הנחיות
לפני הפעילות:
הפעילות היא פעילות אינטראקטיבית המתרחשת כולה ברשת.
כדי להשיג את מטרות הפעילות כדאי לשים לב לכמה דברים:
א. חשוב שכל תלמיד יענה על השאלות באופן אישי. הקפידו לדאוג לעבודה אישית של כל תלמיד מול המחשב.
ב. אם אין אפשרות לעבודה אישית מול המחשב, השתדלו שהעבודה תיעשה בזוגות ולא בקבוצות גדולות יותר.
ג. אף על פי שהפעילות היא אישית, חשוב לעצור בנקודות מסוימות במהלכה כדי לחדד ולהעמיק את המסרים החשובים.
הסבירו לתלמידים שבפעילות הזאת הם יעסקו בשיתופים ברשת ובהבחנה בין שיתופים ראויים לכאלה שאינם ראויים (שיימינג), יכירו בחשיבות הנושא ויבינו כיצד לכל אחד מהם יכולה להיות השפעה עליו.
שאלו את התלמידים:
- מה זה בשבילכם לעשות בפייסבוק like או share? האם זו פעולה שאתם חושבים עליה או לא? מה אתם רוצים לבטא באמצעותה?
- האם קורה שאתם משתפים פוסט שמאשים מישהו במשהו? מה מניע אתכם לעשות זאת?
- איך אפשר לדעת שהמידע שאתם משתפים הוא אמיתי ונכון?
- כיצד שיתוף של פוסט מאשים יכול להשפיע על האדם כלפיו מופנות ההאשמות? הסבירו.
הפעילות:
עמוד 1: הגדרה
התלמידים יקראו את ההגדרה לשיתוף ברשת ולשיימינג.
בקשו מהתלמידים לתת דוגמאות לאיך יכול להיראות שיימינג ברשת. שאלו את התלמידים מה דעתם על כך.
עמוד 2: תפקיד הגולשים בתופעת השיימינג
התלמידים יתארו מה ידוע להם על תופעת השיימינג. לאחר מכן יתנסו בניתוח מקרה, יתארו כיצד הם היו נוהגים במקרה זה ויעמדו על הסיבות לכך.
עמוד 3: חוויית הנאשם
התלמידים יסבירו מה לדעתם היה המניע של המפרסם בהעלאת הפוסט, וינסו להבין את עמדתו וחווייתו של רון שכלפיו הופנתה ההאשמה.
עמוד 4: מבדילים בין שיתופים ראויים לשיתופים לא ראויים
התלמידים ימיינו סוגי אירועים: אירועים שלגיטימי לשתף לעומת אירועים שלא לגיטימי לשתף.
התלמידים יחשבו על דוגמה לפוסט בפייסבוק שלדעתם ראוי לשיתוף ועל פוסט שאינו ראוי לשיתוף ויסבירו מדוע.
עמוד 5: לסיכום
לסיכום הפעילות יתבקשו התלמידים לנסח שלושה כללים שימנעו את תופעת השיימינג ברשת.
בתום הפעילות, בקשו מתלמידים לשתף בכללים שניסחו, ובאמצעות דיון הם יגיעו לעשרה כללים מנחים. את הכללים יש להעלות על הכתב, ניתן גם על כרזה מקושטת, ולתלות בכיתה במקום בולט. שאלו את התלמידים: מה התחדש לכם בעקבות הפעילות היום? האם בעקבות הפעילות תנהגו אחרת בשיתוף פוסטים, בתיוג משתמשים אחרים או בלייקים לפוסטים שאתם רואים? הסבירו.
