למורה שלום,
אין ספק שהתנהגות של חוצפה כפי שמתוארת במכתבך מקשה מאוד על המורה בכיתה.
התנהגויות מעין אלו יוצרות אצל המורה תחושה של עלבון וזילות במאמציו ללמד ולחנך.
יש כמה עקרונות מנחים להתמודדות עם התופעה:
בראש ובראשונה לא להיכנע לפרובוקציות ולא להיסחף לויכוח עם התלמיד לעיני שאר התלמידים.
יש להודיע לו כי ההתנהגות תטופל לאחר השיעור בטון שקול ורגוע ולהמשיך מיד בשיעור
התנהגות כזו מצד המורה מעידה על שליטה במצב. כל ויכוח לעיני התלמידים, הרמת קול וכו' מעידים על אובדן
שליטה.
את מספרת כי נערכו שיחות עם האם וכי הן לא עזרו אך אינך מפרטת מה היה תוכן השיחות.
במקרים מעין אלו לא די בדיווח לאם על בעיות המשמעת של בנה.
מומלץ לתכנן מראש יחד עם ההורים, תכנית לשיפור ההתנהגות של הילד.
כדאי לשוחח עם הילד, להסביר לו שאת לא מוותרת לו על התנהגות תקינה בכיתה אך גם לא מוותרת עליו
ומעוניינת שילמד בכיתתך. לשם כך עליו לציין מה מקשה עליו לתפקד בכיתה
ולמצוא ביחד דרכים לעזור לו. מומלץ להבהיר לו כי התנהגותו מעידה על חולשה ומצוקה ולא על כוח. התנהגות כזו גורמת
להתגבשות של דעה שלילית עליו מצד מורים ותלמידים ולכן הוא זקוק לעזרה.
ניתן לשתף את יועצת בית הספר בשיחות עימו.
תכנית התערבות מתאימה יכולה להיות למשל מעקב אחר התנהגותו בשיעורים השונים במשך תקופת זמן קצובה מראש.
על הדוח יחתמו גם ההורים.

חשוב לתת לתלמיד גם משוב חיובי על התנהגותו ולקבוע בשלב הראשון מטרות שניתן לעמוד בהן.
למשל בתחילת התהליך הוצאת ציוד והקשבה בשיעור יזכו אותו בנקודה חיובית. צבירת נקודות תוביל לתגמול חיובי משמעותי עבורו
למשל השתתפות במשחק כדורגל בהפסקה. ככל שמתקדמים ניתן לקבוע מטרות מאתגרות יותר.
חריגה מכללי ההתנהגות שנקבעו משמעותן הפסד של נקודות ומניעת הפסקה או תגמול שהוא מחכה לו.

תכנית כזו דורשת גם התערבות כיתתית.
יתכן שהתלמיד לוקח על עצמו את תפקיד המפריע אך לכיתה חלק לא פחות מרכזי בהתנהלות כולה.
כדאי לשאול את התלמידים: מה הן נורמות ההתנהגויות שיהפכו את הלימודים בכיתה לנעימים עבור כולם?
האם האוירה בכיתה רצויה בעיניהם כפי שהיא?
אילו נורמות התלמידים היו רוצים לקבוע בכיתה שלהם?
ניסוח אמנה כיתתית שמדגישה כבוד הערכה מצד תלמידים ומורים בכיתה תוכל לתרום רבות לאוירה חיובית.

בהצלחה רבה
עינב לוק ומיכל זכריה