תוכן
בשנים האחרונות אנו עדים לגידול משמעותי בהימורים בקרב תושבי ישראל. בעיית ההימורים הינה תוצר של חברה מודרנית, אשר בה, בין היתר, הכסף והשפע החומרי הפכו להיות בראש סולם העדיפויות של החברה, כפרמטר למדידת הצלחה, השגיות ומקובלות חברתית. בעיית ההימורים פוגעת בכל שכבות הגיל – גברים, נשים, פנסיונרים ובני-נוער.
להערכתנו, הגידול בעיסוק נובע, בין היתר, ממגוון האפשרויות המוצעות לאזרח להמר באופן חוקי ולא-חוקי. יותר ויותר ישראלים מבלים חופשות בבתי-קזינו בחו"ל ובהימורים. כך נהיה ההימור לנורמה חברתית, שנוכחת בבתי-אב רבים בישראל.
הציבור בישראל מצוי בלחצים ובמתחים כתוצאה מהמצב המדיני/הכלכלי הקשה. ידוע, כי קיים קשר הדוק בין מצבי מצוקה לעיסוק בהימורים – לחיפוש אחר דרך קלה ומהירה להשיג רווחה ולהפיג את הקושי וכן כאמצעי בריחה מהמציאות ונסיון לשכוח, להדחיק ולהחליף את המצוקה בעיסוק שיש עימו ריגוש.
העובדות המתוארות לעיל משפיעות גם על היקף ההימורים בקרב בני-הנוער בישראל. הם חשופים, כמו כולם, לפרסום בתקשורת ולדוכני הרחוב. ההימור החוקי נגיש גם לצעירים. ישנן אף הגרלות שמכוונות בעיקר לצעירים, דוגמת אלו ברשתות המזון-המהיר וההגרלות בהשלמת אוספים למיניהם. חמורה במיוחד תופעת ההימורים הבלתי חוקיים "הבטים" הגדלה ומתרחבת בתוך כתלי בתי הספר, כאשר למערכת החינוך אין דרך להתמודד עם תופעה זו.
הגדרה – הימור כפייתי.
עפ"י המדריך הדיאגנוסטי הסטטיסטי של האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית משנת 1980, DSMIII, ומשנת 1994,DSM IV , תופעת ההימורים הכפייתיים מקוטלגת תחת הסיווג של הפרעות שליטה בדחף (Impulse Control Disorder). המדריך DSM IV מגדיר את המושג הימורים כפייתיים בתור "התנהגות בלתי-מסתגלת של הימורים חוזרים ונשנים המשבשים את החיים האישיים, המקצועיים והמשפחתיים של האדם".
מכון "אלדר", מגדיר הימור כפייתי כדחף בלתי-ניתן לשליטה או ריסון. כשהמהמר הכפייתי מתחיל לשחק, הוא מאבד את יכולת המחשבה התקינה ויכולת האבחנה. ביקורת המציאות שלו מתערערת והוא נשלט על-ידי הדחף ומאבד את יכולתו להפסיק. לפעמים מצב זה נמשך שעות וימים, כך שהמהמר נמצא מחוץ למציאות. המהמר שקוע בבולמוס המשחק, מתעקש עד אובדן רכושו, נכסיו, חסכונותיו ולעתים נכסים של משפחתו. לרוב, המהמר הכפייתי מוכן למכור את כל עולמו תמורת אותם רגעים, שעות של ריגושים. המהמר נשאר ללא נכסים, ללא משפחה וללא מקום עבודה ונותר מחוץ למעגל החברה הנורמטיבית. הימור כפייתי פוגע בתפקודו האינטלקטואלי, הנפשי ולפעמים הפיזי של המהמר, אשר חי במתח ובחרדה מתמדת. תהליך ההידרדרות נמשך שנים והתפתחות ההתמכרות נעשית בשלבים: שלב הזכייה, שלב ההפסד ושלב הייאוש או הנפילה עד למקרים שלעתים מסתיימים בהתאבדות.
אופי ההימורים בקרב בני-הנוער
בקרב בני-הנוער ההימורים הם בדרך-כלל פעילות חברתית ולאו דוקא אישית. ההימורים מתקיימים בדרך-כלל בין כתלי בית-הספר או במסגרות חברתיות אחרות.
