הנחיות
עמוד 1
בקשו מאחד/ת התלמידים לקרוא את הכתוב.
ט"ו בשבט הוא חג חקלאי-הִלְכָתִי בארץ ישראל, המצוין בלוח השנה העברי כראש השנה לאילנות (לעצים).
התלמידים יוכלו לספר מה הם יודעים על החג ועל מקורו, הוסיפו מהמידע שנמצא ב"רקע למורים".
עמוד 2
בט"ו בשבט נהוג לאכול משבעת המינים שבהם התברכה ארץ ישראל, כמפורט בפסוק הבא:
"ארץ חִטה ושעֹרה, וגפן ותאנה ורִמון, ארץ-זֵית שמן, ודבש" (דברים ח, ח).
התלמידים יצפו בסרטון ובו הסיפור שכתב לוין קיפניס:
הסבירו לתלמידים שכאשר אומרים "דבש" מתכוונים בעצם לתמרים – כי בימי התנ"ך נהגו לבשל את התמרים עד שהפכו לסוג של דבש – דבש תמרים (סילאן).
התלמידים ישוו בין הטקסט של הסיפור לטקסט המקראי,
ויענו על השאלה: אילו פֵּרות מוזכרים גם בסיפור וגם בפסוק מספר דברים?
כמו כן, שאלו: מדוע הוסיף לוין קיפניס עוד פֵּרות?
עמוד 3
לפניכם הסיפור שהאזנתם לו קודם – "שישה בשקיק אחד" שכתב לוין קיפניס.
התלמידים יענו על השאלות בצמוד לטקסט שנמצא מימין.
*הסבירו לתלמידים שהמילה מגדנות פירושה: מַמְתָּק.
שאלו שאלות הבהרה לגבי המראה של הפירות. למשל מדוע השקד מכונה "כרסן", או מיהו האדמוני?
בקשו מהתלמידים להתייחס לצבע ולמראה של הפֵּרות. האם כל הפֵּרות נראים אותו דבר?
דונו בשאלות הבאות:
איך התנהגו הפֵּרות בשקיק זה לזה?
האם לפֵּרות חשוב איך נראה כל אחד מהפֵּרות האחרים?
עמוד 4
בעמוד זה הפֵּרות נפגשו בשקיק. התלמידים יכתבו מה אמרו זה לזה.
אפשר לבקש מהם לשחק במשחק תפקידים וכך להציג את הדברים שכתבו.