תוכן
נועה בת ה-11 הגיעה לטיפול בעקבות פגיעה חברתית שעברה ברשת. הפגיעה בנועה לא הייתה קיצונית, אך הובילה לנזקים בתפקודה בבית ובבית הספר וכן לפגיעה בדימוי העצמי שלה ובדפוסי התקשורת שלה עם סביבתה. שינויים אלה הדליקו נורת אזהרה אצל הוריה והם פנו לקבלת ייעוץ וסיוע נפשי. את הוריו של נמרוד, תלמיד כיתה ג' מהדרום, הטרידה העובדה שבקבוצת הווטסאפ של הורי הכיתה עלה שמו באופן מפורש בגלל קשיים התנהגותיים והתפרצויות זעם שהיו לו בבית הספר. בקבוצה דרשו ההורים להוציא את נמרוד לאלתר מבית הספר, הפיצו שמועות על בני משפחתו והאשימו את סגנון החינוך של הוריו בהתנהגותו. נמרוד חש בנידוי ובבדידות בבית הספר והוריו פנו לקבלת סיוע מקצועי. את מור, תלמידת כיתה י' ממרכז הארץ, הפתיעה עוצמת הפגיעה שחוותה לאחר שסרטון פרובוקטיבי שלה הופץ בין מכרים בקבוצות שונות ברשת. מצב רוחה התדרדר, והיא שקעה בדיכאון וסירבה לצאת מביתה. אמה דאגה מאוד משינויים אלה בהתנהגותה וחיפשה עבורה מענה טיפולי. אנשי הצוות החינוכי בבית הספר במרכז הארץ לא מאוד התרגשו מהסרטון האלים שהופץ בין תלמידי כיתות ה'; הם כבר היו מתורגלים היטב בכיבוי השריפות של הרשת וזה היה נראה כמו "עוד סרטון מזוויע" שהופץ ושיישכח תוך ימים מספר. ואולם, כשהורי התלמיד החמישי הגיעו להתלונן על נדודי שינה, סיוטים והרטבות לילה, הם החליטו לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי.
תחושת רווחה נפשית: הגדרות ומאפיינים
מושג הרווחה הנפשית (wellness או well-being) מתאר את הערכתו ותחושתו הסובייקטיביות של האדם לגבי מצבו הנפשי. מושג זה מגיע מעולם הפסיכולוגיה ההומניסטית והוא מתמקד בחיפוש אחר מקורות של כוח המשפיעים על יכולתו של האדם להתמודד באופן יעיל עם המציאות. התמודדות יעילה עם המציאות תוביל בסופו של דבר לתחושות של סיפוק, יצירתיות ומימוש עצמי בחיים האישיים והמקצועיים.
