•       הפרת כללים חברתיים מוסכמים, ואי יכולת לציית ולדבוק בחוקי המשחק.

 

•       במערכות יחסים חלקיות שמתקיימות; בעלי נטייה לשליטה, כפייה ודומיננטיות ייתר.

 

•       נוטים להפריע לאחרים בפעילויות חברתיות.

 

•       קשיים לפרש נכונה רמזים חברתיים, ויכולת פיתרון סכסוכים לקויה.

 

מאפיינים אישיותיים וחברתיים של הילדים הדחויים שהם כנועים:

 

•     חוסר אסרטיביות, כניעה ואי עמידה על זכויותיהם.

 

•     אינטראקציות חברתיות עשויות לעורר חרדה (נסיגה חברתית).

 

•     הערכה עצמית נמוכה ופרשנות מוטעית  באשר ליחסם של האחרים כלפיהם (חושבים שלא אוהבים אותם וסולדים מהם).

 

•     בעלי יכולת סבירה של פרשנויות חברתיות תואמות מציאות, כמו גם הבנה רציונאלית של אסטרטגיות ומיומנויות חברתיות. הקושי הגדול עבור ילדים אלו הוא ביישום והבצוע הנובע מחרדה ואי- היכולת לווסתה. כתוצאה מכך מתמעטות האינטראקציות החברתיות ותחושות הכניעה והבדידות גוברות.  

 

השלכות ארוכות הטווח של כישורים חברתיים לקויים:

 

 מחקרים בדקו ומצאו קשרים חזקים בין יכולות חברתיות בתקופת הילדות לבין תפקוד חברתי פסיכולוגי, רגשי, התנהגותי ואקדמי בתקופת הילדות הבגרות ובהמשך החיים(Rubin & Ross, 1982).

 

 

 

ההשפעות המשמעותיות ביותר הן בתחומים הבאים:

 

1. קשיים חברתיים, ניכור ובדידות.

 

2. הערכה עצמית נמוכה ודיכאון (אופייני בעיקר לילדים הכנועים).

 

3.  עבריינות.

 

4. השגיות נמוכה וכישלון בלימודים.

 

5. ריבוי היעדרויות מבית הספר ואחוזי נשירה גבוהים.

 

    יניב רוזן מטפל התנהגותי ומומחה בהדרכה (M.A)

 

 
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
הוספת תגובה
שם השולח:
דוא"ל:
 
*כותרת:
תוכן:
 
© כל הזכויות שמורות למטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית
לצפייה תקינה באתר תוכלו לעיין ברשימת דפדפנים נתמכים ותוספים נדרשים