תוכן

עד כמה שקשה הדבר למטפלת ולגננת התנהגות חריגה היא לפעמים הדרך היחידה העומדת לרשותו של ילד כדי להביע את קשייו ומצוקתו. חשוב תמיד לזכור: אלימות וגרימה נזק אצל ילדים אינה נובעת מ"רוע" אלא משמשת יותר כקריאת מצוקה והושטת יד לעזרה וסיוע. חובתנו וזכותנו כאנשי חינוך להיענות לקריאה זו ולהושיט יד חזרה.

קשיי התנהגות

קשיי התנהגות מוחצנים, התקפי זעם, הרסנות, פגיעה בחברים, מריבות וויכוחים הם בהחלט אירועים המפריעים למהלך החיים התקין בגן.
ילדים הנתפסים בעיני הצוות המטפל ובעיני חבריהם כילדים "מופרעים ומפריעים" עשויים עד מהירה להפוך את התנהגותם לדפוס קבוע ולבעיה הקשה לטיפול.
חשוב עד מאוד לנסות ולאתר בכל דרך את הסיבה להתנהגות החריגה ואז לטפל בה בכל דרך אפשרית ומקובלת.
קשת רגשות רחבה היא זו המביאה ילדים לידי התפרצות: חוסר ביטחון, הרגשת דחייה, תסכול, חוסר בתשומת לב ועוד. הסיבות לרגשות אלו גם הן מרובות ומגוונות, מאחר והבנת הסיבה היא בדרך כלל מחצית הדרך לטיפול ולהצלחתו נמנה בזאת מספר סיבות מרכזיות לקשיי התנהגות.

סיבות לבעיות התנהגותיות
• קשיים התפתחותיים
קשיים בהתפתחות מוטורית, שפתית או הבנתית יוצרים פער בין הילד המתקשה לבין שאר ילדי הגן. לילד עם בעיות שפה קשה יהיה להתבטא ולהסביר מה קשה לו, לילד עם בעיות מוטוריות קשה יהיה להשתלב במשחק שוטף עם חבריו ולילד עם קשיי הבנה קשה יהיה להתרכז ולגלות עניין בזמן למידה או סיפור.
בכל מקרה מעבר לקושי עצמו מביא איתו הפער גם רגשות תסכול וחוסר ביטחון.

• קשיים רגשיים
הילד ומשפחתו – ילדים מחוברים בקשר הדוק למשפחתם, כל שינוי בתא המשפחתי הנושא עימו מתח וכעסים יתבטא באופן מיידי בהתנהגות הילד במסגרת הגן.
בנוסף חשוב לזכור כי כל ילד מגיע ממודל משפחתי שונה, ילדים הרואים בביתם התנהגות מסוימת יתרגמו אותה באופן מיידי להתנהגות תואמת בגן. ילדים אשר בבית לא מוצבים בפניהם גבולות ברורים יתקשו להסתגל לחוקי וגבולות הצוות המטפל.

הילד וצוות הגן – כל בעיה בארגון המערכתי של הגן, חילופי צוות בתדירות גבוהה, קשר לקוי בין המטפלות והגננות, חוסר סדר וארגון יומי, אי הגדרת תפקידים ברורה וכו' יביאו באופן מיידי להחרפת בעיות התנהגותיות ובאופן גורף.

הילד והגננת – כאשר גננת חשה רגשות כעס כלפי ילד מסוים חושיו של הילד יקלטו את המסר. לא פעם כאשר ילד "מפריע" אינו מגיע לגן נושמת הגננת לרווחה – מצב זה מוציא מכלל אפשרות שיפור בהתנהגותו של הילד. הגננת והילד אחראים באותה המידה לתופעות החריגות. חובתה של הגננת כאשר חינוך לבקש סיוע ועזרה לעצמה על מנת לנסות ולשפר את הרגשתה כלפי הילד ה"מפריע".

