הפעילות עוסקת בנושא הקונפליקט שיכול להוות הזדמנות ללמידה וצמיחה.
תפיסת העולם העומדת בבסיס הגישור מושתתת על ההנחה כי קונפליקטים הנם חלק בלתי נפרד מעולמנו. רובנו מייחסים להם הקשרים שליליים ומעדיפים להימנע מלהתמודד עמם. אולם הקונפליקט אינו 'חיובי' או 'שלילי', אלא אינטראקציה אנושית וארגונית טבעית, המהווה מקור ופוטנציאל לשינוי, והזדמנות ללמידה ולצמיחה.
1. לראות בקונפליקט מקור ופוטנציאל לשינוי והזדמנות לצמיחה ולמידה.
2. ללמוד להבחין בין פתרון מדומה, בו אני מציע את מה ש"נכון" לי, לבין הפתרון האמיתי שנכון ומתאים לשני הצדדים.
בפעילות שלושה שלבים:
שלב א: הכרות עם רעיון ה win-win – "הורדות" ידיים
1. חלקו את הכיתה לזוגות ובקשו מכל זוג לשחק ב"הורדת" ידיים במשך דקה אחת. המטרה היא להרוויח כמה שיותר סוכריות. יקבל את הסוכריות רק הזוג שהצליח ל"הוריד" כמה שיותר ידיים (משתתף אחד אמור להצמיד את גב כף היד של המשתתף השני לשולחן)
2. דיון בכיתה:
– במה השקיע כל צד את המאמץ? בניסיון להוריד את היד של השני או בניסיון להשיג ביחד כמה שיותר סוכריות?
– כיצד, לדעתכם, ניתן להשיג כמה שיותר סוכריות? (אם הזוג מחליט לשתף פעולה ולהוריד במהירות את הידיים מצד אחד לצד שני).
– האם אתם מכירים מקרים מחברת הילדים או המשפחה בהם שיתוף פעולה לעומת ניסיון לנצח היה תורם יותר לשני הצדדים (ריב על בגדים, טלוויזיה, ממתקים)?
התייחסו לנקודות הבאות:
1. בדרך כלל בני אדם נוקטים בגישת הwin-lose – כל צד מתמקד בעיקר בניסיון לנצח את הצד השני (או אני או הוא) ולא בניסיון לשתף איתו פעולה.
2. בדרך כלל הניסיון לנצח מוביל למצב של הפסד – lose-lose: זוגות שלא משתפים פעולה לא זוכים בסוכריות.
3. פתרון של win-win – הוא פתרון בו שני הצדדים משתפים פעולה ומגדילים את האפשרות שלהם להרוויח – לזכות ביותר סוכריות
צידה לדרך:
אפשר ל"הגדיל את העוגה" אם מוותרים על התחרות ובוחרים בשיתוף פעולה!
שלב ב: סיפור התפוז
ספרו לתלמידים את הסיפור הבא:
אמיר חזר מהעבודה עייף ומותש. הוא נכנס לסלון ומצא בו את שני ילדיו מרוגזים וכועסים – שניהם רוצים את אותו התפוז – האחרון שנשאר בבית. אמיר התרגז, לקח להם את התפוז וחתך אותו בסכין – קח אתה את החצי הזה ואתה את זה. עכשיו אתם מרוצים? רון נכנס למטבח והכין לעצמו סוכריות מהקליפה שבחצי התפוז שבידו, יואב הכין לעצמו מיץ תפוזים מהחצי שנותר אצלו.
* מה דעתכם? אפשר היה להחליט החלטה יותר טובה מחלוקת התפוז לחצי?
* מה אמיר היה צריך לעשות, לדעתכם?
(אם האב היה בודק מה כל ילד צריך, לפני שהיה חותך את התפוז בסכין, היה מגלה שילד אחד יכול להסתפק בקליפה והשני בתפוז עצמו. זה היה פתרון טוב יותר לשני הילדים.)
* האם אתם יכולים להיזכר בקונפליקטים, שהיו יכולים להיפתר אם היה מתברר בהם מה כל צד באמת רוצה או צריך?
צידה לדרך:
כדי לפתור קונפליקט צריך לברר מה כל צד באמת צריך או רוצה.
שלב ג: שמש הקונפליקט
1. רשמו על הלוח את המונח קונפליקט או סכסוך, הקיפו אותו בעיגול עם קרניים(שמש) ובקשו מהתלמידים להגיד מה מזכירה להם המילה קונפליקט/סכסוך. הנחו אותם להיעזר גם בשני השלבים הקודמים (הורדות ידיים וסיפור התפוז).
2. רשמו כל אסוציאציה בצמוד לאחת מקרני השמש.
3. חלקו את האסוציאציות לאסוציאציות חיוביות ושליליות (ניתן להיעזר גם בהגדרות המילוניות ולבדוק האם הן "חיוביות" או "שליליות").
4. בעקבות השלבים הקודמים, הוסיפו עוד אסוציאציות חיוביות:
5. הזדמנות להכיר את הצד השני
6. הזדמנות להבין מה חשוב לשני
7. הזדמנות לדעת מה הצד השני רוצה או צריך
8. הזדמנות להגיע לפיתרון משותף
התייחסו לנקודות הבאות:
– כפי שראינו קונפליקט אינו חייב להיות שלילי. קונפליקט יכול להוביל לצמיחה, שינוי והצלחה של שני הצדדים.
– קונפליקט יכול להוביל להכרות טובה יותר עם הצד השני.
צידה לדרך:
קונפליקט יכול להיות הזדמנות לשינוי, למידה ולצמיחה.
לפניות ושאלות למרכז גבים לגישור :
גבים מרכז : טלפון: 6024576-03 , פקס: 5445959-03 דואל: rani@gevim.co.il
גבים צפון : טלפון: 9988088-04, פקס: 9988098-04 דואל: elad@gevim.co.il
באתר גבים תוכלו למצוא מידע על פעילויות המרכז, מאמרים ומידע כללי בנושא הגישור בהיבטים שונים:
