פעילות מתוקשבת
יום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל
דינה ציונית, שלמה זיס וצוות החינוך החברתי במטח בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

פעילות מתוקשבת העוסקת ביצחק רבין ז"ל ובדרכי מחאה ראויות

רקע

אמרו לתלמידים שהיום נעסוק ביום הזיכרון ליצחק רבין שנרצח בידי מתנקש יהודי שהתנגד לדעותיו. נכיר את יצחק רבין כאדם וכמנהיג ונעסוק גם בגבולות המחאה.

יצחק רבין נולד בירושלים בשנת 1922.
התחנך בבית הספר החקלאי "כדורי", וכבר אז הצטרף להגנה.
התגייס לפלמ"ח בגיל 19 ושירות בו במשך שבע שנות קיומו.
במסגרת זו היה במהלך מלחמת העצמאות מפקד חטיבת "הראל" והיה קצין המבצעים במטה חזית הדרום.
לאחר הקמת צה"ל ב-1948 התמנה לראש אגף ההדרכה. ב-1956 התמנה לאלוף פיקוד הצפון, ואחר כך לראש אגף המטה בצה"ל ולסגן הרמטכ"ל.
בשנים 1968-1964 היה הרמטכ"ל ופיקד על צה"ל במהלך מלחמת ששת הימים (1967).
בשנים 1973-1968 שימש כשגריר ישראל בארצות הברית, ועם שובו לישראל הצטרף למפלגת העבודה.

החל בינואר 1974 היה חבר כנסת ושר העבודה בממשלת גולדה מאיר במשך תקופה קצרה עד התפטרותה. ביוני 1974 התמנה לראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל והיה יליד הארץ הראשון בתפקיד זה.

בדצמבר 1976 התפטר מתפקידו על רקע משבר הגעת מטוסי "אפ-15" לישראל לאחר כניסת השבת, ואחר כך הסיר את מועמדותו לראשות הממשלה החדשה.
שימש כשר הביטחון במהלך שתי ממשלות האחדות הלאומית בשנים 1990-1984, וביוני 1992 נבחר שנית לראשות הממשלה.
חתם על הסכם אוסלו עם אש"ף ועל הסכם השלום עם ירדן. זכה בפרס נובל לשלום, לצד שמעון פרס.
ב-4 בנובמבר 1995 ירה בו למוות פעיל ימין קיצוני.

על פי אתר הספרייה הווירטואלית של מטח

מטרות

1.הילדים יכירו תחנות מרכזיות בחייו של יצחק רבין.

2.הילדים יבחינו בין דרכים לגיטימיות וראויות להבעת מחאה לבין דרכי מחאה פסולות.

הנחיות

לפני הפעילות

מומלץ לעבוד עם הילדים בחדר המחשבים, לפי ההנחיות המופיעות בקובץ זה.

שאלו את הילדים, מה ידוע להם על יצחק רבין.
כתבו על הלוח את המידע שנאסף מדברי הילדים.
אם הם אינם מכירים או אינם זוכרים מי היה יצחק רבין, אפשר להקצות 10 דקות לחיפוש מידע ברשת.

הפעילות

עמודים 2-1 מציגים מידע כרונולוגי על תחנות בחייו של יצחק רבין.
בקשו מאחד התלמידים לקרוא את המידע הזה.
אחרי שמיעת קטע המידע, שאלו את הכיתה מה מתוך המידע הזה היה ידוע להם – ומה הם שומעים כעת לראשונה.

