חבריו של אבי לועגים לו בגלל מראהו. לטענתם הוא שמן, ומכאן מתחילה מסכת של הצקות ושל אלימות מילולית. אבי מנסה להתעלם, אבל ההצקות הולכות וגוברות כשכמה ילדים בוחרים לעמוד מן הצד ולגחך ואחרים מצטרפים להצקות. איך אבי מתמודד עם זה?
א. שיפור האקלים בכיתה באמצעות צמצום גילויי אלימות מילולית ולקיחת אחריות של העומדים מן הצד על האירוע.
ב. הגברת המודעות לרגשותיו של הילד המותקף.
ג. הגברת המודעות לכך שאלימות מילולית פוגעת.
חשוב לציין: יחסם של ילדים רבים כלפי ילדים שמנים אוהד ושוויוני.
צפו בסרט פעם אחת ברצף.
שאלות לדיון
בסרט שצפיתם מובא אירוע העוסק באבי, תלמיד שאחד מחבריו הציק לו והפגין כלפיו אלימות מילולית. ילדים רבים מצטרפים אל הילד המציק, וגם הם מציקים לו או עומדים מן הצד ואינם מתערבים כדי למנוע את ההצקות.
התחילו את הדיון בכיתה בשאלות הבאות:
1. האם נתקלתם באירועים דומים? תארו את האירוע מבלי לציין שמות.
2. איך פעלתם? האם התערבתם ועזרתם לילדים שמציקים להם ושמפגינים כלפיהם אלימות?
3. האם ישנן סכנות בהתערבות בסכסוכים של אחרים? אילו סכנות?
4. אם בוחרים לא להתערב בסכסוך של אחרים, מהי הדרך הנכונה להגיב לכך?
צפו פעם נוספת בסרט.
בפעם השנייה דונו בסרט:
בקשו מהתלמידים לתאר את שלבי ההסלמה ביחס של החברים לאבי. איך התחיל הסכסוך בין אבי לחבר? כיצד התדרדר והתפשט הסכסוך גם אל חברים נוספים? מדוע זה קרה?
כיצד הגיב אבי? כיצד אתם הייתם נוהגים?
האם אפשר היה למנוע את המריבה?
אבי הופך לבדיחת היום, כאשר לא רק הבנים לועגים לו אלא גם הבנות מצטרפות. כיצד הרגיש אבי לדעתכם?
מה אתם הייתם עושים אילו הייתם אחד מהחברים?
המנחה נתן רביץ אומר בהקדמה לסרט ש"מילה או שתיים, לא יותר מזה". מה הייתם אומרים לאבי?
פעילות בכיתה:
בפעילות זו התלמידים יפתחו מודעות אל הזולת ואל רגשותיו במשחק תפקידים שמסייע להבין את השונה.
בכרטיסיות המצורפות תמצאו שמות גנאי וכינויים שילדים נוהגים לכנות זה את זה.
גזרו את הכרטיסיות וחלקו אותן לכל זוג תלמידים.
התלמידים יכתבו אירוע. באירוע יאלצו להשתמש באחד משמות הגנאי.
חשוב שכל תלמיד יתנסה בשני התפקידים.
התלמידים יכתבו אירוע שבו כל אחד מבני הזוג במשחק יקרא בשם גנאי, והתלמיד השני יגיב.
בקשו מכמה זוגות להמחיז את מה שכתבו.
בסיום הפעילות שאלו את התלמידים:
כרטיסיות לגזירה
| אבי השמן
|
דנה המשקפופרית
|
מור הגמדה
|
מור אף גדול |
| רון החצ'קון
|
חנה אבו ארבע
|
אסף הננס | בר אוזן של חייזר |
הצקות בבית הספר- כל הסיבות הטובות להתערב
הספרות המחקרית מבחינה בין שלושה סוגי התנכלויות בגילאי בית הספר: הסוג הראשון מתייחס לפגיעה פיסית ישירה כאלימות או לקיחת חפצים, הסוג השני מתייחס לפגיעה מילולית ישירה באמצעות איומים, הצקות או קריאה בשמות גנאי והסוג השלישי- לפגיעה עקיפה באמצעות הטלת חרם או הפצת סיפורים שקריים.
פעילות זו תתמקד בסוג השני של פגיעה מילולית ישירה, המתבטאת בהדבקת כינויים מעליבים או קריאה בשמות גנאי שמהווה את אחת התופעות הנפוצות ביותר בבתי ספר. מחקרים מצביעים על כך שכ-50-60% מהתלמידים חוו אירועים בהם כונו בשמות גנאי מעליבים, וכ-20% דיווחו כי הצקות אלו חזרו על עצמן באופן יומיומי. הכינויים המעליבים יתייחסו בדרך כלל להופעתו החיצונית של הילד (משקל, גובה, פצעונים) או להיבטים יוצאי דופן המאפיינים אותו כנכות או פגם פיסי, מבטא זר, גזע או צבע עור שונה.
למרות שכיחותה הגבוהה, תופעת ההצקה באמצעות שמות גנאי וכינויים זוכה לתשומת לב מועטה יחסית: קל יחסית להסתיר אותה מעיני המבוגרים, והטון ההומוריסטי אשר נלווה לה פעמים רבות מקשה על ההבחנה האם מדובר באינטראקציה חברתית חיובית או אלימה ופוגעת.
