תוכן
כל הילדים צומחים בתוך סביבה חברתית. המשפחה, גן הילדים, בית הספר, גן השעשועים והשכונה מעניקים להם הזדמנויות ללמוד ולתרגל כישורים בסיסיים שישמשו אותם ביחסים הבינאישיים ובהשתלבות בקבוצה. למרות זאת, ילדים רבים אינם מצליחים ליצור קשרים חיוביים ומספקים עם בני גילם ולחוות הצלחה חברתית. מדוע זה קורה?
ילדים הסובלים מקשיי למידה, הפרעת קשב וריכוז או בעיות בתחום התקשורת מתקשים לרכוש באופן טבעי מיומנויות כגון אמנות השיחה, פתרון סכסוכים, הצטרפות למשחק ועוד. אבל, עיכובים או ליקויים במיומנויות החברתיות אינם עוד נחלתם הבלעדית של ילדים עם קשיים התפתחותיים. כיום, מבלים הילדים שעות רבות מול הטלביזיה ובמשחקי מחשב, דבר הבולם את התפתחותן של מיומנויות רגשיות-חברתיות. בנוסף, הם מרבים לתקשר עם חבריהם דרך הרשתות החברתיות באינטרנט והמכשיר הסלולארי. הילד המודרני מתרברב במספר העצום של חברים שיש בדף הבית שלו ומתלהב כשמישהו שבקושי מכיר מאשר אותו כ"חבר" ברשת. הוא גם בטוח שהוא מקושר ומחובר לידידיו סביב השעון, ויודע הכול אודותיהם בזמן אמת.
אך זוהי רק אשליה. תקשורת אמיתית כוללת בין היתר מרכיבים כגון קשר עין, התייחסות לשפת גוף, הבעות פנים ונימת דיבור אשר לא באים לידי ביטוי כשאנחנו יושבים מול המחשב או שולחים הודעת טקסט. מיותר להגיד שחברות אמיתית היא הרבה מעבר להופעה בדף הבית…
המצב הנוכחי מחייב את המבוגרים לסייע לילדים להכיר ולהבין את העולם החברתי האמיתי. למה זה כל כך חשוב? א- לכל ילד יש צורך מולד להתחבר עם בני גילו, וכדי שצורך זה יתמלא עליו לרכוש כלים רגשיים וחברתיים מתאימים. ב- הקשרים החברתיים מעניקים לילד הזדמנות להתפתח, ליהנות ולהיות מאושר. ג- ילד שלא חווה הצלחה חברתית מרגיש חסר יכולת וחוסר סיפוק ועלול לפתח בעיות רגשיות והתנהגותיות. ד- הליקוי במיומנויות חברתיות עלול ליצור מעגל קסמים שלילי בו הילד נמנע ממפגשים עם בני גילו, מחמיץ הזדמנויות ללמידה חברתית וכך כל פעם מרגיש יותר בודד ומבודד. ד- קשה מאוד לרכוש מיומנויות חברתיות לאחר גיל הילדות. ילד שמסיים את בית-הספר היסודי ללא "ארגז כלים" מתאים, יחווה קושי רב בהשתלבותו לסביבות שונות בעתיד.
אך מתברר שההדרכה וההנחיה בתחום הכישורים החברתיים אינה משימה פשוטה להורים רבים. בשונה מהתחום הלימודי הניטראלי מבחינה רגשית, ובו רוב ההורים מצליחים לסייע לילדיהם בצורה מעשית ויעילה, נוגע התחום החברתי בעצב חשוף ורגיש ביותר. לעיתים ההורה עצמו עדיין "סוחב" איתו משקעים מילדותו, חוויות שליליות של דחייה ובדידות, הצקות שסבל… מכאן, שההתעסקות עם סוגיות חברתיות של הילד- במיוחד כשהוא פוגש קושי- עלולה להעלות בהורה עצב, דאגה וחוסר אונים. כל אלה הופכים אותו לפחות מעשי ויעיל.
רווחתו הרגשית והחברתית של הילד היא הבטן הרכה של ההורים, וכל פעם שלילד כואב… להורים כואב כפליים! לאורך עבודתי כמדריכת הורים מצאתי כמה סגנונות נפוצים של תגובה הורית מול קשיים חברתיים של ילדים. הראשונה מאופיינת בדאגה עמוקה ואפילו ביאוש. אמהות דומעות כשנוגעות בסיפור החברתי של ילדיהן ומשתמשות באמרות כגון "נחמץ לי הלב". הסגנון השני מאופיין בהכחשת הקושי, אמונה שהבעיה זמנית או תוצאה של סביבה לא מתאימה. דוגמה נפוצה היא האב שאומר שהכול בסדר ורק האם "מגזימה". לצערנו אף לא אחד מאלה עוזרים לילד לרכוש אסטרטגיות שיחזקו אותו בעולם החברתי. הילד שמרגיש שההורה מזדהה עם מצוקתו יפסיק להתייעץ עמו כדי לא לצער אותו. אך גם הילד המבודד ששומע מהוריו שבעצם כולם מקנאים בו כי הוא הילד הכי חכם ויפה בכיתה, ירגיש שהם לא מבינים אותו ויפסיק לפנות אליהם לעצה.
