שלום אורח
 
התחבר

 
נא להמתין...

דגמים לשילוב ילדים חריגים באוכלוסיית לומדים רגילה

|

רחל גולן, אהובה לוין, לאה נמרוד, חנה שמרלינג, עפרה תומר

צפיות: 2249
|
דרוג  (0)

בחברה המודרנית מתחזקת המגמה לשילוב תלמידים חריגים בקרב אוכלוסיות רגילות משנות ה 60 של המאה הנוכחית. מגמה זו נובעת ממסקנות מחקריות שהצביעו על כך, שהרחקת הילד לבית ספר מיוחד מפעילה עליו לחצים חברתיים הפוגעים בו למרות שיקומו התפקודי.

                                                                                                                      

 הרעיון

לכל ילד זכות שווה למצות עצמו על פי כישוריו.

תקציר

הרעיון של שילוב תלמידים שונים במסגרת חינוכית אחת היה מצוי כבר ב"חדר" היהודי, שבו למדו יחדיו ילדים שונים זה מזה בגילם, ביכולתם האינטלקטואלית וברמת הבשלות החברתית והרגשית שלהם. אמנם אוכלוסיית ה"חדר" כללה רק בנים, אך ללא ספק השתדל הרב למצות את מרב היכולת של כל תלמיד ותלמיד על-פי יכולתו של התלמיד.

בחברה המודרנית התחזקה המגמה לשילוב תלמידים חריגים בקרב אוכלוסיות רגילות משנות ה 60 של המאה הנוכחית. מגמה זו נבעה ממסקנות מחקריות שהצביעו על כך, שהרחקת הילד לבית ספר מיוחד מפעילה עליו לחצים חברתיים הפוגעים בו למרות שיקומו התפקודי (זקס, בתוך: גולן, לוין, נמרוד, שמרלינג ותומר, תש"ס).

קביעת יוצאים מן הכלל היא תופעה נורמלית בכל חברה. מערכת החינוך כוללת חברת ילדים רחבה, אשר על פי הכלל המוזכר, תמיד יימצאו בה חריגים. חריגים אלה מהווים את גבולות החברה ומגדירים בעת ובעונה אחת גם את השייכים אליה וגם את המוצאים ממנה. בכך הם קובעים את זהות חבריה.
ראוי לזכור, כי בין השייכים לקבוצת הנורמה בחברה לבין אלה המוגדרים כחריגיה קיים קשר בלתי מאוזן. מדובר בתקשורת בין חברי קבוצת הרוב הגדולה והמועדפת לבין בודדים העוברים תהליכי תיוג ודחייה מתמידים (פוקו בתוך: גולן, לוין, נמרוד, שמרלינג ותומר, תש"ס).

הקשר הבלתי מאוזן גורם לתהליכים הרסניים הפוגעים באדם המתויג כחריג בשלושה תחומים מכריעים: הרגשי, הקוגנטיבי וההתנהגותי (Huntington בתוך: גולן, לוין, נמרוד, שמרלינג ותומר, תש"ס).

בתחום הרגשי: אנשים מתויגים זוכים לרוב בתגובות שליליות מצד החברה, מאחר שאינם מתנהגים לפי הנורמה. האדם נמצא במבוי סתום בתחום הרגשי, מאחר שתמיד יהיה נתון לשיפוט חברתי.
בתחום הקוגנטיבי: מחקרים רבים העוסקים בנושא הנבואה המגשימה את עצמה נעשו בכיתה ובדקו את השפעת ציפיות המורה מתלמידיו על הישגיהם בפועל. המושג "אפקט פיגמליון" טומן בחובו את התוצאות בקוגנטיביות ההרסניות של תהליך התיוג בכיתה ובחברה בכלל, שמשמעותו עבור הילד החריג היא דימוי עצמי ירוד המוביל להישגים קוגנטיביים נמוכים מיכולתו.
בתחום ההתנהגותי: התיוג בדרך כלל אינו תוצאה של התנהגות חד-פעמית, כי אם תהליך הדרגתי של גירוי ותגובה. בשלב הראשון יכולה לקרות סטייה מקרית, אשר מעוררת תגובה חברתית של סנקציה. לאחר כמה התרחשויות נשנות של גירוי ותגובה מגיע שלב ה"סטייה השניונית", שבעקבותיה האדם מזוהה עם הסטייה. משלב זה ואילך כמעט אין מוצא מן התיוג, והתוצאה היא שהאדם ממשיך למלא אחר ציפיות החברה בהתנהגותו, גם כשזו שלילית ומזיקה לו ולסביבתו.

