רקע

עוני הוא מצב שבו אין לאדם או למשפחה די אמצעים לקיים את עצמם – לקנות דברי מזון בסיסיים וכדומה. עוני נחשב גם מצב שאדם או משפחה נאלצים להסתפק ברמת חיים נמוכה במידה רבה מזו של יתר האנשים בסביבתם הקרובה. המצב הראשון מכונה "עוני מוחלט", בעוד השני מכונה "עוני יחסי" (מבוסס על ויקיפדיה).
הפעילות שלפנינו מבוססת על סיפורו של אלון, תלמיד כיתה ו, שחבריו יוצאים לטיול שנתי לנגב, ואילו הוא נאלץ לוותר על הטיול מפני שהוריו אינם יכולים לשלם את מחיר הטיול.
הסיפור הקצר מעורר הזדהות ומאפשר לתלמידים לחוש אמפתיה כלפי אלון. הסיפור מאפשר גם להבין מהו עוני וכיצד מרגיש ילד עני. למרות שהיום סימני עוני לא תמיד ניכרים מבחינה חיצונית, יש חוויות שנמנעות מילדים עניים רבים, בו בזמן שילדים אחרים בסביבתם שמצבה הכלכלי של משפחתם יציב – חוֹוִים ונהנים מהן.

מטרות

1. התלמידים יבינו שעוני לא בהכרח ניכר במראה החיצוני.
2. התלמידים יגלו אמפתיה כלפי מי שחווה עוני.
3. התלמידים ייחשפו לאופן ההתמודדות הייחודי של הילד בסיפור.
4. התלמידים יציעו דרכי התמודדות נוספות עם עוני.

הנחיות

עמוד 1: פתיח לנושא: ילד עני
עוני הוא מצב שבו אין לאדם או למשפחה די אמצעים לקיים את עצמם, או שהם נאלצים להסתפק ברמת חיים נמוכה במידה רבה מזו של יתר האנשים בסביבתם הקרובה.

למורים
שאלות לדיון קצר בכיתה:
האם ידעתם שבישראל יש כמיליון ילדים עניים (נתון נכון לשנת 2016)? כלומר, בערך ילד אחד מכל שלושה ילדים בישראל הוא עני. הסבירו את ההבדל בין עוני "אובייקטיבי" לבין עוני יחסי (היעזרו במידע למעלה).
לפי דעתכם, איך העוני מתבטא בחיי היום-יום של ילדים אלו?
מה, לדעתכם, אין לילדים ממשפחות מעוטות יכולת? תנו דוגמאות.
למה חשוב לדבר על ילדים שחסר להם כסף? איך זה יכול לעזור? הסבירו.

מהנתונים של דוח העוני האחרון (דצמבר 2015) עולה תמונת מצב קשה, שהורים רבים נאלצו לוותר על תרופות או על טיפול רפואי עבור ילדיהם. נמצא גם שחלק מהילדים במדינת ישראל דילגו על ארוחות או צמצמו אותן בשל מצוקה כלכלית. חלקם הלכו לבית הספר בלי כריך או מאכל אחר. מתברר גם שחלק מהילדים ממשפחות עניות התנסו בקיבוץ נדבות, באיסוף אוכל מפחי אשפה ובגניבת אוכל.

עמוד 2: הסיפור – הטיול השנתי
התלמידים יקראו או יקשיבו לסיפור "הטיול השנתי", ולאחר מכן יענו על השאלות.

הטיול השנתי / דינה ציונית מסביבי רעש וצחוק. האחים הקטנים שלי משחקים: יוני מוסר לגל את כדור הנייר שהם הכינו מעיתונים ישנים, והם מדמיינים שהם משחקים בכדורסל. הם זורקים את הכדור לסל הכביסה. סל… ו… יש!!! הייתי מצטרף אליהם, אבל אין לי מצב רוח. אני חושב: "מה הכיתה שלי עושה עכשיו? לאן הילדים הגיעו? האם הם כבר הגיעו לבאר שבע? כמה זמן נוסעים לבאר שבע? האם הם כבר פגשו את המארח הבדואי?" כבר כמה חודשים אנחנו לומדים על מנהגי הבדואים, ורציתי מאוד לראות את כלי הנגינה המיוחדים שלהם, כמו הרַבָּבָּה, שהוא כלי מֵיתָר, ולשמוע את הצליל שלו. המורה סיפרה שבדואי יארח את הכיתה באוהל. באוהל הוא יגיש לכולם קפה ועוגיות, ואחר כך יַראה את הבית שלו ביישוב שליד באר שבע. ביישוב הזה הבדואים גרים בדירות קֶבַע ולא באוהלים. ואני חושב לעצמי: מעניין אם הם כבר שתו מהקפה המיוחד, ואיזה טעם היה לו… המורה אמרה שנשתתף בטקס מיוחד של הבדואים להכנת קפה: נקלה קפה, נטחן אותו, ואחר כך נכין אותו ביחד. הסתכלתי בשעון וחשבתי: אולי עכשיו הם לָשִׁים את הפיתות ושמים אותן על הַסָאג' – בעצם, לא. את זה הם יעשו אחרי הצהריים. ואולי הם קולעים צמידים מצמר?
הבדואים מאמינים שהצמיד מגן עליהם מפני עֵין הָרַע. ועוד חשבתי: מחר נועם יספר לי על החמור שהוא רכב עליו, ואני ארגיש שגם אני כאילו רכבתי על החמור… כל כך רציתי להצטרף לטיול, אבל אבא אמר שאין לנו כסף בגלל המשכנתא. עכשיו אני פה, בבית שלי, עם האחים הקטנים שלי – ולא ליד באר שבע באוהל בדואי עם כל הכיתה.

