תוכן
המאמר הנוכחי פורש אפשרויות שונות להבנת הדינמיקה הפנימית-רגשית של הילד שאינו מדבר במקומות שונים ובסיטואציות שונות. קיימות לפחות ארבע המשגות שונות לתופעה: אילמות על רקע חרדה, כסימפטום של שליטה ותוקפנות, כתופעה פוסט טראומטית וכחלק מהתנהגות אנטי סוציאלית. המאמר דן ומעמיק בנושא של ילדים עם אילמות סלקטיבית בעלת אפיון חרדתי וילדים עם אילמות סלקטיבית בעלת אפיון של שליטה ותוקפנות. דרך הצגות מקרה, המאמר מציע דרכים לטיפול בסימפטום ורואה בדמויות המבוגרות בסביבת הילד, קרי ההורים ואנשי חינוך, את הסוכנים המשמעותיים ביותר לשינוי בחייו. המאמר קורא למטפלים לראות את המטופל מעבר לסימפטום, ללמוד מאסכולות פסיכולוגיות שונות ולעבוד בצורה אינטגרטיבית על מנת למצוא מזור למצוקה של מטופלים ומשפחותיהם.
הקדמה – פנים רבות לשתיקה
איך מקשיבים לשתיקה? איזה מסר האדם המחריש מעביר? ומה המשמעות של שניים היושבים יחדיו בדממה? שאלות אלו נוגעות בכולנו, ובעיקר בילדים עם סימפטום של אילמות סלקטיבית ובבני משפחותיהם. המאמר הנוכחי מבקש לפתוח אפיקים של הקשבה לילד הסובל מאילמות סלקטיבית, כדי להבין את סבלו ולמצוא מזור לכאבו.
כתבתי את המאמר מתוך זווית קלינית-טיפולית, אגב היסמכות על הניסיון הקליני שלי ושל עמיתיי, שהצטבר בעבודה עם ילדים שסבלו מהסימפטום ועם בני משפחותיהם (הטיפולים נעשו במסגרות שונות: שירותים פסיכולוגיים, מרכזי בריאות הנפש וקליניקות פרטיות).
