שלום אורח
 
התחבר

 
נא להמתין...

משמעת בכיתה - דרכי פנייה אל התלמידים במטרה לשנות את התנהגותם

|

ד"ר שרה שמעוני , ד"ר שרית סגל, ד"ר ורדה שרוני,

צפיות: 730
|
דרוג  (0)

על התכנית משמעת בכיתה המתבססת על שימוש בתיאוריות ובעקרונות מתחום הפסיכולוגיה לצורך העמקת ההבנה של בעיות בתחום המשמעת בבית-הספר ולצורך מציאת דרכים לפתרונן.

 

 

מקרה שקרה

דנה למיכל: "מיכל, אני לא יודעת מה לעשות. הכיתה שלי ממש לא ממושמעת! אני צועקת, מענישה ושום דבר לא עוזר. דן וחן כל הזמן מתנדנדים על הכיסאות שלהם, רונה ומיקה מפטפטות כל השיעור, והיום יוחאי הכה את אריאל מול העיניים שלי..."

1. מה דנה יכולה לעשות?
2. אילו הייתם במקום מיכל, מה הייתם עונים לדנה?

הגישה

התכנית משמעת בכיתה מיועדת לסטודנטים להוראה. היא מתבססת על שימוש בתיאוריות ובעקרונות מתחום הפסיכולוגיה לצורך העמקת ההבנה של בעיות בתחום המשמעת בבית-הספר ולצורך מציאת דרכים לפתרונן.

התכנית נוצרה מתוך תפיסה הוליסטית-אינטגרטיבית, שלפיה כל שיקול-דעת בתהליך ההוראה משלב ניסיון מעשי וידע תיאורטי מתחומים שונים. המושג משמעת בבית הספר מכוון לאותן מערכות דינמיות של עקרונות, של כללים, של חוקים ושל נורמות - מערכות היוצרות אקלים כיתה וחיי בית-ספר תקינים. מערכות אלה מאפשרות למידה משמעותית, והן תוצר של יחסי הגומלין הקיימים בבית-הספר, במסגרת ארגונית, בין המורה לכיתה כקבוצה ולתלמידים כפרטים ולמשפחותיהם.

תהליך הוראה, הבנוי על שימוש נבון ומושכל באסטרטגיות הוראה מגוונות והמבוסס על הכרת המורים את עצמם ואת תלמידיו, עשוי למנוע בעיות משמעת.

עקרונות הפעולה

על-פי עקרונות אלה במהלך השיעורים המורים מרבים לפנות אל התלמידים במטרה לגרום לשינוי מידי בהתנהגותם. פניות אלה הן חלק נכבד מן הדינמיקה של הקניית משמעת ושמירתה.

חשוב להכיר את דרכי הפנייה השונות, כדי להשיג שתי מטרות:

 

1. להעשיר את רפרטואר האפשרויות של המורים בפנייתם לתלמידים, תוך הבנת היתרונות והחסרונות של כל דרך פנייה.

2. לחדד את המודעות של המורים לכך, שאם דרך אחת של פנייה אינה גורמת לשינוי המבוקש בהתנהגות של התלמיד/ה, אין טעם להוסיף

    ולהשתמש בה, שכן לרוב היא מתסכלת את שני הצדדים, ועדיף לעבור לדרך אחרת, שהיא עשויה להצליח יותר.

עשר דרכים לשינוי התנהגות מסר מילולי ישיר

1. המסר המילולי הישיר

צריך להיות מנוסח בצורה ברורה, המגדירה את ההתנהגות המבוקשת מן התלמיד/ה. דוגמאות למסרים כאלה: "שב/י בשקט!", "הפסק/הפסיקי להתנדנד על הכיסא!". בניסוח אין מקום לספק, ואין בו שום תוספות לוואי של תחינה ("באמת, בבקשה, תפסיק להתנדנד") או העלבה ("מה קרה לך, בלעת מטוטלת...") וכיו"ב. ככל שהטון של המסר יהיה מאוזן וברור יותר, כך יבינו התלמידים את הבקשה כפי שהיא, וברוב המקרים אף יבצעו אותה.

 

2. שכנוע
הוא מסר מילולי, המביא בפני התלמידים את היתרונות שבביצוע ההתנהגות המוצעת, או מציג אותה בהשוואה לחסרונות בהתנהגות, שהמורים מעוניינים להפסיקה. דוגמה: "אם תקשיב/י, תבין/י היטב את החומר לבחינה". ברוב המקרים, השכנוע מעורר שיקול דעת רציונלי אצל התלמידים. אם הטיעון של המורה נתפס כהגיוני בעיני התלמידים ומצביע על יתרון שיפיקו בעקבות השינוי בהתנהגותם, הם ישנו אותה.