לפני כחמש שנים נחשפה רשת הימורים לא-חוקיים, שפעלה בבתי-ספר תיכוניים בארץ. מאות בני-נוער בגילאי 18-13 השתתפו בהימורים על תוצאות משחקי ספורט (המכונים "בטים"). ההימורים נוהלו ע"י עבריינים, שהפעילו תחתיהם תלמידים כ"סוכני משנה", אשר שידלו אחרים להמר, העבירו כספים וגבו אותם. רשת ההימורים האמורה הפעילה בנקים להימורים שסיפקו אשראי לתלמידים. חשבונות נפסדים כוסו בכספים ובצ'קים שנגנבו מההורים, או בכך שהמפסידים הפכו ל"סוכני משנה". דווח, כי תלמידים שהתמכרו להימור צברו הפסדים בהיקף של עשרות אלפי שקלים.
פרשיות אחרות בתיכונים כללו שילוב של צעירים בוגרים אשר הגיעו לתחום ביה"ס, אשר על-מנת להפעיל תלמידים. כיום ניתן למצוא בני-נוער וילדים רבים העוסקים בהגרלת הספורט החוקית Winner. תוך השקעת אלפי שקלים.
המחקר המרכזי להימורים כפייתיים בארה"ב1 הראה, שבסה"כ בני-נוער מהמרים פחות ממבוגרים (מעל 1/3 מבני-הנוער לא הימרו מעולם, לעומת 1/7 בלבד בקרב המבוגרים). ההימורים המועדפים ע"י בני-נוער הם משחקי-כישורים (games of skill) כגון קלפים (3 מבין 10 צעירים הימרו בכך בשנה שחלפה).
ההימור הנפוץ השני בארה"ב בקרב בני-נוער הוא הגרלות פיס וספורט למיניהן, כאשר בני-הנוער מעדיפים את ההימור הפשוט, המהיר והמזדמן בכרטיסי גירוד על-פני שיטות מורכבות של הימורים באופן קבוע.
הימורים בקזינו נדירים אצל בני-נוער בארה"ב וייתכן שהדבר מעיד על שיטות אכיפה יעילות להגבלת גיל ההימורים בקזינו לגיל 21.
הצעירים מהמרים על סכומים נמוכים יחסית וגם תדירות ההימורים נמוכה יותר משל המבוגרים, כך למשל הימרו רק ¼ מבין בני 17-16 לפחות פעם בחודש בקלפים.
עפ"י תוצאות הסקר, רק 2% מבני-הנוער המהמרים מוגדרים מהמרים בסיכון בעוד רק 1.5% מוגדרים מהמרים כפייתיים.
יצויין כי בארץ לא נעשה מעולם מחקר ארצי בנושא, שיכול להצביע על נתוני בני-הנוער המהמרים.
אוכלוסיית היעד
לפי נתוני מכון "אלדר", ממוצע הגילאים בקרב בני-נוער מהמרים נע בין 17-14, רובם ממשפחות משכילות ואמידות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יחסית. הגיל הממוצע לתחילת הימורים הינו גיל 15. רוב הנערים המהמרים נהנים מדמי-כיס גבוהים ולחלקם יש מכוניות.
הסיבות שמביאות נוער להימורים
לחץ חברתי
המהמר נמשך לחברים שכמוהו אינם מתאמצים בלימודים, בד"כ נערים בעלי מעמד כלכלי טוב או כאלה שרוצים לשפר את מעמדם. כסף מסמל מעמד כח, אפשרויות בלתי מוגבלות – אפשר לקנות כל מה שרוצים כולל את מעמדי בחברה. להיות "אין" חלק מהתופעה החברתית שקיימת בארץ, הימורים. הימורים בספורט הופך אותם ל"אין" בתחום זה יש להם ידע רב, מי הקבוצות המתחרות, שמות השחקנים וכו'. נראה כי כאשר הכל ניתן "על מגש של כסף" לבני הנוער אין אתגרים ואין אמביציה מלבד הרצון לחוות ריגוש והנאה. רצון זה גדל ועמו סכומי ההימור והסיכונים שבני נוער לוקחים בדרך כלל בידיעה שיש להם גב כלכלי תומך – ההורים.