מניסיוני כמדריכת הורים וצוותים חינוכיים אני סבורה שהמבוגרים בחייו של הילד מסוגלים לעזור לו לפתח את הכישורים החברתיים הנדרשים לו כדי שירגיש מסופק ומאושר עם בני גילו. הרי כולנו חיים בסביבה חברתית במשך עשרות שנים, בתוכה צברנו חוויות רבות ולמדנו שיעור או שניים על אנשים, חברויות והשתלבות בקבוצה. אך כיצד נוכל לסייע לילדים בנושא שמעלה בתוכנו תחושות כה עזות?
המפתח הוא לשים בצד את הרגשיות ואת משקעי העבר ולגשת לתחום החברתי בדיוק כפי שאנחנו ניגשים למקצוע לימודי: בצורה ברורה, ממוקדת ומעשית.
כלים בסיסיים לשיפור הקשרים החברתיים בבית:
– צמצמו את מכשירי הטלביזיה והמחשב ומקמו אותם במקומות המשותפים של הבית.
– הגבילו את זמן המסכים (כולל אייפוד, פייסבוק וכדומה).
– קבעו זמנים משותפים למשחק כגון משחקי קופסה (לא משחק מחשב).
– הרבו לשוחח עם ילדכם.
איך תלמדו את ילדכם מיומנויות חברתיות?
1. המעיטו בנאומים, הם אינם יעילים.
2. למדו את ילדכם כישורים חברתיים באופן חווייתי, למשל דרך המחזה.
3. למדו את ילדכם שיטות ברורות ופשוטות להצליח בחיי החברה. לדוגמא: איך קובעים עם חבר, איך מנהלים שיחת טלפון.
4. תנו לילד דוגמא אישית. הילד צריך לראות שקשרי חברות חשובים לכם ואתם משקיעים בחבריכם זמן ואנרגיה.
5. צרו קשר עם ההורים של החברים. נסו ליזום מפגש חברתי עם משפחות החברים של ילדכם: פיקניק, טיול, ספורטק, וכדומה.
6. אל תניחו שילדכם מבין מצבים חברתיים. לפני שאתם שופטים אותם על התנהגות לא חברית, בידקו אם בכלל הבינו את המצב! אם לא, הסבירו לו בצורה נעימה וברורה.
7. הטרמה: הכינו מראש את הילד לאירועים, גם אם הם שמחים. ככל שהילד יידע מה מצפה לו ומה מצופה ממנו, תקטן ההסתברות לבעיות.
8. שיטת שלושת הכללים: לצורך הטרמה יעילה ועניינית השתמשו בשיטה פשוטה הכוללת שלושה חוקים ודרך מילוט אחת. החוקים צריכים להתאים לילד וצרכיו. למשל, לילד אימפולסיבי אגיד: "אתה הולך ליומולדת, יש לך שלושה כללים: 1.חכה לתורך, 2.אל תיגע בילדים 3. אל תאכל עד שיזמינו את הילדים לאכול." דרך המילוט תהיה: "אם קשה לך או אתה מרגיש מתוח, שב קצת פה ליד סל המתנות ותנשום עמוק."
9. לימדו את הילד לזהות את הטעויות החברתיות שלו: הרבה פעמים עוגמת הנפש שנגרמה לילד קשורה לטעות חברתית שהוא עשה. במקום לרחם על הילד או להאשים אותו, הסבירו לו מה הייתה השגיאה שלו וכיצד לא ליפול בה שוב. אתם יכולים להשתמש במחברת ובה כל פעם כותבים שיעור חדש.
10. אל תענישו את ילדכם על טעויות בתחום החברתי. הענשת ילד על היותו בעל ליקויים בתחום הכישורים החברתיים דומה להענשתו על היותו קצר רואי או חולה בשפעת.
11. למדו את הילד לחשוב בצורה מציאותית ופרופורציונית. חשוב להסביר לילד שכשהוא משתמש במילים גדולות מידי כגון כולם, תמיד, לעולם, אף פעם הוא מכניס את עצמו למצב רוח לא טוב ועלול להגיב בקיצוניות.
12. עזרו לילד לפתח ציפיות מציאותיות: כך תעזרו לו להמנע מאכזבה וכאב מיותרים.
13. למדו את הילד אמפטיה, זאת אומרת "להכנס לנעליים של האחר". עודדו אותו לעשות מעשים טובים ולהתנדב למען הקהילה.
14. למדו את הילד להיות אופטימי ולראות את "חצי הכוס המלאה".
15. עודדו את הילד להשתמש בהומור ולחפש את הצד ההומוריסטי גם במצבים קשים. כך תעניקו לו כלי התמודדות מצוין לחיים.
בספר שלי אני-אתה-אנחנו- סיפורים ופעילויות להעצמה רגשית וחברתית של ילדים תמצאו דרכים נוספות לחזק את הילד מבחינה רגשית וחברתית . אני-אתה-אנחנו הינו ספר כוללני: הוא מציג נושאים רבים בתחום הרגשי-חברתי וכמו כן ניגש אליהם מכמה זוויות: דמיון, מידע, חשיבה, אימון, משחק, דרמה ועוד, כך שכל אחד מכם יוכל לבחור אילו נושאים או גישות מתוכו מתאימים ברגע זה לכם, לילד או לקבוצה עמה אתם עובדים. קריאת הספר עם הילד תשפיע באופן חיובי על הדימוי העצמי, התפתחותו, בריאותו ואושרו של ילדכם. דרכו תוכלו להעניק לו מתנה יקרת-ערך: למידה ותרגול של מיומנויות רגשיות וחברתיות שישמשו אותו לאורך כל חייו ויהפכו אותם ליותר מלאים, מספקים ומאושרים.
