תוכן
הספר אידיאה של תיקון הוא אתנוגרפיה (מחקר תיאורי) השוואתית ראשונה מסוגה בשדה החינוך הישראלי. הוא מהווה תרומה משמעותית להבנה של החינוך הרב-תרבותי, ולתפיסת העוצמה והפוטנציאל הגלומים ביזמות חברתית-חינוכית הבאות לחולל שינוי בסביבה משתנה ועמוקת שסעים.
הספר עוסק בחמישה בתי ספר שתלמידיהם מגיעים מתוך סביבה חברתית מפוצלת.
הוא מציג עדויות אודות מורים ומחנכים המשמשים כיזמים חינוכיים-חברתיים ופועלים לחברות ולקידום תלמידים בסביבה המאופיינת בשוני תרבותי, הטרוגניות וקיטוב אתני ודתי. הוא מראה כיצד בתי ספר מעצבים בקרב תלמידיהם זהות עצמית הפתוחה לקבלת האחר בצד פיתוח יכולות לימוד מרשימות.
הספר שלפנינו עוסק בחקר בתי ספר אלה הפועלים מתוך אידיאולוגיה של תיקון. מושג אותו גיבש המחבר במהלך המחקר. פירוש המושג הוא, שמתוך נרטיב (סיפור המעשה) של מצוקה כלשהי שנחוותה אצל מייסדי בתי הספר השונים, פועלים בתי הספר הללו לתיקון אותו שסע שבתוכו הם מתקיימים ( ערבים-יהודים, חילוניים-דתיים, מזרחים וכו'). בספר מתאר ומנתח המחבר כיצד אידיאולוגיה זו באה לידי ביטויי בכל אחד מאותם בתי ספר.
שיטת המחקר
בכל בית ספר נערכו תצפיות, נבדקו מסמכים שונים המעידים על עיצוב מדיניותו החינוכית, כגון עיתון ותקנון בית הספר, לצורך מציאת אפיון נוסף ובדיקת מסרים, ונערכה השוואה בינו לבין בתי הספר האחרים הכלולים במחקר. הקריטריונים להשוואה היו: הלימה בין אידיאולוגיה מוצהרת לבין המעשה החינוכי, היבטים שונים של תרבות בית הספר, דרכים לטפל במשמעת, מידת מעורבותם של התלמידים בפרויקטים חינוכיים, מידת מעורבות ההורים וקשריו של בית הספר עם הקהילה. המחקר כלל ראיונות עם מנהלי המוסדות וראיונות עם מורים, עם תלמידים ועם הורים. התצפיות נערכו בשיעורים של תחומי דעת ושל פעילויות הקשורות בתחומי חברה וחינוך. איסוף הנתונים שנעשו בעזרת אמצעים שונים ( ראיונות, תצפיות ומסמכים) סייע לתהליך ה"טריאנגולציה" (שיטת מדידה).
פרופיל בתי הספר
בית הספר ביאליק" השוכן באזור התחנה המרכזית החדשה בתל אביב מנסה לתת מענה אנושי לתלמידיו, שחיים בדרך כלל בתנאים קשים מאד. בית ספר זה הפך עקב שינויים דמוגראפיים, מבית ספר ישראלי לרב-לאומי המאכלס תלמידים מתרבויות שונות. אוכלוסיית התלמידים של בית הספר מורכבת מילדי פועלים זרים ומיעוט של ישראליים יהודים ותיקים ועולים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך המתגוררים באזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב.
בית הספר "קשת" הוקם כדי לתת מענה לצורך של מפגש בין יהודים חילוניים ודתיים. בית הספר יוצא נגד ההחלטה האומללה, לדעת מנהליו, של יצירת זרמי חינוך מופרדים כפי שנהוג היה בשנות החמישים. בית הספר בנה תכנית לימודים בה התלמידים מתמודדים עם טקסטים מנקודות מבט שונות ומגוונות מאד. הוא מעניק לילדים מרחב לבדיקת זהותם היהודית-ישראלית.
בית הספר "קדמה" בירושלים הוקם על בסיס אידיאולוגי לתיקון חברתי של אוכלוסיות מקופחות. שנים רבות ניסה משרד החינוך לטפל בקידום האוכלוסיות החלשות, בדרך כלל מומצא מזרחי, באמצעות תוכניות לימודים ייחודיות, אך נדמה שלעתים קרובות היה זה לשווא, בגלל הטיה ואפליה מערכתית מובנית בחברה הישראלית ( סבירסקי, 1990, 1995 ). בית הספר "קדמה" אימץ גישה חינוכית שונה מזו של בתי ספר אחרים. הוא ממקד את מאמציו באוכלוסיה ספציפית תוך ניסיון לשנות את התפיסה העצמית והתרבותית של תלמידיו. בית הספר מאפשר לתלמידיו לברר את מרכיבי זהותם באופן ביקורתי, ואינו מתייחס לזהות המזרחית כזהות מונוליטית ומובחנת, אלא כנרטיב חשוב שהושתק במשך שנים רבות וראוי כעת להחיותו ולהשמיעו.