 

3. תגמול
הפנייה מציינת מה יהיה התגמול על שינוי ההתנהגות. היא יכולה לחזק התנהגות טובה של התלמיד/ה במטרה להעלות את שכיחותה: "את/ה מקשיב/ה יפה ובריכוז, ואני גאה בך". יש להימנע משימוש-יתר במילות עידוד ומהכללה, שאינה מוסרת מידע לתלמידים עבור מה בהתנהגותם זכו לתגמול (הכללה, כגון: "אתה ילד טוב היום"). כדאי להימנע גם משימוש בשוחד: "אם תהיה ילד טוב, תקבל סוכרייה", או מסחיטה אמוציונלית: "אני אוהבת אותך, כשאתה מתנהג יפה".

 

4. עונש
הפנייה מתארת עונש, שניתן על התנהגות בלתי רצויה במטרה להכחידה. רצוי לצרף הבהרה על מה ניתן העונש: "אתה ממשיך להכות את עופר למרות אזהרותיי, קום וצא מן הכיתה" (אם עונש מסוג זה אפשרי בבית הספר). רצוי להימנע מאיומים, בעיקר אם הם איומי סרק: "אם תמשיך/י לפטפט, אכתוב מכתב להורים שלך".

 

5. פקודה
היא תביעה ברורה, תקיפה ועקבית מצד המורה, ובדרך כלל ללא כל הסבר. פנייה זאת מושתתת על הכרה בסיסית בסמכות של המורה. סירוב לפקודה עלול להסלים את המצב.

 

6. פנייה הומוריסטית
פנייה כזאת מצביעה על האבסורד או על הפרדוקסליות שבמצב. למשל, פנייה אל התלמיד שמתנדנד בחוזקה על כיסאו בשיעור פיזיקה: "אתה מדגים יופי את עיקרון המטוטלת, אבל זכור שאתה לא מחובר לציר...". יש להיזהר שהפנייה לא תיתפס כהעלבה וכהשפלה, בעיקר בגיל ההתבגרות. הומור נועד להקל על המצב ולא לעורר תחושה של ציניות. עדיף להפנות את ההומור כלפי הכיתה כולה ופחות ליחידים.

 

7. פנייה לא מילולית
פניות לא מילוליות יכולות להיות במבט או במגע:

  • מבט מרתיע או חיוך אוהד פועלים לעתים טוב יותר ממלל ישיר. על המורה לחוש מתי ואצל אילו תלמידים כדאי להפעיל פניות לא-מילוליות במקום מילוליות.
  • פנייה לא מילולית אחרת היא שימוש ב"כוח" - אחיזה פיזית לא מכאיבה, אלא    
    אסרטיבית ומרגיעה. למשל, הושבה על הכיסא או העברה למקום אחר בכיתה, תואמת, לעתים, את המצב הפיזי הבלתי רגוע של התלמיד/ה או את המצב הרגשי (מתאים יותר לגילים של תחילת בית-הספר היסודי והגן). יש להיזהר ששימוש בכוח לא ייתפס כהכאה או כהתעללות.

1. סוגסטיה*

רק לאחר שיבצעו את התהליכים הקוגניטיביים האלה ישקלו התלמידים, לרוב באופן בלתי מודע וללא בקרות אינטלקטואליות, אם לבצע את ההתנהגות של המודל לחיקוי. על המורים להיות ערים לתהליכים אלה, וכך יוכלו, לעתים, ליצור שינוי התנהגותי אצל תלמידים על-ידי תפעולם של תלמידים אחרים ועל-ידי דוגמה אישית. מובן, שככל שהמודל לחיקוי מושך יותר ומעורר יותר הזדהות, כן רב הסיכוי שיחקוהו.

 

דוגמה:
סידור הכיתה בשורות מול המורה, תנועת יד של המורה (אצבע על הפה) המסמלת שקט, דיבור שקט וברור של המורה, סגירת הדלת וכדומה - תנאים אלה יוצרים מערכת של תנאים סביבתיים, המבהירה לתלמידים שבשיעור זה יידרש שיתוף פעולה מלא או דממה.

* סוּגֶסְטְיָה

 פניות מורכבות

2. עבודה דינמית על מוטיבציות פנימיות
העבודה הדינמית על מוטיבציות פנימיות
היא שינוי עמדות בכוונה לגרום לשינוי התנהגות הבא מבפנים, כלומר - עבודה על הרובד הערכי במישור הרגש ועל ההניעה (מוטיבציה). ניתן לעשות זאת בכמה דרכים: שימוש בביבליותרפיה, ניתוח דילמות מוסריות תוך גרימת הזדהות, השלכת רגשות ופיתוח אחריות לזולת וכדומה.

