לאמא שלום,

אנו חשות שאת מודאגת מהתנהגותו של בנך, ואכן, על פי תיאור ההתנהגות נראה שהילד אינו מתפקד כעת בבית הספר. הוא מקלל, מרביץ ומפריע. התנהגות כזו אכן מקשה מאוד על הלמידה בכתה אך גם, ובעיקר, מזיקה לילד. ילד שמתנהג בדרך זו מקבל תגובות כועסות מהסביבה (מהמורה, מהתלמידים האחרים ומאנשי צוות אחרים בבית הספר). בעקבות תגובות אלה הילד חש דחוי ולא רצוי בסביבת בית הספר, הוא עלול לפתח תחושות של עוינות וניכור למערכת שאליה הוא אמור להשתייך עוד שנים רבות.

כפי  שכתבת צריך לעזור לילד בדחיפות לשנות את התנהגותו, ולחזור להתנהגות שהפגין לפני שהפסיק ליטול את הטיפול התרופתי וזאת ללא קשר האם הוא נוטל את התרופה או לא. ילד עם הפרעות קשב וריכוז אומנם מתקשה לשבת בכתה ולהתרכז לאורך יום לימודים שלם, אך אין זה אומר שללא תרופה הוא יתנהג כפי שאת מתארת. יתכן שהמסר הלא אחיד שהוא מקבל מכם ההורים מבלבל אותו והוא אינו מתאמץ להשתלב בכתה. מכיוון שמדובר בימים האחרונים של שנת הלימודים, ולפנינו חודשיים חופש, אנו מציעות לשניכם – כהוריו של הילד,  לשנס מותניים במהלך החופשה, לבדוק את מצבו של הבן, להתייעץ עם אנשי מקצוע ולהחליט ביחד כהורים איך אתם מסייעים לבנכם להשתלב בבית הספר בהצלחה.

חשוב מאוד שתדונו, תחליטו ותפעלו יחד כהורים, עצם ההחלטה המשותפת והמסר האחיד לבן תסייע לו לשנות את התנהגותו.

זכרו, המטרה המשותפת של שניכם היא טובת הילד. יכולתו להסתגל למסגרת וחוויות ההצלחה יתרמו לילדכם בכל המישורים: הרגשי, החברתי והלימודי.

בהצלחה

אורנה מידן וחגית ארי-עם