מערך שיעור
אלימות בספורט
נעה שפירא ושלמה זיס, מטח בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

בפעילות זאת נתמקד באלימות במשחקי הספורט ובמגרשי הספורט בבית-הספר, המושפעת, ללא ספק, מן האלימות בספורט בכלל.

רקע

אלימות בספורט זה לא משחק! הספורט הוא חלק בלתי נפרד מתרבות החברה. הוא מלכד ומצמצם את פער הגילים ואת תחומי העניין, אבל, כשהאלימות מנצחת, הרוח הספורטיבית נכשלת.

לספורט, על ענפיו השונים, תפקיד חשוב בעיצוב התרבות האנושית מאז ימי אתונה העתיקה. הרצון להגיע להישגים ולהצטיין בספורט הוא חשוב, והוא תכונה אנושית מובהקת. התחרותיות והרצון לנצח תורמים להגברת המוטיבציה, להשקעה ולרצון לשיפור מתמיד. אך, הרצון לנצח וההזדהות עם הקבוצה עלולים להפוך לגולם הקם על יוצרו, ולפתוח פתח לתופעות של חוסר הגינות מצד השחקנים ושל אלימות מצד האוהדים.

ההתגברות המדאיגה של תופעות אלימות בחברה הישראלית באה לידי ביטוי גם במגרשי הספורט, ובתקופה האחרונה אנו עדים לעלייה חמורה ומתמדת בהיקף ההתפרצויות האלימות במגרשי הספורט. חשוב להבין, כי האלימות בספורט היא השתקפות של האלימות ההולכת וגוברת בחברה הישראלית בכלל.
(מתוך: רני פלק, מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, אלימות בספורט זה לא משחק,
אתר האינטרנט של המשרד לביטחון פנים)

האלימות במגרשי הספורט ובמשחקי הכדורגל – קללות, מכות, זריקת חפצים, רימוני עשן, חזיזים… – היא, כאמור, השתקפות של האלימות ההולכת וגוברת בחברה הישראלית.

מטרות

1. דיון על אלימות במשחקי ספורט בבית הספר ובכלל.
2. בחינה האם צריך להתייחס בסלחנות לאלימות מילולית, רק משום שיש לה ביטוי בזמן פעילות ספורטיבית.

הנחיות

קראו לתלמידים את האירוע הבא:

אירוע: משחק כדורגל בבית-הספר
– "תשמעי איך הם מקללים! אני אפילו רואה דחיפות!" אמר דן, המורה לאמנות למיקה, הסייעת.
– "אני בכלל לא מופתעת. כל השנה הם חיכו למשחק הזה עם בית-הספר אלונים. הם נורא מתרגשים…," ענתה מיקה.
– "אני לא מבין! האם את מוכנה לשמוע קללות וצעקות ולקבל דחיפות כאלה בחצר בית-הספר, בכיתה?" שאל דן בזעזוע.
מיקה גיחכה: "כנראה, מזמן לא היית במשחק כדורגל. מה שרואים פה, זה פשוט התנהגות מנומסת ועדינה לעומת מה שקורה שם".
– "האלימות בספורט היא תופעה מסוכנת, שחייבים לפתור מיד. אני לא מוכן להתעלם מקללות ומדחיפות כאלה, ולא הייתי מתייחס אליהן בסלחנות," ענה דן.
– "אתה סתם כבד!" נאנחה מיקה, "תן להם ליהנות!".

שאלו את התלמידים: עם מי אתם מסכימים – עם מיקה או עם דן? למה?

משחק תפקידים:
המורה מיקה: תלמיד אחד או תלמידה אחת ייצגו את מיקה, החושבת שקללות וצעקות במשחק כדורגל הן חלק מהמשחק.
המורה דן: תלמיד אחד או תלמידה אחת ייצגו את דן, החושב שצריך להפסיק את הקללות ואת הצעקות.
הכנסת חוקקה לאחרונה את חוק איסור אלימות בספורט. החוק קובע עונשים חמורים על אלימות בספורט:

  • מי שמכניס לאירוע ספורט חפץ אסור (כלי ירייה, חומר נפץ, סכין ואולר, חזיזים או כל חומר מסוכן אחר) – צפוי לעונש של עד 5 שנות מאסר.
  • מי שמתבטא התבטאות גזענית במהלך אירוע ספורט (מילים, צלילים או נהמות שיש בהם משום איום, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות, אלימות כלפי אדם, כלפי ציבור או כלפי חלקים של האוכלוסייה) – דינו שנתיים מאסר.
  • מי שיתפרץ לשדה המשחק באמצע אירוע ספורט – דינו מאסר של שנה.

מה דעתכם: האם צריך להטיל עונשים חמורים על התנהגות אלימה בזמן משחקי ספורט? מדוע?

שאלות לדיון

1. במגרשי הספורט וגם בבית-הספר יש אלימות רבה: קללות, מכות, חזיזים ועוד. מדוע, לדעתכם, זה קורה?

2. האם יש לכם פתרונות להורדת רמת האלימות במשחקי ספורט בבית-הספר? מה הם?

קישורים

כללי ההתנהגות החינוכית, החברתית והספורטיבית לבתי"ס עי"ס הנוטלים חלק בתחרויות ספורט – "האמנה החינוכית" – חוזר מנכ"ל

לחצו להמשך קריאה
הקטן