עמוד 3 – עכשיו בקשו מהתלמידים לסדר את המידע שלמדו על פני ציר הזמן במשחק הקווים.
בסיום עמוד זה ולפני שיעברו לעמוד 4 הפסיקו את פעילותם העצמאית ושאלו אותם: מהן זכויות האנשים החיים במדינה דמוקרטית?
כשהילדים יעלו את נושא חופש הביטוי והזכות להביע דעה, הדגישו שלכל אדם קיימת הזכות להביע את דעתו. אפשר להתנגד לדברי אחרים ולדרכם, אבל השאלה חייבת להישאל: מה ההבדל בין מחאה לגיטימית למחאה לא לגיטימית?
בקשו מהילדים לתת דוגמאות למחאה ראויה ולא אלימה.
מחאה ראויה ולא אלימה יכולה להיות מעורבות והשתתפות בפעילות פוליטית, בהפגנות, בשביתות, בפנייה לאמצעי התקשורת וכדומה. וכל זה אמור להיעשות באמצעים חוקיים.
שאלו אם הם מכירים דוגמאות למחאה שאינה אלימה, למשל בתקשורת? (תכניות כמו "מצב האומה", "ארץ נהדרת", שירים ועוד.)
שוחחו על כך שבמדינה דמוקרטית רוב העם בוחר את המנהיג (רוב העם בישראל בוחר את המפלגה ובעקיפין את ראש הממשלה), ולאחר הבחירות – גם אם ראש הממשלה שנבחר אינו מי שבחרנו והמדיניות שלו אינה נראית לנו – הדרך להביע זאת היא אך ורק באמצעות מחאה לגיטימית באמצעות חופש הביטוי.
הדרך העיקרית שבה אפשר לשנות את המדיניות של ראש הממשלה היא השתתפות בבחירות ובחירה מפלגה שמדיניותה נראית לנו. רצח של ראש ממשלה או של ראש אופוזיציה הוא ראשית כול – רצח! ונוסף על כך מעשה אנטי דמוקרטי – התכחשות לצורת השלטון הדמוקרטית.

יש בכך סכנה לדמוקרטיה!
רוצחים אידאולוגים מסכנים את הדמוקרטיה: הם משתמשים באמצעים לא דמוקרטיים כדי לכפות את האידאולוגיה שלהם על הכלל. מובן שתופעה זו פסולה, אבל לצערנו היא התרחשה לא פעם במקומות שונים בעולם.

עמוד 4 – בקשו מהתלמידים לחזור לעבודתם ביחידה ולסמן בעמוד 4 את התגובה המתאימה לאירועים המתוארים: האם היא ראויה ולא אלימה או פסולה ואלימה?
בקשו מהילדים לתת דוגמאות נוספות לאירועים ולמחאה שנעשו כלפיהם בדרך אלימה – לעומת דרך שאינה אלימה.

מתוך הדרכים הראויות למחאה שהוצעו – יבחרו הילדים דרך אחת המועדפת עליהם, ויסבירו מדוע דרך זו נראית להם נכונה.

עמוד 5 – דונו עם התלמידים בדילמה הזאת:
האם בנסיבות מסוימות יש מקום לנקוט מחאה אלימה גם במדינה דמוקרטית?
מצד אחד: אלימות נוגדת את הערכים שהציבו לעצמם בני אדם
מצד שני: לפעמים מחאה חריפה היא הדרך היחידה לעורר תגובה מצד המנהיגים.
שאלו את הכיתה: עם איזה נימוק או עמדה אתם מסכימים? מדוע?

בקשו מאחד התלמידים לספר או לקרוא מהכתב על האירוע האלים שכוון נגדו.
בקשו מכמה תלמידים לספר מה כתבו על המחאה של תלמידי כיתת האמנות.
שאלו כיצד אתם הייתם מוחים אילו הייתם במקום תלמידי האמנות?
לאור האירועים ששוחחנו עליהם ובעקבות האירוע שקרה לתלמידי האמנות, האם אתם חושבים שאפשר לפעמים להבין או להגיב בסלחנות למחאה אלימה שמתעוררת אצל אנשים שמרגישים פגועים, מקופחים או מופלים לרעה?

עמוד 6 – סכמו את הפעילות: לפי דעתכם, מה הקשר בין האירועים שהתייחסתם אליהם בפעילות זו לבין יום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל, ראש ממשלת ישראל שנרצח בדם קר?

מה התחדש לכם בעקבות הפעילות?

 

לחצו להמשך קריאה
הקטן