תוכן
אחד מהשינויים המשמעותיים והדרמטיים שחלו בחיי המשפחה במהלך העשורים האחרונים הוא העלייה בשיעור הגירושין (2000, Amato) בהשוואה למאה ה-19 בה רק 5% מהנישואין הסתיימו בגירושין (1979, McDonald & Preston) כיום צפוי כי בין 40%-50% מהנישואין הראשונים בארה"ב יסתיימו בגירושין (1992, Cherlin; 2010, Amato) מדידת שיעור הגירושין בישראל מצביעה על מגמה דומה, לפיה חלה עליה של פי שלושה בשיעור זה החל משנות ה-40 והוא עומד כיום על כ-40% ( דוברין, 2005) חלק מהסיבות לעלייה הדרמטית בשיעור הגירושין בעולם המערבי, כוללות את השינויים בתפיסת התפקיד של האישה והרחבת יכולת ההשתכרות שלה. סיבות נוספות כוללות את העלייה בציפיות להגשמה עצמית כתוצאה מנישואין, הירידה באיכות האינטראקציה הזוגית בין בני זוג נשואים, והירידה בהתייחסות הסטיגמטית Amato, Johnson, Booth, & Rogers, 2003; Cherlin)) גירושין כלפי החברה של השלילית (1991, (White; 1994, Furstenberg; 1992 הגירושין הם תופעה בעלת השלכות נרחבות על (Ahrons, 1994; Amato, 2000; Pam & Pearson, 1998) טווח וארוכות קצרות, בה המעורבים כתוצאה מהעלייה החדה בשיעור הגירושין, חלה גם מדי שנה עלייה במספר הילדים הנאלצים להתמודד עם השינויים הכרוכים בגירושי הוריהם. יותר ממחצית ממקרי הגירושין מערבים ילדים מתחת לגיל 91, ובארה"ב בכל שנה מתווספים כמיליון ילדים לאלו אשר חוו גירושי הורים (1998, Insabella, & Bridges, Hetherington) לגירושי ההורים השלכות משמעותיות לא רק על ההורים הלוקחים בהם חלק, אלא גם על ילדיהם. השלכות אלו נובעות בשל השפעתם של הגירושין על התנאים שבהם הילדים מתפתחים ומתחנכים, וכתוצאה מהשינויים ביחסים המשפחתיים עימם הילדים נאלצים להתמודד. גירושין מהווים משבר קשה עבור הילדים, משום שהם מערערים את המערכת המשפחתית שאמורה לספק להם את צרכיהם הנפשיים והרגשיים, ולהעניק להם תחושת תמיכה, הגנה וביטחון (2000, Amato).
חוקרים רבים מסכימים כי גירושין מהווים תהליך מתמשך, המערב שורה של גורמי לחץ עבור הילדים, שעלולים להשפיע עליהם לאורך שנים (1999, Hetherington) ילדים אלו יגדלו כשהם חשופים לקונפליקטים מרובים בין ההורים טרום הגירושין ואף לאחריהם, כשקונפליקטים אלו לעיתים עוצמתיים ואלימים. לאחר הגירושין, הם יצטרכו ראשית להתמודד עם הבנת האירוע הטראומטי, ועם חוויית האובדן והנטישה של אחת מהדמויות ההוריות. חוויה זו מלווה לעיתים בכעס, האשמה עצמית, בדידות וחוסר אונים (1989, Blakeslee & Wallerstein) במקביל, הם ימשיכו את תהליך התפתחותם במשפחות פוסט-גרושות, וייאלצו להתמודד לעיתים קרובות עם ירידה משמעותית במשאבים הכלכליים. בנוסף, הם יגדלו במשפחה שבה הורה מטפל יחיד, לרוב האם, הנאבקת עם לחצים כלכליים בכדי לקיים את המשפחה, ונאלצת לעבוד שעות מרובות.
לעיתים קרובות, דמות זו נמצאת בעצמה במשבר בשל הגירושין, המותיר אותה פחות פנויה רגשית לילדיה. ולבסוף, הם יתמודדו לעיתים עם קשר מופחת עם ההורה השני (לרוב האב), עם ניתוק הקשרים עם משפחתו המורחבת של הורה זה, ועם מעברים (דירה או בתי ספר) כתוצאה מהגירושין. בהמשך גדילתם, הם יתמודדו לעיתים קרובות גם עם מערכות יחסים חדשות של הוריהם, שלרוב אף הן מסתיימות באובדן נוסף בדמות גירושין שניים ואף שלישיים. נסיבות מלחיצות אלו צפויות להשפיע לרעה על ההסתגלות הפסיכולוגית והרגשית של הילדים, ולהיות בעלות השלכות על תפקודם והסתגלותם במגוון תחומים (2000, Amato) ואכן, העלייה בשיעור הגירושין והשלכותיהם האפשריות על הילדים עוררו עניין מחקרי רב, וגוף מחקר נרחב הצטבר לאורך השנים ביחס להשפעות אלו. המחקר בתחום החל מתוך בחינה של ההשפעות קצרות הטווח של הגירושין על הילדים. מחקרים בתחום זה מצאו השפעות שליליות של הגירושין על הסתגלותם המידית של ילדים ומתבגרים, במגוון מדדים רגשיים, לימודיים, התנהגותיים וחברתיים. כמו כן, נמצאו השפעות קצרות טווח על רווחה נפשית, דימוי עצמי וקשרים עם ההורים (לסקירה ראה 1991a, Keith & Amato; 2001, Amato).
לאורך השנים, המחקר התפתח גם לכדי הערכה של ההשפעות ארוכות הטווח של גירושי ההורים על הילדים. המחקר התמקד במגוון תחומים של הסתגלות בבגרות, כגון הסתגלות אקדמית, תעסוקתית וכלכלית (1991b, Keith & Amato) מדדי בריאות פיזית (& Kuh 1990, Maclean) וקשיים הסתגלותיים כגון נטייה לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים (Amato 1999a) כמו כן, נבדקו גם היבטים רגשיים אצל בוגרים להורים גרושים (Lewis, Wallerstein 2000, Blakeslee) היבטים של דימוי עצמי (1995, Clark & Clifford) רווחה נפשית ובריאות נפשית (1995, Kierman, & Cherlin, Lansdale-Chase) ויכולת התמודדות עם מצבי לחץ (1988, Fields-Blanchard, & Coon, Irion) תחום נוסף שבדק המחקר היה יכולת ההתמודדות של בוגרים להורים גרושים במערכות יחסים בינאישיות ואינטימיות (& Ross 1999, Mirowsky) בהקשר זה, המחקר התמקד רבות בהסתגלות הזוגית של בוגרים להורים גרושים, בהיבטים של גישות ועמדות לגבי זוגיות, התנהגות במערכות יחסים זוגיות, שביעות רצון הזוגיות ואיכות בזוגיות (Amato & DeBoer, 2001; Cui & Fincham, 2010).
