הנחיות
לפני הפעילות
מומלץ לעבוד עם הילדים בחדר המחשבים, לפי ההנחיות המופיעות בקובץ זה.
שאלו את הילדים, מה ידוע להם על יצחק רבין.
כתבו על הלוח את המידע שנאסף מדברי הילדים.
אם הם אינם מכירים או אינם זוכרים מי היה יצחק רבין, אפשר להקצות 10 דקות לחיפוש מידע ברשת.
הפעילות
עמודים 2-1 מציגים מידע כרונולוגי על תחנות בחייו של יצחק רבין.
בקשו מאחד התלמידים לקרוא את המידע הזה.
אחרי שמיעת קטע המידע, שאלו את הכיתה מה מתוך המידע הזה היה ידוע להם – ומה הם שומעים כעת לראשונה.
עמוד 3 – עכשיו בקשו מהתלמידים לסדר את המידע שלמדו על פני ציר הזמן במשחק הקווים.
בסיום עמוד זה ולפני שיעברו לעמוד 4 הפסיקו את פעילותם העצמאית ושאלו אותם: מהן זכויות האנשים החיים במדינה דמוקרטית?
כשהילדים יעלו את נושא חופש הביטוי והזכות להביע דעה, הדגישו שלכל אדם קיימת הזכות להביע את דעתו. אפשר להתנגד לדברי אחרים ולדרכם, אבל השאלה חייבת להישאל: מה ההבדל בין מחאה לגיטימית למחאה לא לגיטימית?
בקשו מהילדים לתת דוגמאות למחאה ראויה ולא אלימה.
מחאה ראויה ולא אלימה יכולה להיות מעורבות והשתתפות בפעילות פוליטית, בהפגנות, בשביתות, בפנייה לאמצעי התקשורת וכדומה. וכל זה אמור להיעשות באמצעים חוקיים.
שאלו אם הם מכירים דוגמאות למחאה שאינה אלימה, למשל בתקשורת? (תכניות כמו "מצב האומה", "ארץ נהדרת", שירים ועוד.)
שוחחו על כך שבמדינה דמוקרטית רוב העם בוחר את המנהיג (רוב העם בישראל בוחר את המפלגה ובעקיפין את ראש הממשלה), ולאחר הבחירות – גם אם ראש הממשלה שנבחר אינו מי שבחרנו והמדיניות שלו אינה נראית לנו – הדרך להביע זאת היא אך ורק באמצעות מחאה לגיטימית באמצעות חופש הביטוי.
הדרך העיקרית שבה אפשר לשנות את המדיניות של ראש הממשלה היא השתתפות בבחירות ובחירה מפלגה שמדיניותה נראית לנו. רצח של ראש ממשלה או של ראש אופוזיציה הוא ראשית כול – רצח! ונוסף על כך מעשה אנטי דמוקרטי – התכחשות לצורת השלטון הדמוקרטית.
יש בכך סכנה לדמוקרטיה!
רוצחים אידאולוגים מסכנים את הדמוקרטיה: הם משתמשים באמצעים לא דמוקרטיים כדי לכפות את האידאולוגיה שלהם על הכלל. מובן שתופעה זו פסולה, אבל לצערנו היא התרחשה לא פעם במקומות שונים בעולם.
עמוד 4 – בקשו מהתלמידים לחזור לעבודתם ביחידה ולסמן בעמוד 4 את התגובה המתאימה לאירועים המתוארים: האם היא ראויה ולא אלימה או פסולה ואלימה?
בקשו מהילדים לתת דוגמאות נוספות לאירועים ולמחאה שנעשו כלפיהם בדרך אלימה – לעומת דרך שאינה אלימה.
מתוך הדרכים הראויות למחאה שהוצעו – יבחרו הילדים דרך אחת המועדפת עליהם, ויסבירו מדוע דרך זו נראית להם נכונה.
עמוד 5 – דונו עם התלמידים בדילמה הזאת:
האם בנסיבות מסוימות יש מקום לנקוט מחאה אלימה גם במדינה דמוקרטית?
מצד אחד: אלימות נוגדת את הערכים שהציבו לעצמם בני אדם
מצד שני: לפעמים מחאה חריפה היא הדרך היחידה לעורר תגובה מצד המנהיגים.
שאלו את הכיתה: עם איזה נימוק או עמדה אתם מסכימים? מדוע?
בקשו מאחד התלמידים לספר או לקרוא מהכתב על האירוע האלים שכוון נגדו.
בקשו מכמה תלמידים לספר מה כתבו על המחאה של תלמידי כיתת האמנות.
שאלו כיצד אתם הייתם מוחים אילו הייתם במקום תלמידי האמנות?
לאור האירועים ששוחחנו עליהם ובעקבות האירוע שקרה לתלמידי האמנות, האם אתם חושבים שאפשר לפעמים להבין או להגיב בסלחנות למחאה אלימה שמתעוררת אצל אנשים שמרגישים פגועים, מקופחים או מופלים לרעה?
עמוד 6 – סכמו את הפעילות: לפי דעתכם, מה הקשר בין האירועים שהתייחסתם אליהם בפעילות זו לבין יום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל, ראש ממשלת ישראל שנרצח בדם קר?
מה התחדש לכם בעקבות הפעילות?