 

3. חיקוי

חלק מהתנהגויות של התלמידים משתנה ונלמד על-ידי חיקוי מודל ולא על-ידי פנייה ישירה של המורה. על-פי בנדורא (בתוך: שרה שמעוני, ד"ר שרית סגל, ד"ר ורדה שרוני, 1997) כדי שיתקיים תהליך הלמידה על-ידי חיקוי, צריכים להתרחש אצל התלמידים כמה תת-תהליכים: 

4. תהליכי קשב - תשומת לב ומעקב מדויק אחרי התנהגות המודל לחיקוי

5. תהליכי אחסון - הפיכת האפיונים של התנהגות המודל לחיקוי לסמלים, כך שיוכלו להיכנס לזיכרון לטווח ארוך

6. תהליכים הנעתיים (מוטיבציוניים) - בדיקה של תגובות הסביבה להתנהגות של המודל לחיקוי והפעלת שיקול-דעת באשר לתוצאות

    האפשריות, הצפויות לתלמידים (למשל: חיזוק/ענישה), אם יבצעו את ההתנהגות שביצע המודל לחיקוי.

 

רק לאחר שיבצעו את התהליכים הקוגניטיביים האלה ישקלו התלמידים, לרוב באופן בלתי מודע וללא בקרות אינטלקטואליות, אם לבצע את ההתנהגות של המודל לחיקוי. על המורים להיות ערים לתהליכים אלה, וכך יוכלו, לעתים, ליצור שינוי התנהגותי אצל תלמידים על-ידי תפעולם של תלמידים אחרים ועל-ידי דוגמה אישית. מובן, שככל שהמודל לחיקוי מושך יותר ומעורר יותר הזדהות, כן רב הסיכוי שיחקוהו.

טיפים

 דרכי פנייה אל התלמידים במטרה לשנות את התנהגותם:
1. סוגסטיה: יצירת תנאים, שיגרמו לתלמידים להבין מהי ההתנהגות הרצויה, ללא הסברים מילוליים.
2. מסר מילולי ישיר: מסר, המנוסח בצורה ברורה והמגדיר את ההתנהגות המבוקשת מן התלמידים.
    להימנע מ: תחינה או העלבה.
3. שכנוע: מסר מילולי המוסר לתלמידים את היתרונות שבביצוע ההתנהגות המוצעת ומעורר אצלם שיקול דעת רציונלי.
4. תגמול: פנייה המציינת כיצד יתוגמלו התלמידים על שינוי בהתנהגותם.
    להימנע מ: הכללות ללא מתן מידע, שוחד וסחיטה אמוציונלית.
5. עונש: פנייה המתארת עונש שניתן על התנהגות בלתי רצויה יחד עם הבהרה על מה ניתן העונש.
    להימנע מ: איומים.
6. פקודה: תביעה ברורה, תקיפה ועקבית מצד המורה.
7. פנייה הומוריסטית: פנייה המצביעה על האבסורד או על הפרדוקסליות שבמצב.
    להימנע מ: העלבה, השפלה וציניות.
8. פניות לא מילוליות: מבט מרתיע, חיוך אוהד, מגע יד על כתף או שימוש ב"כוח", פועלים לעתים טוב יותר ממלל ישיר.
    להימנע מ: שימוש בכוח, שייתפס כהכאה או התעללות.
9. עבודה דינמית על מוטיבציות פנימיות: שינוי עמדות בכוונה לגרום לשינוי התנהגות הבא מבפנים.
10. חיקוי: התנהגויות של תלמידים יכולות להשתנות בעקבות חיקוי של מודל – תלמידים אחרים או דוגמה אישית, ולא על-ידי פנייה ישירה

       של המורים.

מכון מופ"ת הוא בית-ספר למחקר ולפיתוח של תכניות להכשרת עובדי הוראה
במכללות.
טלפון לקבלת מידע וייעוץ:  03-6901441  
http://www.mofet.macam98.ac.il 

 

ד"ר שרה שמעוני,ד"ר שרית סגל,ד"ר ורדה שרוני,משמעת בכיתה -היבטים פסיכולוגיים וחינוכיים,מכון מופ"ת,1997

 
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
הוספת תגובה
שם השולח:
דוא"ל:
 
*כותרת:
תוכן:
 
© כל הזכויות שמורות למטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית
לצפייה תקינה באתר תוכלו לעיין ברשימת דפדפנים נתמכים ותוספים נדרשים