במטרה למנוע תהליכים הרסניים אלה, הושמו תלמידי החינוך המיוחד בתוך מערך בית הספר הרגיל, כשהמטרה היא שילובם המרבי בקרב אוכלוסיית התלמידים הרגילה. חשוב לזכור, כי המטרה הינה בראש ובראשונה קליטה חברתית המאפשרת השתייכות לקבוצת הנורמה. בפועל מדובר בהגמשת גבולות חברת התלמידים במטרה לחנכם לקבל אנשים בעלי צרכים שונים כחלק בלתי נפרד מהחברה.

במהלך השנים פותחו תוכניות ונוצרו דגמים שונים. הדגמים מציגים אפשרויות שונות לשיתוף פעולה מקצועי בין אנשי מקצוע משתי מערכות חינוך מקבילות - החינוך הרגיל והחינוך המיוחד. הדגמים פותחו לפי תנאים המקום ובעיקר בעזרת "משוגעים לדבר", אשר המניע לפעילותם הוא התפיסה הפילוסופית, לפיה לכל ילד זכות שווה במערכת החינוך למצות עצמו על פי כישוריו. הדגמים שנפרט בהמשך הם דוגמאות נפוצות במערכת החינוך באזורים שונים בארץ, אך יש מגמה מוגברת היום לפיתוח מודלים נוספים.

דגם 1: הכיתה הטיפולית - הדגם קיים במערכת החינוך משנות ה - 60, ובמהלך השנים הפך לחלק בלתי נפרד ממערך התמיכה בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים בבית הספר הרגיל.
במסגרת הכיתה הטיפולית, המורה לחינוך מיוחד עובדת עם תלמידים בקבוצות קטנות או בעבודה יחידנית. תלמידי הקבוצה יכולים להיות מאותה קטגוריה אבחונית או מקטגוריות שונות, הכול בהתאם למערכת מיוחדת הנבנית על פי צורכי התלמידים המגיעים לכיתה.
העבודה היחידנית עם תלמידים באה לתמוך בעיקר בתחום הרגשי, אך בשל לחצי המערכת והחתירה למצוינות, רק במקרים בודדים מאשרים תמיכה בתלמיד בשיעור יחידני.

בשנים האחרונות קיימת מגמה של כניסת המורה הטיפולית לכיתה הרגילה. מטרות מגמה זו הן:
1. לסייע לתלמידים במהלך השיעור.
2. להדריך את מחנכת הכיתה בהקשר לתלמידים בעלי הצרכים המיוחדים.

דגם 2: מורה טיפולית ניידת - במסגרת זו המורה, או הגננת לחנוך מיוחד, עוברת בין בתי הספר או הגנים כדי לתמוך בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. לצד העזרה לתלמיד, המורה הניידת מדריכה גם את צוות מורי בית הספר כיצד להתמודד עם מוגבלות התלמיד.

דגם 3: כיתה מקדמת סגורה - זו מסגרת של כיתות אם לילדם עם פיגור קל, שהושמו בבתי ספר רגילים בשנות ה 60 במטרה להביא לאינטגרציה של תלמידים, שאתם הרחקתם לבתי ספר מיוחדים ביקשו למנוע. במהלך השנים הלכו והתרבו כיתות אלה במערכת והפכו למסגרות גם עבור תלמידים לקויי למידה ובעלי קשיי הסתגלות. הפניית תלמידים לכיתה נעשית לאחר אבחון פסיכולוגי והחלטה של "ועדת השמה", אשר כוללת נציגים מערכת החינוך, הרשות המקומית והשירות הפסיכולוגי ביישוב.
מבחינה ארגונית כיתות אלה הן יחידות נפרדות בבתי הספר הרגילים. דרכי ההוראה ותכניות הלימודים בהן מכוונות לקדם את התלמידים בקצב שלהם. בהיותם שייכים למסגרת מיוחדת, התלמידים מתויגים ועוברים תהליכים הרסניים בשלושת התחומים: הקוגנטיבי, הריגושי וההתנהגותי.
היום, עם החשיבה המחודשת במערכת החינוך, כיתות אלה הולכות ומתמעטות ומקבלות צביון שונה. הדפוסים החדשים שהתקבלו כיום במקומם הם אלה:
א. כיתות גן וא'-ב' לתלמידים הזקוקים למסגרת קטנה כדי לתפקד ביעילות. המגמה היא ליצור כבר עם פתיחת הכיתה פעילות משותפת
     בתחום החברתי או הלימודי עם אחת הכיתות המקבילות בבית הספר, כלומר ליצור שילוה מרבי ובכך למנוע את ההפרדה הפיזית בין
     שתי האוכלוסיות המלווה בתוצאות בלתי רצויות.
     השילוב המרבי נבנה בהדרגה תוך כדי התארגנות בית הספר על פי "התכנית המערכתית". זו מהווה בסיס לשיפור תהליכי קבלת
     החלטות לגבי הכיתה המיוחדת ותלמידיה.
ב. כיתות בודדות של תלמידים מבתי ספר לחנוך מיוחד (אוטיסטים, מפגרים וכו') מדובר בניסיון ראשוני לשלב אוכלוסייה זו בבתי ספר

      רגילים, במטרה לאפשר קשר כלשהו בין שתי האוכלוסיות, אשר יביא בהמשך לנורמליזציה מרבית של המוגבל.

