תוכן
ניתן לתפוס את הקשר בין הבית ובית הספר דרך פרספקטיבות תיאורטיות שונות החל מתפיסה הרואה בבית ובבית הספר כבעלי השפעות נפרדות על חיי הילד ועד תפיסה של השפעות חופפות. תפיסת היחסים משפיעה על הקשר בין ההורים ובית הספר בפועל – החל ממודל המצפה מההורים להפקיד את אחריות חינוך הילדים לבית הספר ועד מודל שותפות בין מורים והורים.
מערכת היחסים בין הבית ובית הספר הינה מורכבת. ניתן לתפוס את שני הצדדים כיריבים, בעלי תפיסות שונות ותעדוף שונה וניתן לראות בשני הצדדים שותפים ללמידה ולהתפתחות הילד.קיימת ספרות המתארת דפוסים חוזרים של קונפליקט בעוד זרם ספרות אחר מעודד יצירת שותפות בין הבית ובית הספר. הממשק בין הבית ובית-הספר טומן בחובו פוטנציאל צמיחה לכל הצדדים לצד פוטנציאל לסכסוכים ופגיעה ביחסים. מחקרים מתייחסים לקונפליקט כמימד חשוב במעורבות הורית בבית-הספר אך קונפליקט הוא גם הזדמנות לארגון לצמוח ולהתפתח.
כלים תקשורתיים עשויים לעזור בשיפור היחסים בין ההורים ובית הספר. בסקירה תוצג הצעה לניהול שיחה בין הורה ומורה בצורה שונה, שיתופית יותר ויוצגו הכשרים התקשורתיים שנמצאו אפקטיביים בניהול אינטראקציה של הורה המתלונן בפני מנהל בית ספר.
בתחום החינוך, תחום שזכה לתשומת לב מחקרית בנוגע לקונפליקטים בין הורים וצוותי חינוך הוא תחום החינוך המיוחד, לאור הגדרת החוק בארצות הברית בדבר שותפות בבניית תכנית החינוך הפרטנית לילד בין ההורים וצוות החינוך. בחוק הוגדרו שלושה מנגנונים ליישוב סכסוכים: הליך שימוע, גישור ופגישות פתרון. הליך שימוע הוא הליך דמוי משפטי במסגרתו קצין שימוע מכריע בנוגע למחלוקת בין ההורים ומחוז בית-הספר. המגשר עוזר לצדדים לשאת ולתת ומנסה להקל על שני הצדדים להגיע ליישוב מוסכם של המחלוקת. פגישת פתרון נועדה לסיים הסכסוך לפני הליך השימוע והיא אמורה להתקיים בשבועיים שלאחר הגשת התלונה. תהליכים אלה תגובתיים בכך שהם מתרחשים רק לאחר שהופיע והסלים הקונפליקט.
