תוכן
בעשור האחרון הולכת ותופסת מקום גישה כלל בית ספרית של מערכת תמיכה (School-Wide Positive Behavior Support). גישה זו כבר מיושמת בכ-5,000 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים בארצות הברית. העיקרון המרכזי שלה – במקום להתמקד בתגובה על הפרעה שכבר התרחשה (כגון השעיה), מוטב להתכונן מראש, לצפות את הקשיים ולנהל את הטיפול באופן פרו אקטיבי ומונע. המניעה מתרחשת באמצעות הגדרה ברורה של ציפיות וכללי התנהגות. את אלה מקנים לתלמידים, תוך תכנון מוקדם של תגובות למקרה של הפרעות. לצד הכללים הברורים נעשה מעקב מתמיד אחר התנהגותם והתקדמותם. מידע מפורט זה מסייע בהבנת הגורמים ובקבלת החלטות. כאשר הצוות נוכח לדעת, על פי הנתונים המצטברים, שחלה החמרה התנהגותית או לימודית, נערכת תכנית התערבות שמבוססת לרוב על שיטות שהוכחו במחקרים כמועילות (evidence-based). מובן שהמורים ערים לקשר שבין התנהגות לבין הישגים לימודיים.
יישום התכנית כולל את כל באי בתי הספר, תלמידים ומורים. התכנית מעודדת את התלמידים להתנהג באופן ידידותי ולא אלים. בכל בית ספר ניתנת הכשרה לצוות כיצד ליישם את התכנית. כיוון שמעקב ואיסוף מידע על כל תלמיד הם מרכיבים חשובים בתכנית, הדבר מתרחש שלוש פעמים בשנה. ההתערבות נערכת, כשנחוץ, בשלושה מעגלים. במעגל הראשון בוחנים בשליש הראשון את קצב ההתקדמות.
אם קצב זה אינו משביע רצון (לרוב אלה תלמידים שהישגיהם והתנהגותם בתחתית הרשימה), מחליט צוות על התערבות, למשל הפניה ליועצת, צירוף התלמיד לקבוצה קטנה של התערבות רגשית שנמשכת שמונה מפגשים, או סיוע לימודי נוסף. למעקב ולרישום ההישגים וההתנהגויות חשיבות גם באשר להתערבויות מיידיות. למשל כאשר תלמיד נעדר מחמישה ימי לימוד, או כשנרשמו שלוש הפניות עקב בעיות התנהגות בתוך 30 ימים, הצוות התכנס בדחיפות כדי לדון במצבו. ועוד עיקרון שמקפידים עליו בתכנית – אין לוקחים את הילד ל"סתם" שיחה, אלא מפנים אותו להתערבות ממוקדת. ומה באשר לתוצאות ההתערבות? גם כאן משווים באמצעות טבלת מעקב את ההתקדמות בפועל לזו שניתן היה לחזות, ואם הפער נשאר גדול, משנים את הטיפול. מחקרים מעודכנים מצביעים שתכנית כזו, גם כשהיא נערכת בהיקף של ערים ומחוזות, נוחלת הצלחה רבה בשיפור הישגי תלמידים בקריאה וצמצום בעיות משמעות. אף על פי שתכנית התמיכה הבית ספרית מופעלת בהיקף נרחב, לא מעט צוותי בתי ספר העלו התנגדות ליישומה, הן בגלל ההשקעה הרבה שנחוצה, המשאלה לקבל גיבוי מההנהלה, חוסר אמונה ביכולת לשנות את התנהגות התלמידים וגם פערים בהשקפות. יש מורים שמאמינים שבמקום לטפל, מוטב להעניש ואם זה לא עוזר יש להעיף את התלמיד מבית הספר (הכלי: התיישבות).
הפסקה פעילה מונעת אלימות:
בבית הספר פינסקר בקריית אתא הפכו את ההפסקה הגדולה למוקד של פעילות מאורגנת. התלמידים מוזמנים לשחק במשחקי קופסה שמציעים להם חברי מועצת התלמידים או במשחקי שולחן: כדורגל, הוקי, פינג פונג וסנוקר.
תורני ההפסקה לובשים אפודים זוהרים ומסייעים למורה התורנית – ממלאים טבלת מעקב אירועים ומדווחים על מפגעי בטיחות ועל אירועי אלימות, אם מתרחשים כאלה. אחת לשבוע נערך טורניר כדורגל בין-כיתתי (באחריות המורה לספורט) ומשחקי נופש פעיל (באחריות ועדת ספורט). בימי שישי מתקיימת הרקדה שמפעיל מרקיד מקצועי.
"הפרויקט שיפר את אקלים בית הספר", אומרת מנהלת בית הספר, מרים הר ציון, "ולא כאמירה סתמית. נראה שצריך מסגרת גם להפסקות. הילדים עסוקים בהפסקות ואין אלימות או צורך בהתערבות מורים. העובדה שהם עסוקים מונעת חיכוכים. המורים משתפים פעולה ואומרים שזה חוסך מהשיעורים את הזמן שהקדישו בעבר כדי לפתור בעיות אלימות שנוצרו בהפסקה". בית הספר, המונה 350 תלמידים, מפעיל זו השנה התשיעית תכנית מערכתית למניעת אלימות וונדליזם שביסודה תקנון בית ספרי. תקנון זה מעודכן מדי שנה בשנה: תלמידים והורים מקבלים הסבר בתחילת השנה והתלמידים ממלאים שאלונים. הצוות החינוכי כולו שותף לביצוע תהליכי ההתערבות הטיפול בבעיות משמעת. נוסף על כך, כל תלמיד מקבל בכל יום שישי דף משוב שבועי המסכם את התנהגותו במהלך השבוע. בימי ראשון מחזיר התלמיד את הדף למחנכים עם חתימה שלו ושל הוריו, והדף מתויק בתיקו האישי. בסוף כל חודש נבחרים שלושה תלמידים מכל כיתה שהתנהגו על פי התקנון ושמרו על החוקים, ובתחילת כל חודש מכריזים עליהם ברדיו של בית הספר. שמם גם מופיע על הלוח החברתי.
