מטרות

התלמידים יזהו דפוסי תגובה במצבי עימות.

הנחיות

זיהוי תגובות במצבי עימות

במשימה זאת התלמידים יתרגלו שיח (דיאלוג) עם עצמם, וילמדו לזהות את התגובות שלהם במצבי עימות. כדי לאתר את דפוסי ההתנהגות שלהם, התלמידים מתבוננים פנימה. הנחת היסוד של המשימה:
כאשר אנו מכירים את עצמנו טוב יותר, אנו יכולים לפעול במצבים מאתגרים בצורה מודעת יותר, ולבחור בצורה מושכלת דרכי תגובה שונות.

נוסף לתשומת הלב פנימה – כל אחד אל תוך עולמו הפנימי – תוכלו גם לתרגל עם התלמידים שיח עם חברי הקבוצה דרך המשוב שלכם לתגובות השונות במצבי עימות. בשיח זה המשתתפים יבחנו מחדש את הדפוסים שלהם לאור המידע שיעלה במפגש, ולאור המשוב על מידת יעילותם, שהם יקבלו מעמיתיהם.

במשימה התלמידים מתבקשים להקשיב זה לזה, להבין את הזולת, להקשיב לנאמר להם, ולהגיב לכך. על מנת שהשיח יהיה מוצלח ומקדם, צריך ליצור אווירת ביטחון ומוגנות, ולעודד פתיחות והגינות. יש לוודא שגם אם יתעורר עימות (וזה אכן יכול לקרות), אתם תעזרו לתלמידים להגיב זה אל זה בשיח ישיר – ללא פגיעה וללא עלבון.

המשימה אינה מלמדת דפוסי תגובה חדשים ואינה מתרגלת דפוסים כאלה. ההנחה היא שלאחר שהתלמידים יזהו את דפוסי ההתנהגות שלהם, הם יוכלו ללמוד לטפח התנהגויות מועילות, ולרכוש מיומנויות חדשות.
2 נקודות חשובות על מצבי עימות ועל תגובותינו אליהם

א. מצבי עימות הם חלק מהתקשורת בין בני האדם. את המצבים האלה אפשר לתפוס כסיכוי לקשר טוב יותר וכהזדמנות לצמיחה אישית. אם מצליחים להתעמת בכנות ובהגינות בלא שפוגעים בזולת, אפשר לשרוד את הקושי ולהתחזק מן המאבק. אפשר לסמוך יותר זה על זה, להיות גלויים ואמתיים יותר. אפשר להתעמת ולהישאר בקשר.

ב. לכל אדם יש דפוסי התנהגות ייחודיים למצבים שונים בחיים. המודעות שלנו לדפוסי ההתנהגות שלנו במצבי עימות (למשל, להתקיף, לוותר, לנטור טינה) והכרה במידת יעילותם (או אי-יעילותם) יכולות לשפר את התוצאות, ולאפשר לנו לשלוט בהשלכות שלהם על חיינו.

לפני המשחק

א. לפני מילוי השאלונים הסבירו לתלמידים:
היום נבדוק איך אנחנו פועלים במצבים של עימותים ושל סכסוכים.
המטרה שלנו: להכיר את עצמנו טוב יותר במצבי עימות, לדעת כיצד אנחנו מגיבים, לבחון את התגובות שלנו, לקבל על כך משוב מחברים, ולבחור תגובות שלא יפגעו בנו ובחברים.
ב. הדגימו את המשחק: בחרו מצב מן השאלון, ודרגו משפט אחד שמתחתיו מ-1–5. תוכלו גם להמחיש בקצרה בעזרת דוגמה – תגובה כזאת שהגבתם לאירוע שקרה לכם.

להעמיק את הדיאלוג במהלך המשחק

א. העמיקו את השיח (הדיאלוג)
נצלו כל הזדמנות, כדי להעמיק את השיח (הדיאלוג).
1. דיאלוג בזוגות – בזמן שהתלמידים מחפשים חברים, שסימנו כמוהם 5 משפטים בשאלון האישי (ראו את ההוראה בסעיף 2 של המשימה), עודדו אותם לשתף זה את זה בדוגמאות מחייהם האישיים. עודדו אותם לשאול זה את זה שאלות על מצבים המתוארים בשאלון.

דוגמאות לשאלות אישיות:

• מה גורם/גרם לך להגיב כך במצב הזה?
• האם היית רוצה להגיב אחרת?
• איך הרגשת במצב הזה?
  שימו לב:
  חשוב לתת לגיטימציה לכל סוגי התגובות שיעלו במשימה. כמו כן חשוב שהתלמידים יבינו שהתגובות שלהם אינן יוצאות דופן אלא נורמאליות. זאת מטרת ההוראה בסעיף 2 של המשימה:
  המשתתפים מחפשים בחדר 2 חברים, שדירגו כמוהם 5 משפטים בשאלון האישי, וכותבים ליד המשפטים את שמות החברים האלה.

2. שיח קבוצתי – מומלץ ללוות את ביצוע המשימה בדיונים קבוצתיים. המשפטים שהתלמידים סימנו בצהוב (ראו את ההוראה בסעיף 4 של המשימה), מעידים על דרכי הפעולה שלהם, בדרך כלל. בקשו ממתנדבים להקריא משפטים, שסימנו בצהוב. לאחר קריאה של כל תלמיד/ה – דונו בקצרה בשאלות אלה:
א. מי רוצה לתאר תגובה כזאת למצב, שקרה במציאות?
ב. מה קרה?
ג. מה היו התוצאות?
ד. אילו יכולת לחזור אחורה בזמן, האם היית נוהג/ת באותה הדרך?
ה. האם תלמידים נוספים בקבוצה סימנו את המשפט הזה בצבע צהוב?
ו. מה הם היתרונות והחסרונות של השיטה הזאת?

