שלום אורח
 
התחבר

 
נא להמתין...

חירות – האם תמיד מותר לי לעשות את מה שאני רוצה?

|

פיתוח: שלמה זיס ושירה גודמן, המחלקה לחינוך אזרחי ולדמוקרטיה - מטח.

צפיות: 5288
|
דרוג  (0)

הפעילות עוסקת בבחינת המושג חירות והגבלתו על מנת למנוע פגיעה באחר. הפעילות מיועדת לכיתות ד'-ו'.

 

 

הרעיון

 

חג הפסח נקרא גם חג החירות או זמן חירותנו, והכוונה היא שהחג מציין את זכר יציאת עם ישראל לחירות מן העבדות הארוכה והקשה במצרים. כידוע, כל אדם חייב לראות עצמו כאילו הוא עצמו יצא ממצרים, ולכן החג הזה הוא הזדמנות לדון בהיבטים שונים של המושג חירות בקשר לחיים שלנו – כאן ועכשיו.

 

החירות נתפסת כערך חיובי, ערך רב חשיבות, ערך עליון. אבל החירות שלי לנהוג כרצוני עלולה לפגוע בזולתי, ובכך נעסוק בפעילות זאת. 

 

המטרות

 

א. חינוך חברתי בחינה של המושג חירות ושל הגבלתו על מנת למנוע פגיעה באחר

ב. מעגל השנה – היכרות והעמקה במושג מרכזי הקשור לחג הפסח – החירות 

 

הנחיות למורים

בפעילות זאת שני אירועים יומיומיים מחיי התלמידים, העוסקים במתח בין הרצון הטבעי של כל אדם לנהוג כרצונו לבין העובדה שלפעמים זה יכול לפגוע בזולת. השאלות בעקבות האירועים יעזרו לתלמידים להבין את הנושא, ולסיכום הם יידרשו לחבר אירוע, שידגים את מה שלמדו.

הפעילות

א. חלקו לתלמידים את הדף לתלמידים (ראו בהמשך).

 

ב. משך הזמן למילוי הדף לתלמידים: כ-20 דקות. 

 

ג. דיון בכיתה בעקבות מילוי הדפים. 

בקשו מהתלמידים לשתף את הכיתה באירועים שחיברו, ודונו בהם בעזרת השאלות הבאות:

1. האם החירות היא ערך חשוב בעיניכם? מדוע?

2. האם יש מצבים שצריך לוותר על הזכות שלנו לעשות כרצוננו? הסבירו.

3. האם יש מצבים שערך החירות חשוב יותר מן ההתחשבות באחר? הסבירו.

4. אילו בחברה שלנו כולנו היינו נוהגים תמיד כרצוננו – איך, לדעתכם, הייתה החברה הזאת נראית?

 

ד. "ההורים שלי חינכו אותי מעולה ..., אבל ... הם נתנו לי יותר מדי חופש ..., לא אמרו לי אף פעם 'לא'. בן אדם בן עשר

   שנותנים לו לראות כל יום את הזריחה, מתבלבל, הוא לא יודע מה לעשות עם כל כך הרבה חופש." (אביב גפן, קטע

   מתוך ריאיון, 1996) 

   1. מה דעתכם על דבריו של אביב גפן? האם אתם מסכימים אתו? מדוע?

   2. מדוע, לדעתכם, הורים מגבילים את החופש של ילדיהם?

 

ה. קראו את הקטע הבא, וענו על השאלות שאחריו.

   כִּי-יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי, אוֹ הָעִבְרִיָּה, וַעֲבָדְךָ, שֵׁשׁ שָׁנִים, וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ. וְכִי-תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי

   מֵעִמָּךְ, לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ, רֵיקָם. הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק, לוֹ, מִצֹּאנְךָ, וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ [...] וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיִּפְדְּךָ ה'

   אֱלֹהֶיךָ...

              (דברים טו, יב-טו)

  1. איזה כלל נלמד מן השעבוד של עם ישראל במצרים לגבי עבד עברי.

  2. עבדות היא שלילה של החירות. כיצד כללי העבדות שקבעה התורה עוזרים למנוע שלילה מוחלטת של החירות?

 
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
הוספת תגובה
שם השולח:
דוא"ל:
 
*כותרת:
תוכן:
 
© כל הזכויות שמורות למטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית
לצפייה תקינה באתר תוכלו לעיין ברשימת דפדפנים נתמכים ותוספים נדרשים