שלום לך גננת יקרה,
בספר בראשית כתוב "לא טוב היות האדם לבדו". שם מדובר על אדם בוגר, ששואף לחיי חברה ורוצה, באופן טבעי, לחיות עם בן או בת זוג. אבל הרצון לחיות חיים חברתיים נכון כמעט לכל אורך חייו של האדם.
למה כמעט?

כי יש כמובן זמנים בהם טוב לאדם, וגם לילד, להיות לבדו. כולנו אוהבים להרהר, לחלום, להתכנס בתוך עצמנו מזמן לזמן ולא לקיים אינטראקציות חברתיות כל הזמן. עם זאת רובנו אוהבים להיות ליד ועם אנשים, לפחות בחלק מהפעילויות שלנו. מעטים האנשים שרוצים לבלות אך ורק עם עצמם, אם כי יש גם כאלו. ברור שאת שמה לב לילדה הזו כי, כנראה, ההתנהגות שלה שונה מאוד מההתנהגות של הילדים האחרים בגן שלך.
יחד עם זאת כדאי לציין את הגיל של הילדה והדבר קריטי בגיל הרך.
ילדים עד גיל 3 (בהכללה גסה) משחקים עם עצמם. הם אוהבים להיות ליד ילדים אחרים, ולהסתכל בהם, אבל אין כמעט משחק סוציו-דרמטי בגיל הזה. כלומר לא נבנות תבניות משחק שכוללות חלוקת תפקידים, שיתוף ו-ויתור, תקשורת ערה וכדו'. מגיל 3 ואילך הילדים אוהבים מאוד לשחק עם ילדים אחרים, כאשר לעתים הם יוצרים קשר טוב רק עם חבר טוב אחד, ולעתים משחקים בחבורה שכוללת מספר ילדים. זהו תהליך התפתחותי נורמאלי ונכון ואין צורך להאיץ אותו.

את לא ציינת את גיל הילדה, אבל נראה משאלתך שאת רואה בכך בעיה מסוימת, לכן אני יוצאת מנקודת הנחה שהילדה יותר גדולה מגיל 3 שנים. אם כך יש כאן בעייתיות מסוימת.
אני מציעה, שלפני שאת פונה להורים, תעשי עבודת הכנה שתכלול שיחות עם הילדה. כדי לדעת מה אפשר ורצוי לשאול את הילדה היכנסי לאינטרנט למאמר "בדידות ויחסי עמיתים אצל ילדים צעירים" מאת אשר וקסידי[1] (1992). באתר הגיל הרך במדור התפתחות חברתית יש תרגום לעברית של המאמר. יש בו שאלות שניתן לשאול ילדים צעירים כדי לעמוד על האופן בו הם תופסים את עצמם ואת מיצובם החברתי.
חשוב לדעת: את מציינת שהילדה אומרת לך שהיא רוצה לשחק לבד. לא תמיד זו האמת כולה. אולי לא משתפים אותה? זה שהיא נהנית מהמשחק העצמי שלה לא אומר שזה המצב המיטבי. אולי כן, אבל אולי היא הגיעה למצב הזה כתוצאה מאילוץ מסוים, שאת אינך מודעת אליו?
שיחה שבנויה נכון, שתיערך כמובן ביחידות עם הילדה, תשקף לך האם היא תופסת את עצמה כבודדה, או אפילו כדחויה. ואולי לא.

בנוסף, אולי חסרים לה כלים להשתלבות חברתית? אולי היא ניסתה בעבר לשחק עם ילדים אחרים, ולא הצליחה, ובעקבות ההתנסות הזו הגיעה למסקנה (הלא-טובה ולא מקדמת) שהיא רוצה לשחק לבד?
חשוב לדעת: ילד שלא מתנסה מספיק באינטראקציות חברתיות עלול להפוך בעתיד לילד דחוי. ילד דחוי גדל עם דימוי עצמי בעייתי מאוד והדבר משפיע על כל חייו הבוגרים.
כדי להבין את מכלול ההיבטים של ההתפתחות החברתית בגיל הרך, וכן כדי לדעת מה את יכולה לעשות בגן כדי לקדם את הילדה, אני מציעה שתקראי את הספר "כשירות חברתית: התפתחות, הערכה, טיפוח והתמודדות עם קשיים" שכתבה קלודי טל (2002). אחד הפרקים, והוא חשוב עבורך, נמצא גם הוא באתר הגיל הרך באותו המדור: התפתחות חברתית. זהו פרק שמסכם בנקודות עיקריות מה נכון וראוי לעשות כדי לאבחן, וכדי לקדם, ילדים עם קשיים בהתפתחות החברתית. יש בו הצעות מעשיות ויעילות מאוד לגננת.
בנוסף, אני מציעה לך להקיש בגוגל "כלים להתמודדות עם בעיות רגשיות בגיל הצעיר". תגיעי למאמר של יגאל עמנואל. אין מדובר במאמר עיוני אלא במדריך מעשי שמפרט קשיים ספציפיים של ילדים, ולכל קושי נותן הצעות מעשיות מה ניתן לעשות, כדי לעזור לילדים להשתלב מבחינה חברתית.

כמובן שלצורך האבחון והקידום נדרש זמן. זהו תהליך לא קצר שיש לעשותו ברגישות רבה, בלי לפגוע בילדה. אני מקווה שבזמן הקצר שעוד נשאר בשנת הלימודים הנוכחית תצליחי לקדם את הילדה בנושא.

כל טוב
ד"ר עידית ליוש

[1] Asher, R.S. & Cassidy, J. (1992). Loneliness and peer relations in young children. Child Development, 63, 350-365.