ב. עודדו תגובות שמקדמות את השיח (הדיאלוג)
1. היזהרו משיפוט. בקשו מהתלמידים לציין את החסרונות של התגובה ולא של ההתנהגות שלהם. למשל, עודדו לומר: "התגובה של גיא מעליבה" ולא "גיא מעליב".
2. חזקו את היתרון של התגובה שנבחרה – ייתכן שבחרו בה, כי יש בה רווח. למשל: כשנמנעים מוויכוח – נשארים נחמדים.
3. שקפו לתלמידים את המשמעות של התגובה שהם סימנו. שאלו אותם שאלות הבהרה, כגון:
אם כך –
א. האם את/ה מתמודד/ת עם דברים כאלה ללא עזרה?
ב. האם את/ה רוצה עזרה?
ג. האם את/ה מנסה לעשות משהו, כדי לשנות את המצב?
ד. האם את/ה בוחר/ת לא להגיב?
ה. האם את/ה מאשים/ה את עצמך?
ו. האם את/ה מאשים/ה אחרים?
ז. האם את/ה מנסה לשנות את ההתנהגות שלך?
ח. האם את/ה מנסה לגרום לאחרים להתנהג בצורה אחרת?

ג. 'כאן ועכשיו' כהזדמנות להעמקת השיח
1. השתמשו באירועים של 'כאן ועכשיו', שעולים במהלך המשימה, כהזדמנויות נוספות להעמקת השיח (הדיאלוג).
2. נסו להרחיב את השיח לחיי היומיום של התלמידים:
א. שאלו על עימותים שלהם בקבוצה/בכיתה/בבית. הזמינו דוגמאות.
ב. בררו אילו תגובות בעימותים אלה אינן יעילות, ואילו יעילות.
ג. הזמינו את התלמידים להגדיר את התגובות, שהם רוצים לקבל.
אם תלמידים יעזו לתת דוגמה של עימות אתך (או עם מורים אחרים), אולי הם גם ייתנו משוב על תגובה לא יעילה שלך. נסו להגיב לגילוי הלב שלהם ברוח השיח – הקשיבו, נסו להבין, ונסו לחשוב ולבחון את דבריהם בכנות ובכבוד.
ד. אם במהלך הפעילות יקרה עימות בין תלמידים – עצרו להסתכל על העימות ביחד אִתָם. נסו להבין את התגובות, מה טוב, ומה מפריע בהן. השתמשו בכלים של המשחק למצב שקורה במציאות בכיתה.

להעשיר את הדיאלוג אחרי המשחק

א. המשיכו להעמיק את השיח
דונו ביתרונות ובחסרונות של דפוסי התגובה בשאלון. שאלו:
1. אילו דפוסי תגובה נראים לכם יעילים יותר?
2. אילו דפוסי תגובה נראים לכם יעילים פחות?
3. מדוע, לדעתכם, כדאי או לא כדאי להשתמש בתגובות אלה?
(הדגישו: זיהוי התגובות הלא רצויות הוא נקודת המוצא לשינוי!)

השאלות שלכם מיועדות לאפשר חשיבה ובדיקה עצמית. דאגו ליצור לתלמידים סביבה בטוחה, כדי שיוכלו לבחון את עצמם, וללמוד תגובות חדשות.

שימו לב:
בנוסף לעידוד השיח בנושא זה, ולמסר שאין תגובה אחת "נכונה" למצבי עימות (כי התגובה צריכה להתאים למצב ולאנשים המעורבים), אל תחששו לומר את דעתכם הברורה: תגובות אלימות (כפי שמודגמות בשאלון) אינן יעילות!!! הן עלולות להסלים את הסכסוך, כך שכל המעורבים "מפסידים". (תגובות אלימות הן, למשל: "אני מאיים/ת שארביץ"; "אני מאיים/ת שאספר סודות מבישים…"; "אני יורק/ת ומקלל/ת"; "אני מעליב/ה בחזרה"; "אני מחזיר/ה במכות"). לתגובות האלימות יש רק חסרונות. לעומת זאת, לתגובות האחרות יש גם יתרונות (וגם חסרונות).

דוגמאות:
"(כשצועקים עליי) אני מאיים/ת שאספר על כך למבוגרים או לאחראים" – במקרים מסוימים תגובה זאת יכולה לגרום לצועקים עליי להתחשב בי ולהפסיק לצעוק; אך היא יכולה גם לגרום להם ללעוג לי או להעליב אותי, אם הם יפרשו את הדברים שלי כך: "את/ה צריך/ה מבוגרים, כי את/ה לא יכול/ה להסתדר בעצמך!".
"(כשמעליבים אותי) אני מתבדח/ת על העניין" – תגובה זאת יכולה להיות לא רצויה, להעיד על הדחקה, על קושי להתמודד עם העלבון ואולי גם על חוסר קבלה עצמית. אך ייתכן גם שאני מעריך/ה את עצמי ואומר/ת לעצמי שדבריהם של האחרים אינם נכונים, ולכן אני לא נעלב/ת. במקרה כזה התגובה היא בריאה ויעילה.

ב. דיון מסכם
שאלו את התלמידים:
א. מה למדתם על עצמכם היום? מה למדתם על חברים?
ב. אילו התנהגויות שלכם במצבי עימות אתם חושבים שכדאי לכם לשפר?
ג. מה, לדעתכם, אפשר לעשות, כדי להימנע מדרכי תגובה לא יעילים? אילו דרכים אחרות כדאי לבחור?
ד. האם יש תגובות, שמתאימות במצב מסוים, ואינן מתאימות במצב אחר?
ה. האם אתם מכירים שיטות להתמודדות עם מצבי עימות, שלא צוינו בשאלון?