בית הספר הדמוקרטי בחדרה מהווה אלטרנטיבה חינוכית רדיקלית לנעשה בבתי ספר ישראליים רגילים. מכל בתי הספר שיוצגו בספר, הוא מאופיין בכך שהבעיה בה הוא עוסק נושאת אופי אוניברסאלי ולא רק ישראלי, ובית ספר זה מהווה קול חשוב בשיח על חינוך לדמוקרטיה ואזרחות שכל כך חסר בחברה הישראלית. בית הספר מציג עצמו כקהילה המשתנה ללא הרף עם כל אדם שנכנס אליה ויוצא מתוכה. כל קול בקהילה משפיע ומשנה את בית הספר, והוא מצליח להנחיל לתלמידיו גישות דמוקרטיות לגבי נושאים שונים. כך, למשל, בסקר עמדות תלמידים שנעשה בבית הספר הדמוקרטי, נמצא שהתלמידים מגלים עמדות דמוקרטיות יותר ביחס לערביי ישראל בהשוואה לתלמידים שלומדים בבתי ספר רגילים ( גולדנברג, 1998 ).
השוואה וסיכום
במהלך המחקר ביקר המחבר בחמישה בתי ספר הנ"ל הפועלים על פי אידיאולוגיה של תיקון.
מיתוס מעצב
לכל בתי הספר שבחן המחבר יש מיתוס (רעיון או אמונה המקובלים על הכלל) מעצב, ובמקרים רבים הוא קשור למצוקתו של אדם בודד, אשר סחפה אחרים שעל פי רוב חוו אותה מצוקה עצמה. למרות שברוב המקרים אדם מרכזי אחד יוצר את המיתוס הראשוני, ובאופן סימבולי הוא "מחזיק את האתוס", עדיין קיימת הסכמה והבנה שהאמת נוצרת על ידי קהילה, ואין היא נחלתו של אדם אחד.
בית הספר כקהילה
בתי הספר של אידיאולוגיית התיקון הם קהילתיים במובנה המלא של המילה. בתי הספר המתוארים במחקר זה נחשבים לטובים יותר מאחרים משום שהם מקנים לתלמיד תחושה של שייכות ומשמעות בצד חינוך להשתלבות בחברה חופשית, דמוקרטית ורב-תרבותית, חברה טכנולוגית ועתירת ידע ומידע, מתוך עמדה ביקורתית.
מאפיינים קהילתיים של בתי הספר
קשר בין ילד למבוגר – בתי הספר שהוקמו על בסיס אידיאולוגיה של תיקון הם בתי ספר המאפשרים קשר אמיתי וקרוב בין תלמידים למורים. כמעט לא קורה שלתלמיד אין לפחות מבוגר אחד שקשור אליו באינטראקציה משמעותית רגשית ולימודית.
קשר בין ילד לילד – בתי הספר של אידיאולוגיית התיקון מנסים להקים קהילה מלוכדת, בעלת מטרות משותפות, שבנתה מנגנונים לפיתוח כישורים רגשיים וחברתיים. המורים מתווכחים בין הילדים ומעודדים אותם למצוא מנגנוני תיווך עצמאיים.
קשר בתוך הקהילה הרחבה – בתי הספר של אידיאולוגיית התיקון רואים את עצמם קשורים לקהילה ובעלי זיקה עמוקה כלפיה. בכוונתם ובתוכניתם להשפיע עליה ולשנותה.
קשר עם הורים – בתי הספר של אידיאולוגיית התיקון רואים בהורים סוכני סוציאליזציה שיש לשתף איתם פעולה.
היכרות עם הילדים – בתי הספר בעלי האידיאולוגיה של תיקון אינם מאפשרים לילד "ליפול בין הכיסאות". כמעט כל ילד הזוכה להכרה כאדם ייחודי בעלי צרכים משלו, ולא כמספר או כיחידה המייצרת ציונים.
השלמת צרכים לילדים – בגלל אופי האוכלוסייה מצטיינים בית הספר "ביאליק" ובית הספר "קדמה" במדיניות של עזרה החורגת מזו שמקובלת בדרך כלל בבתי ספר רגילים. תהליך זה מתרחש גם בבית הספר "קשת" ובבית הספר בנווה שלום, אם כי במידה מופחתת, ועוד פחות מכך בבית הספר הדמוקרטי. ככל שהילדים באים מבתים מבוססים יותר, כך נוטה בית הספר לקחת פחות אחריות על תחומים השמורים להורים ולמערכות אחרות.
תחושת שייכות – בתי הספר של אידיאולוגיית התיקון מעניקים לילדים תחושת שייכות, בין השאר על ידי טיפוח גאוות התרבות המקורית והמוצא, המסייעת להם לפתח תדמית עצמית חיובית.