דגם 4: כיתת השילוב - השילוב מתקיים בתוך הכיתה הרגילה, ותלמידי החינוך המיוחד שייכים באופן מלא למסגרת הרגילה. הכיתה היא כיתה רגילה, וייחודה מתבטא בכך שבמקום מחנכת אחת יש צוות של שתי מחנכות - מורה מהחינוך הרגיל ומורה מהחינוך המיוחד. שתי המורות מלוות את הכיתה במהלך שעות הלימודים.
מחנכות הכיתה המשולבת נדרשות למיומנויות של עבודת צוות ולהרגשת אחריות משותפת לכל התלמידים בכיתתן. על שתיהן לעבור שלבי הסתגלות הדדית ושינוי עמדות כדי לאפשר עבודה משותפת ויעילה.
תלמידי החינוך המיוחד המופנים לכיתה המשולבת הנם בעלי ליקויי למידה קלים עד בינוניים, והם אינם מופרדים כקבוצה יוצאת דופן. הם מהווים כרבע מאוכלוסיית הכיתה (כ - 8 במספר).

דגם 5: כיתה "מקדמת פתוחה" - זו נועדה למקרים שחומרת בעיותיהם קשה יותר מאלה של הכיתה הטיפולית אך קלה יותר מאלה של הכיתה המקדמת הסגורה.
תלמידי הכיתה המקדמת הפתוחה לומדים על פי מערכת שעות אישית, אך שייכים חברתית לכיתות הרגילות. הכיתה נבנית בתוך אשכול כיתות מקבילות.

זמן השהות בכיתה בלתי מוגבל, והתכנית האישית מותאמת לכל תלמיד על פי יכולתו וצרכיו.

לדעת רייטר (בתוך: גולן, לוין, נמרוד, שמרלינג ותומר, תש"ס), תורגמה הנורמליזציה לתפיסה פשטנית האומרת, שיש לספק לאוכלוסייה חריגה שירותים רגילים. הטעם הוא ששילוב פיזי באוכלוסייה הרגילה ילמד את אנשי הקהילה לקבל את החריג ולראות בו אדם כמוהם, גם אם יש לו מגבלה, ואילו החריגים יפיקו תועלת משילובם במערכת השירותים הרגילה על ידי שיפור איכות חייהם.
אולם התברר, לטענת רייטר, שקרבה פיזית בין אוכלוסיית חריגים ואוכלוסייה נורמטיבית עלולה ליצור דחייה והתעלמות. גישה כזו היא פשטנית ומכניסטית ביסודה, כי היא רואה את העיקר בהוראת מיומנויות התנהגותיות נורמטיביות על חשבון ראייה פרסונלית של החריג כאדם בעל ייחוד וערך עצמי הנובע ממנו.
מכאן שאין לתבוע שילוב בכל מחיר. יש לסייע לילד החריג לפתח את אישיותו המיוחדת ולפתח את נכונותו לשילוב חברתי. אלה יכולים להיעשות לעתים במסגרות חינוך רגילות ולעתים נפרדות.
גורלניק וגרום (בתוך: גולן, לוין, נמרוד, שמרלינג ותומר, תש"ס), מוסיפים עוד היבט - הפרופורציה בין מספרם של ילדים חריגים וילדים רגילים הלומדים באותה כיתה. לדעתם, כל תכנית שילוב צריכה לשלב מספר מצומצם של ילדים חריגים בכיתה רגילה, כדי לאפשר טיפול מתאים בהם הן במישור הלימודי והן במישור החברתי. בכל מסגרת של שילוב ובכל רמה נדרשים הן מורי החינוך הרגיל והן מורי החינוך המיוחד לשקף, מצד אחד, את הנורמות החברתיות ומצד אחר, הם אמורים לסייע בהתפתחותם האישית של כלל התלמידים - חריגים ורגילים.


מכון מופ"ת הוא בית-ספר למחקר ולפיתוח של תכניות להכשרת עובדי הוראה
במכללות.
טלפון לקבלת מידע וייעוץ:  03-6901441  
http://www.mofet.macam98.ac.il
ביבליוגרפיה

 שילוב הילד החריג בכיתה הרגילה, מכון מופ"ת, תש"ס

קישורים

 http://www.mofet.macam.ac.il/

 

 
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
הוספת תגובה
שם השולח:
דוא"ל:
 
*כותרת:
תוכן:
 
© כל הזכויות שמורות למטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית
לצפייה תקינה באתר תוכלו לעיין ברשימת דפדפנים נתמכים ותוספים נדרשים