רקע
מהי פרטיות?
"הזכות לפרטיות היא הזכות לשמור על מתחם סביבנו, הכולל את כל אותם דברים שהם חלק מאיתנו, כגון הגוף, הבית, המחשבות, הרגשות, הסודות והזהות. הזכות לפרטיות מקנה לנו את היכולת לבחור לאילו חלקים במתחם זה ניתן גישה לאחרים, ולשלוט על היקף, אופן ועיתוי השימוש באותם חלקים שבחרנו לחשוף" (מתוך: "פרטיות בסביבה דיגיטלית" מאת יעל און ואחרים, 2005, המרכז למשפט וטכנולוגיה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה.
(לקריאת הגדרה נוספת לפרטיות, הלקוחה מתוך הספריה הוירטואלית של מטח.
הזכות לפרטיות קיימת הן כנורמה חברתית והן כנורמה משפטית בעלת תוקף חוקי.
עניין הפרטיות נוגע לפחות לשני חוקים מרכזיים הקיימים בארץ. הראשון שבהם הוא:
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שנחקק בשנת תשנ"ב-1992. החוק קובע, בין השאר, כי: לכל אדם יש זכות לפרטיות ולהגנה על צנעת חייו (צנעת חייו – פרטיותו, דברים שאינם לפרסום; וכן כי אין להיכנס לרשות היחיד (המרחב הפרטי של כל אדם) של אדם בלי לקבל את הסכמתו לכך). (מתוך סעיף 7 בחוק)
החוק השני בנושא זה בארץ הוא חוק הגנת הפרטיות שנחקק בשנת תשמ"א-1981. תפקידו של חוק זה הוא להגן על הזכות שלנו לפרטיות. לפי החוק הזה – דברים הפוגעים בפרטיותנו יהיו, למשל:
- פרסום צילום של אדם כדי להשפילו או כדי לבזות אותו.
- הפרת סודיות בענייניו הפרטיים של אדם (למשל, בנושאי בריאותו).
- פרסום מידע על אדם – מידע שהושג בדרכים שיש בהן פגיעה בפרטיות.
עוד על הזכות לפרטיות – באתר האגודה לזכויות האזרח.
ומה באשר לפרטיות בעולם החברתי?
האנונימיות המאפיינת את הרשת יוצרת אשליה של עולם מוגן לכאורה, עולם שאנו שולטים בו ובהימצאותנו בו אנו חשופים אך ורק לפני חברינו. גם מדיום האינסטגרם נהנה מאשליה זאת, אך למעשה, עולם זה פרוץ לחלוטין:
א. הילדים מאשרים עוקבים בקלות וללא ביקורת, וכך מצטרפים לרשימות ה"עוקבים/חברים" שלהם ילדים ואחרים שאינם בהכרח דורשי טובתם. (לפי מחקר משנת 2010, שביצעה חברת "נורטון", הסתבר כי 41% מהילדים דיווחו שמישהו זר ניסה ליצור איתם קשר דרך הרשתות החברתיות.) ומאחר שמרבית הילדים (ואף המבוגרים) אינם יוצרים לעצמם באופן יזום "הגדרות פרטיות" ברשת, מידע אישי על אודותיהם חשוף לכל המתעניין, בלי שהם עצמם יהיו מודעים לכך.
ב. גורמים מסחריים יכולים לשאוב בקלות מידע אישי על אודות כל משתמש שלא השכיל ליצור לעצמו "הגדרות פרטיות", ולנצלו לצורכיהם.
כל אלו ועוד מציבים לפנינו אתגר להעלאת המוּדעוּת של התלמידים לנושא השמירה על גבולות פרטיותם. הפעילות שלפנינו מתמקד בהיבט זה – המוּדעוּת לפרטיותנו ולשמירה עליה: כיצד אני מגדיר/ה את גבולות הפרטיות שלי ככלל, וברשת בפרט? האם אני מקדיש/ה זמן (ואף פעולות יזומות כמו יצירת הגדרות פרטיות) להגדרת גבולות הפרטיות שלי, ומכאן לבחירת הדברים שאני מעלה לרשת – מחשבות, מידע אישי, תמונות אישיות שלי ושל חבריי ובני משפחתי? ולמי נחשף המידע אודותיי?
