תוכן
בקיץ שנת 2018 אישרה הכנסת את תיקון מספר 11 לחוק החינוך המיוחד. בעקבות זאת, ב-2019 החל משרד החינוך במהלך מערכתי לקידום ההכלה וההשתלבות של תלמידים עם מגוון צרכים במוסדות החינוך הרגיל, מתוך תפיסה שהאפשרות להשתלבות מבטאת שוויון בהזדמנויות הניתנות לכלל התלמידים.
משרד החינוך מדגיש בפרסומיו את התועלת הכפולה של ההכלה וההשתלבות, שלא רק תורמות לקידום התלמידים המשתלבים בחברה ובקהילה אלא גם מסייעות להפוך את חבריהם לספסל הלימודים לסובלניים יותר ולאחראיים יותר לזולתם (משרד החינוך, 2019). אולם לצד התועלת, ההכלה וההשתלבות הן גם אתגר משמעותי עבור הצוותים החינוכיים המלמדים בכיתות הרגילות. הצוותים לא הוכשרו ללמד תלמידים עם מוגבלות, ולמרות זאת הם נדרשים כעת ללמד ולקדם אותם, ולאפשר להם למצות את יכולותיהם.
תיקון מספר 11 עיגן בחוק את זכותם של הורים לבחור עבור ילדיהם את המסגרת החינוכית המתאימה עבורם, והחוק עומד לצידם של הורים המאמינים שהשילוב של ילדם בכיתות רגילות יתרום להם יותר מחינוך במסגרת של החינוך המיוחד. ברם, הורים הרוצים לממש זכות זאת ולשלב את ילדם בכיתות החינוך הרגיל נתקלים לעיתים קרובות בקשיים רבים בעבודתם עם הצוותים החינוכיים במסגרות אלה. במקביל, מורים וגננות המשלבים בכיתותיהם תלמידים עם מוגבלות, מתקשים לעיתים ליצור קשר מיטיב עם הוריהם.