מצב נפשי ריגשי
נערים הנמצאים במצוקה נפשית ריגשית מחפשים דרך לברוח ומגיעים להימורים. זה יכול לנבוע מחוסר ביטחון, חוסר יכולת ליצור קשרים חברתיים, "חרם" קבוצתי. יחסים מעורערים עם ההורים, מצב כלכלי וחברתי קשה.
חיקוי הורה או בן משפחה אחר
ההורים הם מקור לחיקוי, אנחנו רוצים להיות מוצלחים לפחות כמוהם אם לא יותר. בחברה ההישגית של ימינו, כשהחומריות עומדת מעל הכל, יש תחרות גדולה וצריך "לעמוד בקצב" – אלו סיבות שדוחפות ילדים להיות מוצלחים, חזקים בעלי מעמד כלכלי טוב. הסיבות יכולות להיות טובות אבל לא כולם יודעים את הדרך להשגת התוצאות. הרבה נערים מתפתים ל"דרך הקלה" לעשות כסף רב ובקלות.
הורים קרייריסטים והורים מהמרים
ילדים שגדלו בסביבה של הימורים – הילד מקבל לגיטימציה מהבית לחקות את ההורה. הורים שאינם עוסקים בהימורים – הם עסוקים בקידום המקצועי שלהם, אבל גם אין להם זמן לטפח את ילדם, לבלות איתו להעניק לו חום ואהבה. הורים אלא משוכנעים ששפע החומריות והמתירנות שהם מרעיפים על ילדיהם יעניק לו הכל. אותם ילדים מחפשים ריגושים, ותשומת לב. הם חשים בודדים, לא נאהבים חסרי ביטחון. הדרך להימורים במקרים אלה מהירה – יש להם כסף מהבית, תמיכה וגב כלכלי חזק גם אם יטעו, ההורים סלחנים בד"כ. עד שההידרדרות בלתי נמנעת והילד כבר מכור ועמוק בפנים ואז ההורים מגלים, לרוב מאוחר מידי.
ערכים חדשים, סיבות נוספות לצורך להמר
שינוי ערכי החברה הישראלית
בעשור האחרון מורגש יותר מתמיד שינוי הערכים בחברה הישראלית, הבא לידי ביטוי ברדיפה אחר החומריות, הכסף ההצלחה, הסטטוס. תופעה זו השפיעה ללא ספק על התפתחות הילדים שגדלו וצמחו בבתים של שפע, תחרתיות ושייכות למעמד כלכלי מתקדם. לכסף אין עוד ערך, הוא מהווה רק אמצעי לקידום. האידיאולוגיה, ערכי החינוך והמסורת השתנו ללא הכר.
השפעת כלי התקשורת
הפרסומות מבטיחות לנו הבטחות שוא. החלום להתעשר באמצאות מפעל הפיס, חיש גד טוטו לוטו וכו' נותנים לגיטימציה לילדים ובני נוער להשתתף במשחקי מזל חוקיים. אין הגבלה חוקית האוסרת על קטינים להשתתף בהגרלות. היום כל ילד יכול להשתתף בהגרלות פיס ולוטו מרגע היוולדו.
חוק איסור הימורים
בשנת 1964 חוקק חוק האוסר כל עיסוק בהימורים בכסף. אין אכיפת החוק ע"י המשטרה וכיום כל אזרח במדינה יכול לפתוח קזינו לא חוקי בביתו, אפילו ישנם כרטיסי הגרלה של מפעל הפיס לא חוקיים.
לפי נתוני מכון "אלדר" התקבלו בעשור האחרון קטינים, שנפגעו מהימורים כפייתיים אשר אובחנו ע"י מחנכות בבתי-הספר התיכוניים בעקבות התנהגות לא רגילה וירידה בריכוז בלימודים. החודשים האחרונים התרבו פניותיהם של הורים מודאגים מההימורים אצל ילדיהם. אין ספק שהתופעה מתרחבת ותביא לנפגעים רבים בקרב קטינים ובני-משפחותיהם.
