שלום אורח
 
התחבר

 
נא להמתין...

10 עקרונות בהתמודדות עם התנהגות אלימה

|

יאיר אפטר, מכון יסודות

צפיות: 1008
|
דרוג  (0)

עשרה עקרונות המסייעים להתמודדות עם גילויי אלימות במסגרות שונות. העקרונות מבוססים על ההנחה כי האלימות הינה התנהגות נרכשת ולפיכך ניתן גם ללמוד כיצד למגרה.

                                                                                                                      

 

הרעיון

יאיר אפטר מציג עשרה עקרונות המסייעים להתמודדות עם גילויי אלימות במסגרות שונות. העקרונות מבוססים על ההנחה כי האלימות הינה התנהגות נרכשת ולפיכך ניתן גם ללמוד כיצד למגרה. ההורים ואנשי המקצוע חייבים להתמודד עם האירועים האלימים בעקביות ובהתמדה שכן רק כך יושג שינוי. עליהם להעביר מסרים אנטי אלימים ברורים, להציב גבולות ברורים, להבין את עולמם הן של הנתקף והן של התוקף ולעודד את הילדים להתמודדויות בלתי אלימות עם פגיעות.

תוכן

 

יאיר אפטר מציג עשרה עקרונות המסייעים להתמודדות עם גילויי אלימות במסגרות שונות. העקרונות מבוססים על ההנחה כי האלימות הינה התנהגות נרכשת ולפיכך ניתן גם ללמוד כיצד למגרה. ההורים ואנשי המקצוע חייבים להתמודד עם האירועים האלימים בעקביות ובהתמדה שכן רק כך יושג שינוי. עליהם להעביר מסרים אנטי אלימים ברורים, להציב גבולות ברורים, להבין את עולמם הן של הנתקף והן של התוקף ולעודד את הילדים להתמודדויות בלתי אלימות עם פגיעות.

 

בתקופה האחרונה אנו עדים למספר רב של אירועים אלימים. מעבר לעובדה שאלימות מעוררת רגשות של פחד וחוסר אונים, נשאלת השאלה מה ניתן לעשות בעניין. על אף התחושה שאנו חיים בתקופה אלימה, האלימות מלווה אותנו משחר ההיסטוריה: האירועים המזעזעים בספר בראשית בהם קין הורג את אחיו הבל ויוסף נזרק לבור על ידי אחיו הם רק מעט מן המקרים היותר ידועים של האלימות האנושית.

במאמר זה ברצוני להתייחס לעקרונות בסיסיים בהתמודדות עם אירועים אלימים במסגרות שונות. עקרונות אלו מבוססים על ההנחה כי ניתן למנוע ולמגר התנהגויות אלימות באמצעות כלים הניתנים ללמידה. שימוש מוצלח בעשרת הכלים המוצעים מותנה בכך שסוכן השינוי – הורה, מורה או איש מקצוע בתחום הטיפולי המעוניין להתמודד עם אירועים אלימים, יתמיד בהתמודדות עם השינוי. ללא עקביות והתמדה לא ניתן לחולל שינוי- אין 'דיאטות בזק' בניסיון לצמצם או למגר התנהגויות בכלל והתנהגות אלימה בפרט. השינוי נוצר בתהליך.

 

 1.אלימות הינה התנהגות נלמדת: בואו נודה כי לעיתים אנו מרגישים דחף לפגוע במישהו. רגשות של כעס וזעם עד לכדי תחושת נקם הם מנת חלקם של כל יצור אנוש. עם זאת, הבחירה ההתנהגותית הינה נלמדת: ילדים ובני נוער למדים מה הם הדרכים המקובלות לפורקן רגשות או השגת מטרות והאם שימוש באלימות על מנת להתמודד עם מצבי קונפליקט הינו התנהגות לגיטימית. היכולת ללמידה לא מסתיימת בלמידת קרוא וכתוב ולא בפתרון משוואות במתמטיקה. ניתן ללמד כיצד להתמודד עם כעס או עם מצבי קונפליקט מבלי לפגוע באחר וללמוד כיצד לנהוג בסבלנות ולראות את האחר .

