פעילות מתוקשבת
תיקון הלב – יהודה אטלס. פעילות העוסקת במחלה של ילד
דינה ציונית, נויה כסלו וצוות החינוך החברתי במטח, בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

פעילות מתוקשבת העוסקת במחלה של ילד צעיר בגן הילדים, בתהליך הריפוי ובהתמודדות שלו במהלכה. פעילות מתוקשבת בהמשך לסיפורם של יהודה אטלס ודני קרמן "תיקון הלב".

רקע

לידתו של ילד עם פגם מולד מציבה קשיים מרובים בפניו, בפני הוריו ובפני משפחתו המורחבת. את הקשיים חולקים בני המשפחה עם אנשי הצוות הרפואי, שנעשה שותף פעיל בחיי היום יום של הילד ומשפחתו. אחד מרגעי השיא בתהליך הטיפולי הוא הניתוח לתיקון הפגם. הציפייה לניתוח מלווה בדרך כלל בתקווה ואופטימיות אך גם בפחד וחרדה. בסיטואציה זו חוברים יחד הניסיון שרכש הצוות הרב-מקצועי המטפל בילד והתהליכים הנפשיים והפיזיים שחווים הילד ומשפחתו.
הספר "תיקון הלב" מכוון להפיג את החרדה דרך היכרות עם המציאות הרפואית והתהליכים הצפויים. בספר נפסע יד ביד ונלווה את הילד ירון בשלבי המחלה, במאבק היום יומי, בזמן הניתוח ועם החזרה ממנו לשגרת החיים. הספר נועד לכל הילדים, הן כדי לסייע להם להבין חברים שחיים עם פגם מולד בלב ולהזדהות עמם והן כדי שיתוודעו לעוד סיפור אנושי, על אדם המתמודד עם גורלו. מבוסס על מידע מתוך הספר: תיקון הלב, הוצאה פרטית, 1996 כל הזכויות שמורות למחברים ולאקו"ם פעילות זו נועדה לאפשר דיון ושיח מקבל. אם יש בכיתתכם ילד או ילדה חולים, כדאי להתייעץ עם הצוות הטיפולי או לשאול אותם ישירות לגבי העברת הפעילות בכיתה. אם הילד או הילדה החולים מעוניינים לשוחח בכיתה על מצבם ולהיות חלק מהפעילות – יש לנהוג ברגישות רבה, תוך שימת דגש על מה שאפשר לעשות, מה יכול לעזור וכדומה. קיום שיחה בהיעדרם יכול לאפשר לשאר ילדי הכיתה להתבטא בחופשיות, ואילו בנוכחותם – הילדים החולים עלולים להרגיש אי-נוחות. ייתכן גם מקרה שאחד מבני המשפחה של אחד התלמידים חולה (אב או אם, אח או אחות), וגם משום כך יש לעסוק בנושא ברגישות בהתאם למקרה.

מטרות

1. התלמידים יכירו את עולמו של ילד חולה מנקודת מבטו ויבינו שהוא ילד ככל הילדים, המתמודד עם מחלה.
2. התלמידים יתוודעו לתהליך שמסיט ילד חולה ממהלך החיים הרגיל.
3. התלמידים יפתחו אמפתיה כלפי הילד החולה.
4. התלמידים יחשבו על דרכים לסייע לילד חולה.

הנחיות

עמוד 1 – בקשו מאחד התלמידים לקרוא בקול את הכתוב בעמוד הראשון.
עמוד 2 – בקשו מתלמיד אחר לקרוא בקול את הכתוב ושאלו אם הם זוכרים שקראו בספר על הבדלים נוספים בין ירון לחבריו. בקשו מכמה תלמידים לשתף במה שכתבו, מדוע לדעתם הרגיש ירון מבויש ובודד.
עמוד 3 – בקשו מהתלמידים לספר מה עוד עלולים ילדים חולים להפסיד. בקשו מהם להיזכר לאילו יתרונות זכה ירון כשהיה חולה בגן ובבית (למשל – היחס המיוחד שקיבל מאחותו). האם ירון אהב זאת? מדוע? מה דעתכם על כך?
עמוד 4 – בקשו מהתלמידים לשתף במשאלות שלדעתם ירון שואף להגשים ולהרחיב מעט – מעבר לציון המשאלה עצמה.
עמוד 5 – עכשיו, כשנודע שירון חייב לעבור ניתוח והוא חושש, מה דעתכם על תפקידו של החייל כאח בוגר וכחונך? במה החייל יכול לסייע לירון? אילו אתם הייתם החייל, מה אתם הייתם אומרים ועושים כדי להקל על ירון?
עמוד 6 – התלמידים יסדרו את האירועים על פני ציר הזמן המופיע בתמונות. הם יספרו מה עוד אפשר לעשות כדי לעזור לילד חולה או לילד שנעדר מהלימודים מסיבות אחרות.
עמוד 7 – התלמידים יקראו את הכתוב וימתחו קו בין הקשיים של ירון לדרך שבה התגבר עליהם. בספר כתוב שירון עבר דרך ארוכה מילד חולה לילד בריא. מה דעתכם על הדרכים שבהן ירון התמודד עם הקשיים שלו? התייחסו לאחת הדרכים המוצגות בפעילות והסבירו.
כשנלחמים במחלה צצים קשיים רבים שיכולים לייאש את החולה. הציעו רעיונות כיצד יכול החולה להתעודד ולא לשקוע בייאוש.
חשבו על עוד קשיים שירון מצא להם "פתרונות" יצירתיים, והם מעידים על האופטימיות שבו ועל דרך ההתמודדות האמיצה שלו. בספר נאמר שלירון נותרה צלקת שמזכירה לו מה עבר עליו. אבל דרכן של צלקות שהן מיטשטשות ולעתים אף נעלמות. כך גם החוויות שירון חווה. מה דעתכם על כך?

קיימו דיון בכיתה. היעזרו בשאלות האלה:
אילו דברים חדשים למדתם בשיעור זה?
האם חשוב ללמוד כיצד מרגישים ילדים חולים? מדוע?

לחצו להמשך קריאה
הקטן