רקע
"עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ – אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ" (משנה, מסכת יומא, פרק ח, משנה ט).
חודש תשרי פותח את השנה החדשה בלוח העברי. על פי המסורת היהודית, עשרת הימים הראשונים בחודש תשרי מוקדשים לחשבון הנפש, לחרטה ולבקשת סליחה על המעשים וההתנהגות של השנה שחלפה. המטרה היא לשוב מן המעשים הרעים ולחזור למוטב. בעשרת הימים האלה נוהגים לאחל זה לזה "גְמַר חתימה טובה" וגם לבקש סליחה מאנשים שאולי פגענו בהם, בדיבור או במעשה, בשנה שחלפה. בבית הכנסת נוהגים לומר סליחות. (מתוך: הלקסיקון לתרבות ישראל)
המילה "סליחה" איננה מילת קסם אלא מילה שאומרים כדי להביע צער וחרטה על מעשה שעשינו שפגע במישהו. בעולם החינוך יש משמעות רבה לסליחה. המילה "סליחה" מחייבת את התלמידים לעצור ולחשוב על מה הם מבקשים סליחה, לבדוק מהו המעשה שעשו שפגע באחר וגם לקבל אחריות על מה שעשו. חשוב שהתלמידים יבינו מה הייתה הטעות, מהן השלכותיה, והחשוב מכול: ללמוד לא לעשות את זה שוב.
סליחה כנה היא סליחה שמחייבת אותנו להכיר ברגשות של הנפגע בגלל דבר שאמרנו או עשינו; להכיר בכך שגם אם לא הייתה לנו כל כוונה לפגוע, האדם האחר מרגיש שנפגע, ועלינו להתייחס אליו במלוא הרצינות. אפשר, למשל, לשאול את הצד הפגוע: מה הרגשת? ממה נפגעת? להקשיב לדבריו, ולאחַר מכן לבקש סליחה.
בפעילות זו התלמידים ילמדו מתי מבקשים סליחה, למה מבקשים סליחה, ואיך מבקשים סליחה כנה – לפי המבנה הזה:
(1) אני מבקש סליחה (או אני מתנצל) (2) על כך ש… (לומר במילים מדויקות מה הייתה ההתנהגות הפוגעת). (3) בפעם הבאה אני… (איך אנהג בפעם הבאה כדי לא לפגוע) (4) אני מקווה שתסלחי לי. לדוגמה: "אני מתנצל שלא שמרתי לך מקום באוטובוס. בפעם הבאה אשמור לך מקום לידי. האם את סולחת לי?"