ד"ר עידית ליוש:
שלום רב,
המצוקה שלך כל כך מובנת. אנחנו רוצים שילדינו יהיו הכי טובים, ותרנים, רחומים, חרוצים, חברותיים, חכמים ועוד, והנה מתגלה שהם גם רעים. קשה לנו, כהורים, לראות צדדים "רעים" בילדינו. כל הכבוד לך שאת חושפת היבט כזה ומוכנה להתמודד איתו.
לעתים לילד המציק והמקניט יש מניע להתנהגות הזו. ההצקה נובעת לעתים מצורך להרגיש חזק, או מצורך בשליטה. יש לו גם רווחים כתוצאה מההתנהגות הזו. לאחר הקנטה הילד מרגיש חזק, ובנוסף אמא משוחחת איתו וכך הוא מקבל תשומת לב. כמובן שזו דרך שלילית, אבל היא מניבה לילד רווחים והוא, לעתים, כדי להרוויח, מוכן לשלם את המחיר (היקר) של היעלמות החברים. אולי בתך מרגישה (בצדק או שלא בצדק) שהיא מתחרה על תשומת לב בבית או בגן ולכן היא פועלת כך. יחד עם זאת לא תמיד אנחנו יכולים לעמוד על הסיבות של ההתנהגויות של הילדים, אבל בהתנהגויות עצמן ניתן וצריך לטפל.
התנהגות מוסרית ואמפטית (=יכולת ההבנה של הזולת) נבנית בהדרגה על סמך תגובות להתנהגויות, חיקוי ההתנהגויות של ההורים וכמובן גם על סמך חינוך פעיל כמו שיחות, סיפורים וכו'. בגיל 4-5 יש צורך להתחיל לבנות אצל הילד סולם ערכים מוסרי בעזרת התנהגויות קונקרטיות, מוחשיות, שתהיינה מלוות גם בשיחות.
להלן דוגמאות לפעילויות כאלו:
* בדקי את עצמך. האם את נותנת לה חיזוקים חיוביים על דברים טובים? האם את מעצימה אותה על התנהגויות
נכונות ושקולות שלה? את מחבקת אותה הרבה? נסי להראות לה שהיא חזקה גם ללא התנהגויות פוגעניות
ושתלטניות. השתמשי ממש במלים האלו. לדוגמא, כאשר היא מוותרת לך, או למישהו אחר, אמרי לה: את חזקה.
את גיבורה. ויתרת. בבחינת "איזהו גיבור? – הכובש את יצרו".
* האם שוחחת איתה מיד לאחר שהחברים עוזבים אותה? כדאי לגשת אליה מיד לאחר אירוע כזה, עוד בגינה ולהגיד
לה (בלי שום נימה של ביקורת או של כעס): "ראיתי ש X הלך. מה קרה? למה זה קרה"? ובעיקר: "כיצד את
מרגישה"? לעתים ילדים לא יודעים לפרש את הרגשתם או לקשור אותה להתנהגויות מסוימות. לאחר שהיא תגיד
לך איך היא מרגישה תראי אם יש טעם בכלל לשוחח איתה על מה היה אפשר לעשות אחרת כדי שזה לא יקרה.
* נסי לשחק עם ילדתך, ולא רק להסביר לה. שחקי איתה במשחקים שהיא רוצה, אבל כאשר היא מתנהגת איתך
בשתלטנות ("אני אמרתי", "אני רוצה") שקפי לה את ההרגשה הלא נעימה שלך ואחר כך הציעי לה דרכי פעולה
ותגובה נכונות והולמות יותר. גם כאן, כאשר היא מציעה הצעה טובה, או מחכה בתור, מיד תגידי לה שאת רואה עד
כמה היא טובה/גיבורה/חזקה.
* שאלי את ילדתך אם היא רוצה להזמין חברה מהגן (אחת בלבד!) הביתה. הקפידי להכין את בתך מראש לביקור
הזה: שוחחי איתה על החובה בשיתוף החברה בצעצועים, או בצבעים; על חלוקה הוגנת של הכיבוד וכד'. נסי
שהמפגש יהיה חיובי ונעים. לשם כך שימי לב לנקודות הבאות: אל תשאירי אותן לבד; אם את רואה שמתחילה
מתיחות –דאגי מיד להרגיע ולפייס; הכיני משחק חדש, שבתך אינה מכירה, וכך היא לא תרגיש שלוקחים לה את
המשחקים שלה.
* בהזדמנויות אקראיות את יכולה לשוחח עם ילדתך על רגשות. כשיש אירוע שבו ילדתך נעלבת או נפגעת ממשהו, או
לחילופין שמחה/מרוצה וכדו', שוחחי איתה על הרגשות שלה. חשוב שילדים ילמדו לקרוא לרגשות בשמם וידעו
לזהות אותם אצל עצמם. בשלב התפתחותי מאוחר יותר ילדתך תבין גם רגשות של אחרים ואז היא תוכל להיות
רגישה ואמפטית יותר.
לשאלתך לגבי סיפורים שעוסקים בנושאים האלו: יש, והרבה. להלן מספר דוגמאות:
1. סדרת ספרים שנקראת "שפת הג'ירף". סדרה מקסימה העוסקת בתקשורת בין אישית. הספרים עוזרים לילדים,
בדרך מרתקת, לגלות בתוכם את היכולת להרגיש להקשיב, להבין את האחר ולפתח שפה של אכפתיות לעצמי
ולזולת. הסדרה מקנה לילדים כלים ומיומנויות לתקשורת לא אלימה. הספר הראשון בסדרה, זה שמקנה את
העקרונות הבסיסים, נקרא: מפתחות הקסם של דידי. ספרים מומלצים נוספים מהסדרה: מקום בלב; ילדי הגי'רף;
גם שוגי הרגיש יכול להרגיש. כתב: ליאור עידן אבורמן.
2. סיפור על נסיכה, פיל, סוס, כלב, חתול, קיפוד, ציפור, דבורה וזחל. כתבה: אלונה פרנקל. הוצאת כתר 1987.
3. יש עכבר בבית. כתבה: מיריק שניר
4. צפרדע הוא צפרדע. כתב: מקס פלטהאוס.
בהצלחה רבה,
ד"ר עידית ליוש