התלמידים יענו על שאלה פתוחה
מה אתם מרגישים כלפי הילד בסיפור? הסבירו את ההרגשה ולמה אתם מרגישים ככה.
ניתן להיעזר במחסן רגשות. אהבה, חמלה, אכפתיות, רחמים, הבנה, הזדהות, קִרְבָה, ריחוק, שמחה, עצב, שעמום, עניין, כבוד, זלזול, רתיעה)

למורים:
בקשו מהתלמידים לשתף בתשובותיהם. מה הרגישו כלפי הילד? מה עורר בהם הסיפור ומדוע?

שאלת רב ברירה
לפי דעתכם, איך אלון מרגיש, כשהוא נמצא בבית בזמן שחבריו נהנים בטיול?
1. אדישות. לא נראה שממש אכפת לו.
2. בדידות. נראה שאין לו את מי לשתף במה שעובר עליו.
3. עצבות. כשלא משתתפים באירוע, זה עלול לגרום לעצב.
4. כעס. הוא בטח כועס על הוריו ועל עצמו.

למורים:
בקשו מהתלמידים לשתף בתשובותיהם. מה חשו כלפי הילד? מה עורר בהם ומדוע?

עמוד 3: מנסים לעזור
אילו יכולתם לעזור לאלון, מה הייתם עושים?
סמנו את הפעולה שהייתם בוחרים:
– הייתי פונה לאימא שלי בבקשה לתרום כסף כדי לעזור לאלון.
– הייתי מנסה לחסוך מעט כסף מדמי הכיס שלי כדי לעזור לאלון לשלם את מחיר הטיול.
– הייתי מנסה לארגן את חברי הכיתה, כדי שנאסוף יחד כסף עבור אלון.
– הייתי מנסה לארגן מבצע מכירה של צעצועים ובגדים ישנים לטובת אלון וילדים אחרים שלא יוצאים לטיולים בגלל המחיר.
הסבירו: מדוע בחרתם בפתרון שסימנתם?
רעיון אחר:

למורים:
בקשו מהתלמידים לבחור באפשרות אחת מתוך האפשרויות או להעלות רעיון אחר.
קיימו הצבעה בין התלמידים לגבי הבחירות שלהם.
דונו בשאלות האלה:
– מה ההבדל בין האפשרויות?
– כיצד החליטו הילדים בכיתתכם באיזו אפשרות לבחור?
– האם בעבר הם פעלו לפי אחת ההצעות? לפי האפשרות הראשונה, בוחרים לפתור את הבעיה ברמה האישית.האפשרות השלישית והרביעית הן אפשרויות של שינוי רחב יותר ושל ניסיון לפתור את הבעיה באופן כללי. לדוגמה: זה לא סוף העולם… אנסה להיות חזק! אני לא אשם במצב, זה עניין של המבוגרים;

למורים
לסיכום הפעילות:
– המשיכו את הסיפור בעצמכם: תארו מה קורה לאלון למחרת הטיול.
– בחופש הגדול אמצע לי עבודה – ואחסוך לטיול של שנה הבאה.
– לא עשיתי שום דבר רע, אני לא צריך להתבייש;
– הציעו לאלון מה הוא יכול לומר לעצמו כדי להתעודד.
– איך לדעתכם מרגיש אלון כשהוא רואה את התמונות בקבוצה של הכיתה?

עמוד 4: חברים של אלון העלו תמונות של הטיול לוואטצאפ
בקשו מכמה תלמידים לשתף בהמשך הסיפור שכתבו.

מה אתם לומדים מהסיפור על אלון ועל ילדים דומים לו?
האם בעקבות הסיפור, יש משהו שבעתיד תעשו אחרת כשיתקיימו בבית הספר פעילויות שכרוכות בתשלום? אם כן, מה תעשו?