התחלתי השנה לחנך כיתה ח׳, אשר בשנה שעברה הייתי מורה מקצועית שלהם. אני רכה, אימהית, מאמינה גדולה ב״שטיפת-מוח״ של התלמידים באני מאמין שלי, שהוא: אני מאמינה בכם, אעשה הכול בשבילכם כדי שיהיה לכם טוב, תכלית הקיום היא אושר, תמיד אגן עליכם ואראה בכם את נקודות הזכות וכו'.
חלק מהתלמידים מעריכים גישה זו, אך נראה שחלקם תופסים אותה כחולשה. חושבים אולי שאין לי גבולות, שאני מעגלת פינות, רוצה לשבות את ליבם בשלב הראשון, להגיע אליהם ואז …
אף- פעם לא חינכתי כיתה מורכבת כמו השנה – הרבה בעיות רגשיות, משפחתיות, בעיות למידה, התנהגות קלוקלת, חוסר- גבולות. תמיד היו לי את הכיתות היותר טובות.
איני יודעת כמה תפיסתי תצליח בכיתה הזו. אבל זו אני – על יתרונותיי וחסרונותיי.
מצד שני – אחד התלמידים בדק אותי ונסחף ביותר בהתנהגותו, הצבתי לו גבול מאד ברור, והוא לא אהב את זה: ״את שונאת אותי. את כמו המורה משנה שעברה״. הדברים הגיעו לידי חוסר שליטה – הוא לא דוחה סיפוקים, בשיעור משתעל ויורק – למשוך תשומת- לב. נרדם פעמיים והגיב קשה כשהערתי אותו ״גם כשאני לא מפריע יש בעיה״?. לא עזרו דיבורים רכים, רק מקטר על המורים ״אין לי כוח״ ״אני שונא את זה״, התנהגות תינוקית, חסרת- גבולות, לא יודע לדחות סיפוקים וגורם מאד שלילי בכיתה.
מה לעשות?
-
התמודדות עם אלימות
-
אלימות פיזית
-
אלימות מילולית
-
אלימות ברשת
-
אלימות נגד מורים
-
אלימות מינית
-
חרם
-
-
מיומנויות חברתיות
-
קבלת השונה
-
הבעת רגשות
-
מנהיגות
-
אכפתיות והתחשבות
-
תקשורת בין אישית
-
פתרון סכסוכים וגישור
-