 

 2.מסרים ברורים: חשוב שאנו המבוגרים נהיה ברורים לגבי המסרים שאנו רוצים להעביר לילדינו בכלל ובכל הקשור להתנהגות אלימה בפרט. מסרים של "פוגעים בך תחזיר", "אל תוותר על הכבוד שלך" ו"גברים לא בורחים" אינם הולכים בד בבד עם מסרים של "אלימות זה לא פתרון", "אל תסתבך" או כל מסר אחר המבטא את הרצון שילדינו ימנעו מלהיות מעורבים באירועים אלימים. לעיתים, אנו כהורים מזדהים עם כאבם של ילדינו ואף רוצים שהפוגע ישלם מחיר. אך אלו הן שעות המבחן עבור כל אחד מאיתנו בהעברת מסרים של הבלגה, מחיר לתווך קצר לעומת רווח לטווח רחוק או כל מסר שימנע מילדינו להסתבך בסיטואציה אלימה.

 

 3.אפס סובלנות להתנהגות אלימה: עם כל ההבנה לכאבו של האחר, הסיבה המוצדקת היחידה לפגיעה באחר הינה הגנה עצמית. כל סיבה אחרת אינה רלוונטית- לא מחנכים באמצעות אלימות ולא מפסיקים השפלה באמצעות השפלה. המבוגר האחראי יכול להבין את הפוגע, אך אמור לסרב לכל ניסיון להסביר את ההיגיון המוסרי או התועלתני שבהתנהגות אלימה.

 

 4.נראות וסימון גבולות: זכור לי בית ספר בו ביקרתי וראיתי שני בנים מתבגרים הולכים מכות "בצחוק". בקשתי מהם להפסיק מיד. לא הכרתי את הנערים אך היה לי ברור שאני המבוגר האחראי באותו האירוע. התעלמות מאירועים אלימים או הימנעות מתגובה המבקשת הפסקה מיידית של ההתנהגות האלימה, מעודדת ילדים ובני נוער לנהוג באלימות ומעבירה מסר הנותן לגיטימציה להתנהגויות אלימות. כאשר אנו עדים לאלימות עלינו להתערב על מנת להפסיקה ולהבהיר לילד שהוא חצה גבול.

 

 5.על התנהגות אלימה משלמים מחיר: לאחרונה אני ניתקל בילדים שלא מאמינים שעל חציית גבול הם עלולים לשלם מחיר כואב. זכור לי ילד בכיתה ו' שבכה בתום המפגש כיוון שנאלץ להגיע למפגש הבא עם אחד מהוריו. כשאנו המנחים ציינו במהלך המפגש שזה יהיה התוצאה במידה והוא ימשיך לנוהג באלימות, אני מניח שהוא חשב לעצמו שזהו עוד אחד מאותם איומים שלעולם לא יתממשו. חשוב שהפוגע ישלם מחיר כואב על התנהגותו על מנת שיחשוב פעמיים באירוע הבא. לעיתים אנשי חינוך מנסים למגר תופעות אלימות באמצעות דיאלוגים אין-סופיים ואיומי סרק מתוך הנחה ש"חפירה" מתישה תוביל לשינוי התנהגותי. יש להיזהר משחיקת המילים וחשוב לפעול ולא רק לאיים.

 

 6.לא להכות בברזל בעודו חם: חשוב שלמחיר שמשלם הפוגע יהיה אפקט יעיל. על-כן, כדאי שהמחיר יהיה אישי ומדויק שכן תגובה שתחשב מחיר כואב עבור האחד לא בהכרח תכאב לאחר. לכן התגובה צריכה להיות מושכלת ולא אימפולסיבית ופזיזה. דיוק התגובה מגביר את סיכוייה להיות חיזוק משמעותי להימנעות עתידית מפעולה בדרך אלימה. חשוב כי התגובה תהיה בהקשר ישיר לאדם, לנסיבות המקרה ולעוצמת האלימות. תגובות בזמן אמת כאשר כולם נסערים הן לרוב אימפולסיביות ולכן, יש להכות בברזל בעודו קר.

