רקע
בגיל 5-3 עולמם של הילדים מתרחב. אריקסון קורא לשלב ההתפתחותי הזה – יוזמה. בנדורה (1997) מדגיש את היעילות העצמית, את ההרגשה של הילד שהוא יכול לעשות דברים ביעילות בכוחות עצמו. הרגשה זו נובעת מהתנסויות חוזרות ונשנות של השתלטות על מטלות, מהיכולות הקוגניטיביות החדשות, מהתפתחות השפה וכישורי החשיבה, מהצלחה בפתרון בעיות ויכולת גדלה והולכת לדבוק במטלה על אף המכשולים ולמרות הכישלונות.
גם השליטה עצמית והוויסות העצמי הולכים ומתפתחים. לאט ובהדרגה הילד מסוגל לעכב פעולה פיזית עד שיינתן סימן לפעול, והוא מסוגל לשקול בכובד ראש תוצאות עתידיות של פעולות מסוימות – וכן הלאה.
כבר בגיל הגן ילדים מפתחים את היכולת לצפות בעצמם ולהיות מודעים לעצמם כבני אדם ייחודיים בעלי תודעה. כל ילד מפתח לו ראייה מסוימת של העצמי בהתבסס על התנסויותיו הפרטיות. מעניין לציין שרוב הילדים הקטנים חושבים על העצמי שלהם כטוב, מנומס, חביב ויעיל בעולם. מחשבות אלו בקשר לעצמי נקראות "הערכה עצמית".
אחת היכולות החשובות המתפתחות בגיל הרך היא כשירות ביחסים עם בני קבוצת השווים. כשירות חברתית היא היכולת להיות יעיל ביחסים עם בני אותו הגיל. הילד לומד להתקרב אל בני גילו, לפעול איתם ולהגיב אליהם ברגשות חיוביים, לעורר בהם עניין ולזכות בהערכתם, להיות מנהיג ומונהג ולקיים בתוך קבוצת השווים פעילות גומלין לפי תור.
הרעיון הוא להתכוון להשיג מטרה יחד עם אחרים או בחברתם. אפשר לבנות מגדל של קוביות לבד, ואפשר לגייס חברים, לתת להם תפקידים והסברים, וכך להגיע לתוצאה מורכבת ומהנה יותר. בדרך זו גם המגדל יהיה גבוה ומשוכלל יותר וגם הילד יחווה חוויות חברתיות של הנאה משותפת עם ילדים אחרים.
המטרות שאפשר להשיג ביחד עם ילדים אחרים יכולות להיות קשורות במטרות אישיות, במטרות של האחר או במטרות של הקבוצה. בכל מקרה הדגש הוא ביכולת להשיג מטרות ולהישאר בקשר עם האחר. בלועזית המושג נקרא "קומפטנטיות חברתית", וזו מוגדרת כיכולת לקיים אינטראקציה חברתית יעילה. משום כך יעילות האינטראקציה נמדדת בתגובת הזולת, כלומר – איך הילדים האחרים יגיבו ליוזמה חברתית של הילד.
קבוצת השווים היא סביבה מרכזית ללמידת מושגים כגון הוגנות, הדדיות ושיתוף פעולה. כמו כן היא חשובה ללמידת דרכי התמודדות עם תוקפנות בין-אישית. בקבוצת השווים ילדים לומדים הרבה על נורמות וערכים תרבותיים. ההתנסות בקבוצת השווים יכולה להשפיע רבות על מושג ה"עצמי" של הילד, ועל יכולתו להתמודד עם בני אדם אחרים בעתיד. מידת הצלחתו של ילד להסתדר עם בני גילו היא מנבא רב עוצמה של הצלחה בשלבים מאוחרים יותר. היא קשורה, למשל, לרמות התפתחות והסתגלות וגם להישגים בלימודים.
היכולת החברתית ניכרת כבר בגיל שנתיים. היא מתפתחת ומשתכללת בהמשך בגיל הגן ובית הספר. בהתפתחות של יכולות חברתיות קיים מעגל של היזון חוזר. היות שילדים בעלי יכולת חברתית גבוהה מוערכים על ידי חבריהם ועל ידי הגננות, הם מפתחים תחושת ערך עצמי גבוהה, המעודדת נכונות נפשית להמשיך ולשכלל את היכולות החברתיות האלה. מכאן ברור כיצד ילדים כאלה מגיעים לבית הספר בעמדת פתיחה גבוהה מאחרים.
לעומתם ילדים בגיל גן שהם "קורבנות" של בני גילם, או כאלה המפגינים רמה גבוהה של תוקפנות, צפויים להיתקל בקשיים שונים דוגמת קשיים בלימודים, קשיים בהסתגלות, תחושת ערך עצמי נמוך, נטייה להתנהגות עבריינית ועוד.
מבוסס על מידע מתוך: אריקסון, א. (1987). זהות: נעורים ומשבר. תל-אביב: ספרית פועלים.
