שלום לך אמא יקרה

את מדווחת על אלימות כלפי בתך ומוסיפה שאת, וגם הגננת, "אינכן מוצאות סיבה לאלימות". את, וגם הגננת, אינכן צריכות לחפש, או למצוא, סיבה. אתן, במיוחד הגננת, צריכות לדאוג לכך שהאלימות תיפסק, ומהר! הגננת חייבת להרחיק את הילדות הפוגעות מבתך, ולשמור עליה.
בתך רק בת 4 והיא ממש לא חייבת להגן על עצמה. זהו תפקידה הבלעדי של הגננת. היא זו שחייבת לשמור על שלומם, הפיזי והנפשי, של הילדים בגן שלה. חלק מההכשרה שלה עסק בכך ואם אין לה ידע מספיק בנושא – מומלץ שתתייעץ עם המדריכה שלה, עם היועצת, עם גננות קולגות ועם כל גורם מקצועי אחר שהיא מוצאת לנכון. את יכולה רק ליידע אותה על קיום הבעיה, ולדרוש את הפיתרון הנכון לבתך, ואת זאת עשית היטב.
אינך צריכה גם ללמד את ילדתך להחזיר, כי כך את חושפת אותה לשלושה מצבים בעייתיים:

1. זה לא "חינוכי" להחזיר. את רוצה שהיא תלמד דרכים לפתרון בעיות, ו"לתת בחזרה" אינה דרך כזו.
2. אם בתך תחזיר, עלול להיווצר מצב שבו הילדה האחרת תתלונן על ה"תוקפנות" של בתך והגננת עלולה לכעוס על בתך, ואולי אף להעניש אותה.
3. את חושפת את בתך לסכנה פיזית. שתי ילדות תמיד תהיינה חזקות יותר מילדה אחת, גם אם היא חזקה.

מכיוון שהתייחסתי בעבר לבעיה של אלימות בגן אני חוזרת כאן על עיקרי תשובתי:
אלימות פיזית בגן, וגם מילולית כמובן, היא בעיה של כולם: של הילד הפוגע, של הילדים המוכים, של הגננת והסייעת וגם של ההורים. אבל האחריות על הטיפול בילד הפוגע, כמו גם השמירה על הילדים האחרים בגן, היא באחריותה הבלעדית של הגננת.
בחוזר מנכ"ל*, בפרק ג', מפורטת ההתייחסות הנדרשת ליצירת אקלים חינוכי מיטבי בגן, כזה שימנע התפתחות של אלימות בגן. כמו כן יש באותו חוזר התייחסות מפורטת לפעולות הנדרשות למניעת אלימות בגן וכן לדרכי הטיפול במקרים בהם מתרחשת אלימות.
לדעתי, מה שצריך להדאיג אותך זה לא הילדות המכות, ואופן הטיפול בהן, אלא מה הגננת עושה עם הילדה שלך. איך היא שומרת עליה?
אני מציעה שבשלב הראשון תקראי את הפרק הרלוונטי במסמך, בקישורית המצורפת. בשלב השני תקבעי עם הגננת זמן לשיחה ותשוחחי איתה. אין לקיים שיחה כזו בבוקר, כשכולם ממהרים והילדים מקשיבים. זו צריכה להיות שיחה נינוחה, שקטה, ובעיקר בלי כעס. בשיחה עצמה תציגי לה את ההרגשות שלך ואת העמדות שלך. עשי זאת בעדינות ובלי נימה של התקפה. הבהירי לה שאת מודאגת מהמצב שנוצר, והתמקדי בעיקר על הרצון שלך, ועל החובה שלה, להגן על הילדה שלך. אל תתקיפי את הילדות הפוגעות.
הקשיבי למה שהגננת אומרת לך. נסי לזהות את ההרגשות שלה. היא לא צריכה להתגונן מפנייך, כי את, כאמור, לא מתקיפה אותה. היא צריכה להסביר לך בפרוטרוט מה היא מתכוונת לעשות עם בתך (לשמור עליה. כל היום) ועם הילדות הפוגעות (להרחיק אותן מבתך, ואולי גם לחנך אותן לדרכי תגובה אחרות). תשאלי אותה אם היא יכולה לצרף לבתך ילדה אחת או יותר, על מנת שתהיה לילדה חברה (או חבורה) תומכת. זה ייתן לבתך תחושת ביטחון ועוצמה, וכך היא תהיה חשופה פחות לאותן שתי ילדות פוגעות.
כמו כן, בסיום השיחה, תבקשי מהגננת שתיידע אותך מדי יום, או מדי שבוע, לגבי אופן הטיפול שלה בבעיה.
אני מקווה שתמצאי גננת קשובה, אכפתית ומקצועית, ושהבעיה תיפתר.

כל טוב ובהצלחה
ד"ר עידית ליוש

חוזר מנכ"ל בעניין