את לא לבד עם הבעיה הזאת; הבעיה שאת מתארת מאפיינת את העבודה של מורים מקצועיים. התלמידים רואים את המורה המקצועי לזמן קצר במשך היום או השבוע, וכתוצאה מזה, הם לא יוצרים קשר שנותן למורים כוח וסמכות. כתבת שאחרי שאת מלמדת את אותם התלמידים משנה לשנה, קל יותר לשלוט בכיתה וזה מכיוון שהקשר לאורך הזמן מתחזק. השאלה היא, איך אפשר לחזק את הקשר מההתחלה?
כתבתי הרבה בשאלות ותשובות כאן ובמקומות אחרים על "ההיקשרות." גם כדאי מאוד לקרוא את הספר "איחזו בילדיכם" בהוצאת לייף סנטר כדי להבין את כוח ההיקשרות יותר לעומק. זה בעצם הכוח שייתן לך את היכולת להשליט סדר בכיתה. כאן אתן לך רק כמה רעיונות שאני מקווה שיעזרו לך לבנות ולחזק את הקשר עם התלמידים מההתחלה. ברור שיש עוד הרבה שאפשר ללמוד על איך לרתום את כוח ההיקשרות.
יש מושג שנקרא "שדכנות." אנרגיית ההיקשרות היא קוטבית, ולכן דמויות היקשרותיות אחרות בחיים של התלמידים יכולות ל"שדך" אותך לתלמידים. לדוגמה, אם למחנכת יש קשר טוב וחם עם התלמידים, היא יכולה להזמין אותך לכיתה לכמה דקות כדי להפגיש אותך לתלמידים ולספר להם קצת עליך ועליהם אליך. כשהתלמידים רואים את החיוכים ואת הקשר הטוב ביניכן, נקלט במוחם שאתן באותו קוטב של המגנט ההיקשרותי. (חשוב לזכור שלא תהיה תוצאת קסם, אבל כאשר התלמידים רואים את המורה המקצועי כחלק מהצוות, קשור לדמויות שאיתן יש קשר טוב, זה מקשר אותם גם אליך). כמובן, זה אפקטיבי עוד יותר אם המחנכת או המנהל/ת תעשה היכרות בינך לבין התלמיד – אחד לאחד, במיוחד התלמידים שקשה יותר להגיע אליהם – ילדים עם בעיות בהתנהגות ובלמידה. זה גם עוזר אם המחנכת יכולה להזכיר אותך בכיתה מדי פעם ולשמור אותך בזיכרון שלהם, למשל – כשהיא מלמדת נושא מסוים שקשור אליך, היא יכולה להזכיר "…המורה____תדבר יותר לעומק על הנושא ויש לה חומרים מדהימים…" דוגמה נוספת, את יכולה לתת למחנכת משהו מדי פעם שהיא יכולה לחלק לתלמידים ממך. בוודאי שצריך לתאם עם המחנכת ולבנות מצב שבו התלמידים ירגישו את ההמשכיות איתך. כך המחנכת יכולה לשדך אותך לתלמידים. בטח יהיו לך רעיונות רבים נוספים על איך חברים בצוות יכולים לשמור על החיבור בין התלמידים והמורים המקצועיים.
מושג נוסף הוא "גישור הפרידה." כשאת נפרדת מהכיתה אחרי השיעור, תגשרי על הפרידה עד פעם הבא שתראי אותם. לדוגמה, אולי אפשר לספר לתלמידים על משהו מעניין שתעשו או שתלמדו ביחד בשיעור הבא, או תביאי משהו לכיתה פעם הבא שהיה מעניין אותם. או אולי יש לך תוכניות ללכת לאיזה מקום שהיה מעניין את תלמידייך ותוך כדי שאת משתפת אותם בתוכניות, את יכולה להזכיר שתחשבי עליהם ותספרי להם / תביאי להם משהו מהחוויה. את רוצה שהתלמידים ירגישו ממך שהם במחשבה שלך גם כשהם לא בשיעור. איך את יכולה לתת לכל תלמיד את התחושה שאכפת לך ממנו באופן אישי? שהוא או היא מיוחד/ת וייחודי/ת בעיניך? שאת שמחה לראות אותם ומחכה לראות אותם מפעם לפעם? איך את יכולה להיות הדמות המיוחדת שהם מצפים כל שבוע לראות?
המפתח לכוח שלך בכיתה הוא הקשר שאת מפתחת עם התלמידים. למרות שזה קל יותר אם רואים את התלמידים כל יום, זה בהחלט אפשרי לפתח קשר מיוחד ע"י בניית גשר בין הפרידות, ולהיעזר ע"י אנשי צוות אחרים שישדכו אותך לתלמידים.
המושג השלישי הוא "איסוף" ואצרף מאמר על כוונה הנושא. כשאת נמצאת בבית הספר, את רוצה לאסוף את התלמידים ולחבר אותם אליך. המפתח לכוח וסמכות המורה הוא הקשר ההיקשרותי שאת מפתחת עם התלמידים. הנה המאמר על משמעות האיסוף:
https://www.lifecenter.org.il/category.php?id=33&pageCatID=164
את גם מוזמנת לעיין במאמרים אחרים למורים באתר שלנו בקישור:
https://www.lifecenter.org.il/professionals.php
בהצלחה רבה ושנה טובה ומתוקה!
שושנה הימן