בניית תוכנית לימודים חדשנית ותלוית הקשר
כל חמשת בתי הספר מצטיינים בפיתוח תוכניות לימודים חדשות, בעלות העזה רבה ותפיסה אינטרדיסציפלינרית של ידע.
ידע קיברנטי – בכל בתי הספר האלה אנו מוצאים הד לתיאוריות רלטביסטיות (יחסיות) בכל הנוגע לתרבות, ליצור ולייצוג האמת, הלמידה אינה נתפסת כתהליך שבו כלים ריקים מתמלאים בידע, אלא כתהליך פעיל שבו כולם שותפים בהבניית ידע באופן חברתי. החיפוש הדינאמי אחר אמת משתנה גורם לבתי הספר לשנות את המיתוסים ואת האתוס שלהם. זהו דיאלוג מורכב מאד, אשר אינו מתקיים במסגרות אתנוצנטריות, המאוימות מהאפשרות של מפגש עם אמת "אחרת" והמאפשרות מפגש ממשי עם האחר.
סגנון למידה – בבתי הספר יש התאמה מרבית לסגנון הלמידה הייחודי של כל תלמיד. לא מעט בתי ספר רגילים מנסים גם הם להתחשב בסגנונות למידה שונים, אך המספר הרב של תלמידים בכיתות והאווירה הפחות קהילתית והפחות תומכת פוגעת ביישום האידיאולוגיה הלכה למעשה.
המורים בבתי הספר
המורים בבתי הספר הפועלים על פי אידיאולוגיה של תיקון הם אידיאליסטיים, ונוטים להזדהות מאד עם תפקידם. הם מגלים יותר פתיחות, בעלי יכולת לפעול בתנאים של עמימות, בעלי נכונות לפגוש את האחר, ותוך כך לעבור תהליך אישי. נראה שהעבודה היצירתית והמיוחדת הנעשית בבתי הספר של תיקון מעניקה למורים פיצוי על הסטאטוס החברתי הנמוך של עבודת ההוראה. לבתי ספר אלה יש הילה של קהילה מיוחדת. ההוראה בהם מקרינה על החברה הסובבת תחושה שהם עובדים מתוך שליחות ואידיאולוגיה מתקנת.
המורים מוכנים לעבוד שעות רבות יותר, להשקיע זמן רב בהכנת חומרי לימוד ולקיים ישיבות ממושכות שדנים בהן בהתקדמות של כל אחד מהתלמידים. המורים נהנים מהמשוב החיובי של התלמידים והתחושה שעבודתם משפיעה על חיי התלמידים. גם מורים אשר התחילו את עבודתם ללא אידיאולוגיה ברורה, מפנימים את אידיאולוגיית התיקון של בית הספר. ככל שהם מתמידים בעבודתם כך הם הופכים ל"אידיאולוגים" יותר. רוב בתי הספר מטפחים סוג של מורה חדש, בעל תודעה תרבותית-חברתית ופתיחות, תכונות הנדרשות לצרכים המתפתחים בחברה הישראלית. למרות השוני בין בתי הספר שנדונו במחקר, יש דמיון רב בהתפתחות תפקוד המורים בבתי הספר של תיקון.
ניהול
בתי הספר של תיקון מנוהלים על ידי צוותים בעלי יכולת ביצועית ורפלקטיבית מרשימה. במקרים מסוימים המנהלים הם גם מייסדי בתי הספר. צוותי הניהול הם האחראים "לספר את סיפור בית הספר" במובן הרחב, גם כלפי חוץ ( לתקשורת, לפוליטיקה, למשרד החינוך ) וגם כלפי פנים. הם אלה המעבירים לצוות המורים את מנטרות הקיום של בית הספר, לא כמילים ריקות, אלא כעוגנים ממשיים לשינוי ולשיפור ההתנהגות האנושית בהתאם לתיקון. המנהלים מרבים להשתמש בסיפורים ובנרטיבים אישיים כאמצעי לשיפור תהליך החינוך. מורים נוטים לאמץ סיפורים אלה ולפתח סיפורים משל עצמם.
כל המנהלים מגלים גישה ביקורתית ביחס לתהליכים המתרחשים בחברה הישראלית. המנהלים עובדים בשיטות ניהול בלתי פורמאליות לחלוטין, ללא סממני סטאטוס וחשיבות עצמת. גישתם לאחר בלתי אמצעית ומתובלת לעתים בהומור. מנהלי בתי הספר של תיקון מציגים דור חדש של מחנכים, שהם מומחים בחינוך ונושאים אידיאולוגיה של תיקון בחברה משוסעת ההופכת יותר ויותר לרב-תרבותית.
ניתן לרכוש את הספר בהנחה בחנות הספרים של הוצאת הקיבוץ המאוחד
הזמנה טלפונית: 03-6163978 פקס: 03-5785818
mailto:tal@kibutz-poalim.co.il