כיצד מזהים את הסיבה לקושי התנהגותי? 
איתור הסיבה לקושי אצל ילד מסוים דומה לעבודת בלש ועשויה להיות קשה למדי.
לעיתים אין סיבה אחת בלבד אלא כמה, מה שמקשה עוד יותר על המשימה. בכל מקרה הצעתנו היא קודם כל (כמו בלש מיומן..) לעסוק באיסוף מידע ובתצפית על הילד המתקשה וה"מפריע". התבוננות מעמיקה והצלבת מידע בדרך כלל יביאו לידי השערות בדבר הסיבות להתנהגות החריגה. כעת ניתן לנסות ולצמצם על דרך השלילה את המקרים בהם מופיעה התנהגות זו ולנסות ולגרש החלטה.

מתי ואיך לפנות לעזרה מקצועית? 
כאשר ילד מדאיג מאוד באופן התנהגותו ויש חשש כי אף יפגע בילדי הגן, כאשר כל ניסיון מצד הצוות בגן לטפל בבעיה ולאורך זמן נכשל או כאשר הצוות הפשוט מרגיש חסר אונים ובעצם "הרים ידיים". זה הזמן לפנות לעזרה מקצועית. רצוי שקודם כל תפנה הגננת או המטפלת לסיוע מקצועי, תבקש עזרה לעצמה ותיוועץ בקשר לדרכי הפעולה ורק כאשר ימליץ איש המקצוע על טיפול או סדרת פגישות תיידע הגננת את הורי הילד ותכוון אותו לייעוץ ולטיפול.

רעיונות לביצוע במסגרת הגן
חשוב לזכור כי מפגעי אלימות, כעס, מריבות וויכוחים הם מנת חלקם של כל ילדי הגן ולא רק של ילדים חריגים. הם מנת חלקנו כבני אנוש ועד כמה שננסה למגר תופעות אלו לעולם לא נצליח להעלימם לגמרי.
מצורפים בזאת רעיונות העשויים לסייע ולהפחית את כמות התופעות האלימות בגן.

• עיסוק בנושא ובכל דרך אפשרית:
סיפורים ומדרשי תמונה, משחקי דרמה ומשחקי תפקידים, שילוב אומנויות, שיחות והעלאת הנושאים במפגש וכו'.

• הקדמת התרופה למכה:
תכנון פינות הגן ומשחקי הגן בדרך בה ימנעו חלק מן המריבות עוד לפני התחלתו, הימנעות מהכנסת פריט בודד אטרקטיבי במיוחד אשר גורר בעקבותיו מריבות, קביעת סדר יום ברור וקבוע, עבודה בקבוצות קטנות וכו.

• פעילות מרגיעה וממתנת:
שילוב מוסיקה מרגיעה כרקע לפעילות, הכנסת פעילות גופנית מרגיעה (שכיבה על מזרנים, עצימת עיניים, שימוש בדמיון מודרך) כחלק משגרת היום בגן, הנמכת טון הדיבור ושיחה או סיפור בשקט כאשר מרגישים כי האווירה מוקצנת לכיוון היפראקטיבי ואלים.

"אפרוח לא בכוח" האפרוח שלא רצה לצאת מהביצה
מצורף בזאת תקציר לסיפור המדגים כיצד ניתן לפתור בעיות ולא בדרך הכוח.
הסיפור מוגש באהבה מארד הפקות אשר מבצעים עיבוד מיוחד לסיפור במסגרת תוכניתם סל של שירים וסיפורים.

צ'יקי התרנגולת הטילה ביצה.
דגרה ודגרה, אך כלום לא קרה.
"תנקרי אותה…"
"תצעקי עליה.."
"תטלטלי אותה…"
מייעצות לה חברותיה אך ללא הצלחה!

סיפור ובמרכזו בעיה מטרידה על אפרוח שלא רוצה לצאת מן הביצה.
במהלך הסיפור ישנו ניסיון בלתי נלאה לפתור את הבעיה ע"י רעיונות כוחניים מה שגורם לאפרוח להתבצר יותר ויותר בקליפתו, ולנו הצופים להיכנס יותר ויותר למצוקה, אך אל דאגה – המצוקה באה על פתרונות בדמותה של התרנגולת הזקנה אשר מזכירה לנו כי ישנן עוד הרבה אפשרויות בעולם מלבד צעקות, ניקורים וטלטולים אפשרויות שמגיעות עם המילה בבקשה, עם לטיפה, עם חיבוק ושיר.
אפשרויות שמראות לנו כי הפתרון לסיפור לא טמון בכוח אלא באהבה!