 

 7.דוגמה אישית: דוגמה אישית היא הכלי החזק והמשפיע ביותר בחינוך בכלל ובמניעת אלימות בפרט. כאשר הורה צועק או משפיל את ילדו וכאשר מורה צועקת או מעליבה תלמיד הם מהווים דוגמה לדיבור מעליב ופוגע. ילדים אינם ממציאים מציאות אלא משקפים מציאות שנלמדה ממבט על עולם המבוגרים. אם ברצוננו שילדים ובני נוער ינהגו בסבלנות וכבוד, בואו נהיה סבלנים ומכבדים בעצמנו.

 

 8.חיזוק התמודדות עם פגיעות בדרכים לא אלימות: פגיעות זה שם המשחק. השאלה האם כל אחד מאיתנו, כולל ילדינו, יפגעו בעתיד אינה רלוונטית. יחסים כוללים פגיעות. לעיתים פוגעים בנו במכוון ולעיתים קרובות יותר לא במכוון. השאלה המתבקשת אינה אם נפגע או לא, אלא כיצד ילדינו יתמודדו עם תחושת הפגיעות שלהם. עלינו לעודד התמודדויות שאינן אלימות. מתפקידנו להציע חלופות לא אלימות כגון, הבלגה, גישור, התרחקות, בקשת עזרה מאדם מבוגר, התמודדות עם מצבי לחץ, אסרטיביות ותקשורת מקרבת מחד ולגנות כל פתרון אלים מנגד.

 

 9.לא לבד: מורה מאחד התיכונים בדרום הארץ סיפר לי שכאשר הוא מתערב על מנת להפריד בין ילדים הרבים בחצר בית הספר, הוא מוצא את עצמו לבד בעוד שמורים אחרים הנמצאים בקרבת מקום לא באים לעזרתו. לאור זאת, מתלבט המורה האם עליו להמשיך ולהתערב. היכולת להתמודד עם אירועים אלימים בצורה אסרטיבית קשורה לתחושת הסולידריות, התמיכה והמאבק המשותף. כיוון שחשיפה לאלימות מעוררת דחפים הישרדותיים של לתקוף או לברוח, התמודדות קבוצתית עוזרת לפרטים להתגבר על דחפים אלו ולהוות מסגרת מתמודדת בצורה ישירה ובמקביל מווסתת את הדחפים התוקפניים של המתערב.

 

 10.אמפטיה: כיוון שאלימות היא חלק ממנעד שלם של התנהגויות אנושיות, חשוב להבין את תחושת המצוקה ואת הדחף לפגוע ובמקביל להימנע מהזדהות עם ההתנהגות הפוגעת. על מנת לחזק מרכיבי סובלנות, על הילדים ובני הנוער לחוש שאנו מבינים אותם ומכירים בפגיעותם. גם אם הם התוקפים, הרי שלעיתים קרובות בחווייתם הסובייקטיבית הם חווים עצמם דווקא כקורבן. ההכרה בכאבו של התוקף ותקשורת אמפאטית עמו מאפשרות לנו להעביר מסר ברור של הימנעות מהתנהגות אלימה שאינו נחווה כשיפוטיות.

 

לסיום, כל בוקר, לפני שאנו יוצאים אל העולם ומתמודדים עם משימות היומיום, אנו נוהגים להסתכל במראה. לכן, לפני שאנו מנסים לחנך את ילדינו, חשוב שנעצור לרגע, נסתכל במראה ונזכיר לעצמנו את המשפט שאמר הילל כאשר נשאל מה היא התורה על רגל אחת: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך".

ביבליוגרפיה
 פורסם בעיתון יסודות - גיליון 19- יולי 2012

 

נושאים קשורים: אלימות
 
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
הוספת תגובה
שם השולח:
דוא"ל:
 
*כותרת:
תוכן:
 
© כל הזכויות שמורות למטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית
לצפייה תקינה באתר תוכלו לעיין ברשימת דפדפנים נתמכים ותוספים נדרשים