מורה יקרה,
אני מבינה את מצוקתך. לא קל לפגוש בכיתה שיש בה כמאמרך כה הרבה ילדים מפונקים. לאור הדרך שבה תארת את מה שקורה בכיתתך אני מבחינה כי יש לך יכולת מצויינת להבהיר לעצמך את הדברים ולזהות את מוקדי הבעייתיות.
המצב עליו סיפרת דורש ממך להחליט על דרכי התייחסות לתופעות שתארת, לטווח קצר ותוכנית עבודה לטווח ארוך. אני במקומך הייתי מחליטה להקדיש זמן לבחינה ובנייה מחדש של הרגלי העבודה והשיח בכיתה.
לטווח הקצר, אני מציעה לך לזהות את הילדים הבולטים ביותר בהתנהגות שאת מכנה 'מפונקת' ולנהל איתם, במידת האפשר, שיחות אישיות בהן תשאלי לשלומם ולהרגשתם בכיתה, תקשיבי למה שיעלו ואחר תשקפי להם איך את רואה את התנהגותם בכיתה (כמובן גם את הצד החזק והטוב, במידת האפשר) על ידי תיאור דוגמאות חיות ותסבירי שאת מוכנה להכיר ביתרונותיהם ולסייע להם במה שתוכלי ויחד עם זאת התנהגות כמו "לא רוצה" לא מקובלת עליך.
שיחה כזו קוראת לשיתוף פעולה ויחד עם זאת מגדירה גבולות.
לטווח הארוך, שבי עם עצמך או עם חברה להוראה והחליטי בברור מהם הכללים שאת מעוניינת שכתתך תתנהג לפיהם, לפי סדר הבולטות והחשיבות.
חשפי בפני הכיתה או בני יחד עם הכיתה את החשובים בכללי ההתנהגות שישמשו אתכם בהמשך (ניתן לבקש מן הילדים בקבוצות לחשוב ולקבוע כללים להתנהגות שיעזרו לכולם בכיתה ללמוד טוב ובאווירה מסודרת ונעימה… ולסכם את פרות עבודת הקבוצות במליאה – הילדים, בדרך כלל, מגיעים לכללים דומים מאוד לאלו שמתכננים המורים).
חשוב שהכללים יתייחסו לכל תחום בחיי הכיתה, החל מכללי מסגרת כמו אופני הגעה לכיתה ויציאה ממנה, סדר וניקיון חדר הכיתה, ארגון הילקוט , ארגון השולחן והבאת שיעורי הבית ועד לכללי עבודה הקשורים לדרכי ההוראה-למידה כמו אופן ההתחלקות לקבוצות, דרכי דיון בקבוצות או במליאה וכיו"ב.
זכרי: הכללים מעצבים את סביבת הכיתה והחיים בה וכדאי להקדיש להם זמן לבנייה והטמעה.
לאחר שקבעת לבד או עם הכיתה מערכת כללים (שחלקה אולי כבר מוטמעת), הטמיעי בכל שבוע שנים שלושה מן הכללים על ידי הסברה, הדגמה (אם צריך), הזכרה לקיים את הכלל בכל פעם שהוא נשכח ומתן משוב חיובי כשהכל עובד ובעיקר לילדים שמתקשים בכניסה להרגלי משמעת חדשים. חשוב להקפיד ולהיות עקבית.
שוב, לגבי הילדים שמתקשים לקיים את הכללים, מניסיוני עדיף לשוחח עם כל אחד מהם ולנסות יחד לחשוב על דרכים לקיים את הכלל שבאימוצו הוא מתקשה (כמו למשל ילד שמתקשה להביא ילקוט מסודר או להכין באופן ראוי את שיעורי הבית ניתן לברר במי הוא יכול להעזר בביתו או לבנות איתו דרכים להזכיר לעצמו את מטלותיו ולתכנן היטב את זמני ודרכי עשייתן).
אם תקדישי חשיבה וזמן מספיקים לבניית כללי העבודה בכיתה תראי שהתנהגותם של המפונקים (המשוועים לרוב לגבולות….) משתפרת צעד אחר צעד (אל תצפי לשינוי מהיום למחר). האכפתיות הרצינות והנעימות הטבעיות שלך יסייעו לך לאורך כל הדרך.
עד עתה הצלחת לכונן משמעת נעימה ואפקטיבית בכיתותייך – הפעם תוכלי לדלות מתוך ניסיונך את הידע הדרוש כדי לכונן מחדש משמעת ממקום של הבנה, סבלנות וסובלנות – גם בכיתה זו.
בהצלחה, שרה שמעוני.
