רקע

הפעילות עוסקת בנושאים:

א. היחס לילדים שאינם מקובלים בחברה.
ב. ניהול שיחות חולין (סמול טוק).

מטרות

1. התלמידים יפתחו אמפתיה לחווייתם של ילדים שאינם מקובלים חברתית.
2. התלמידים יציעו דרכי התמודדות לילדים שאינם מקובלים חברתית.

הנחיות

לפני הפעילות

קיימו שיחה עם התלמידים

אמרו לתלמידים כי היום תעסקו בנושא חשוב ורגיש "מקובלות חברתית".
הציגו בפניהם את קטע מהספר "ארגון הלא מקובלים" שכתבה חנה ליבנה.
בספר כתוב:

"ארגון הלא מקובלים
ההרשמה כאן!!!
כל מי שמרגיש את עצמו –
שונה, אחר, לא מקובל
מוזמן להירשם!
החברות בארגון תעניק
לך מדבקה וכניסה חינם
לכל הפעילויות והכנסים"

ליבנה, חנה. (2002), ארגון הלא-מקובלים, הוצאת מעריב – הד ארצי

שאלו:

• מה דעתכם על הצעה זאת? האם היא הצעה טובה לדעתכם?
• האם נראה לכם שיהיו תלמידים שירצו להצטרף, מדוע?
• מי לדעתכם יכול היה לעלות הצעה מסוג זה?

חלי ברק-שטיין, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומנחת קבוצות.

בקבוצות ילדים יש מנהיגים, דומיננטיים, מי יותר ומי פחות. ישנם ילדים, שרוצים להיות דומיננטיים, ולכן לעתים יש תסכולים, כאשר הם אינם מצליחים להיות כאלה. רגשות רבים מוצפים בעקבות תחרות על מעמד חברתי. יש קנאה בלתי נשלטת, תחרותיות, הילדים רוצים להיות "הכי הכי", להשתלט על ילדים אחרים. אבל יש לזכור שאלה הן תופעות נורמאליות בקרב ילדים בקבוצה. אין צורך להיבהל, מכיוון שלא ניתן ליצור שוויון בצורה מלאכותית. המורים צריכים להבהיר לילדים שכל ילד הוא אחר. חלק מהילדים הם באופן טבעי מנהיגים יותר.

אם ילד אחד בולט באישיותו, מוביל ומשפיע – זה עשוי להיות נהדר. המורים יכולים להיעזר בו. עם זאת, יש לשים לב ששלטון יחיד זה לא יהיה מושתת על טרור, על אלימות ועל רוע. יש להבטיח שגם קולות אחרים יישמעו.

תפקיד המורים – לאפשר לילדים לדבר על התסכול שלהם, שנובע מהצורך 'להיות יותר', על הרצון הכואב להיות במקום חברתי מוצלח יותר…, על כך שלא יכולים להיות מישהו אחר.

ניתן ללמד ילדים איך להרגיש נוח יותר, איך לרכוש חברים, איך להביע את דעתם. אין זה מתפקידם של המורים לנסות ל"תקן" רגשות, אלא אפשר לעזור לילדים בשילוב החברתי. הילדים צריכים לשאוף להיות הם עצמם. אפשר להיות טובים בתחומים שונים, לאו דווקא להיות "מלכי כיתה".

מורים: הציגו בפני התלמידים את עיקרי הדברים.

שאלו את התלמידים:

האם מישהו יכול להיזכר בחוויה שבה היה חדש בכיתה, בחברה ומוכן לשתף אותנו – איך הרגשת? איך נהגת? מה עזר לך?

מכיוון ששאלה כזו היא רגישה מדי ותלמידים יתביישו לענות, אלטרנטיבה יכולה להיות להתחלק לזוגות, וכל אחד ישתף את חברו בחוויה שבה הרגיש דחוי או שהיה חדש במקום מסוים ואיך הייתה עבורו החוויה. לאחר מכן, יוכלו רק התלמידים המעוניינים בכך לשתף את הכיתה.

במהלך הפעילות

עמוד 1 – התלמידים יקראו על שני הילדים החדשים שהגיעו לכיתה. עופר ודן השונים באופיים. לאחד מהם, דן  קשה להתאקלם בכיתה החדשה והוא סופג הערות מעליבות.

• התלמידים ינסו להבין את דן ולכתוב כיצד הרגיש.
• התלמידים יציעו לו דרכי התמודדות עם המצב אליו נקלע.
• בקשו מהתלמידים לספר כיצד הם היו פותרים את הבעיה. דונו בהצעות.
• בחרו את ההצעות הטובות יותר.

חשוב לשתף תלמידים שונים בהצעות לדרכי התמודדות, כדי שתלמידים יבינו שישנן כמה דרכי פעולה. בנוסף, חשוב שילדים שלא יודעים להתמודד עם בעיות חברתיות מסוג זה ילמדו מחבריהם.

עמוד 2 – התלמידים ילמדו את מהותה של שיחת החולין (סמול טוק) ויתנסו בה.

סמול טוק: (Small-Talk) ?
הסבירו לתלמידים על הסמול-טוק: סמול טוק כשמה כן היא, משמעה- "שיחה קטנה". כלומר ניסיון לייצר שיחה, גם אם לא על הנושאים החשובים והאישיים ביותר, כדרך ליצור תקשורת ולהשתלב חברתית. שיחה כזו נועדה להפיג חששות וזרות, ולנסות לייצר מכנה משותף שיאפשר היכרות והתקרבות. במצבים חברתיים שונים ישנה דרך להשתלב, מבלי שהדבר ייראה מאולץ או מתפרץ. פה נכנסת לשימוש מיומנות הסמול-טוק.

דגש חשוב למורה: הכוונה ב"שיחה קטנה" אינה דווקא שמדובר בשיחה לא חשובה! הדגש בפעילות הוא ללמד את הילדים להתאים את סוג השיחה לסיטואציה. כלומר, כשאנחנו מנסים ליצור קשר ראשוני עם אדם אליו אנו מנסים להתקרב, בסיטואציה חברתית כמו מסיבה או הפסקה, מתאים לקיים דווקא "שיחה קטנה". שיחה כזו מאפשרת התקרבות והיכרות נעימה והדרגתית. במצבים אחרים, למשל בהיכרות עמוקה יותר או בשיחה אישית, מתאים יהיה לקיים שיחות מעמיקות יותר.

שאלו את התלמידים: מדוע נחוצה לנו מיומנות כזו?

במשחק נתונים שלושה אירועים מחייהם של התלמידים: מדברים על כדורגל, מדברים על שיעור מדעים ומדברים על תכניות טלוויזיה.
התלמידים יגררו בעזרת החצים על המקלדת את המשפטים הנכונים לאירועים המתאימים.
אחרי המשחק בקשו מהתלמידים דוגמאות נוספות למשפטי סמול טוק מעולמות תוכן שונים, כדי להרחיב את אפשרויות יצירת החיכוך הראשוני עם חבריהם בדרכי נועם.

שאלו את התלמידים: מדוע נחוצה לנו מיומנות כזו?

במשחק נתונים שלושה אירועים מחייהם של התלמידים: מדברים על כדורגל, מדברים על שיעור מדעים ומדברים על תכניות טלוויזיה.
התלמידים ימיינו בעזרת החצים על המקלדת את המשפטים הנכונים לאירועים המתאימים.
אחרי המשחק בקשו מהתלמידים דוגמאות נוספות למשפטי סמול טוק מעולמות תוכן שונים, כדי להרחיב את אפשרויות יצירת החיכוך הראשוני עם חבריהם בדרכי נועם.

עמוד 3 – לסיכום הפעילות התלמידים יענו על השאלה: מה לדעתכם יכול לעזור לתלמיד שאינו מקובל  להשתלב בכיתה?

לאחר הפעילות

בסיום הפעילות ערכו הצבעה דומה גם בכיתה ודונו בכל אחת מהאפשרויות הנתונות.

• אם הוא מכיר כבר מישהו- כיצד ניתן לעזור לילדים שלא מכירים אף אחד?
• לעזור לתלמידים בשיעורי בית – איך מציעים עזרה בצורה עדינה ולא מעליבה?
• לעשות מסיבה בבית ולהזמין את כולם – איך ניתן לעשות זאת?
• להזמין תלמידים לסרט – האם יש לכם רעיונות נוספים לגיבוש כיתתי?
• להציע לתלמידים לשחק יחד בהפסקות- מהם המשחקים שבהם ניתן לשתף את כולם?
• הזמן עושה את שלו- מדוע בחרתם בהצעה זאת? האם לדעתכם זאת עזרה אמתית?

שאלו:

• איך נוכל לעודד התנהגות מקבלת כלפי כולם?
• אילו דברים חדשים למדתם על עצמכם או על אחרים בפעילות זאת?
• האם תוכלו לדעתכם ליישם חלק מהרעיונות שעלו בכיתה?

להעמקה בנושא:

מאמר: קלודי טל  ילדים דחויים: מהם מאפייניהם וכיצד ניתן לעזור להם?