מטרות

א.   חינוך חברתי – שיפור האקלים בכיתה בכל הנוגע לשקרים וליחס אל הזולת.

ב.   חינוך לשוני – השתתפות בדיון, העשרה לשונית בביטויים המכילים את המילה שקר, כתיבה בעקבות אירוע.

שימו לב לכל שלב בהפעלה מבחינת החינוך החברתי ומבחינת החינוך הלשוני.

הנחיות

הפעילות עוסקת במושג שקר באמצעים הבאים:

א. משחק

ב. קטעים מן המקורות

ג. התאמת פירושים לביטויים

ד. כתיבת סיפור אירוע

ה. דיון במושג שקר ובמושג שקר לבן

הפעילות

א. עבודה בשתי קבוצות – ניחוש שלושה ביטויים הקשורים למילה שקר:
1. חלקו את התלמידים לשתי קבוצות.
2. תנו לתלמיד/ה אחד/ת בכל קבוצה רשימה של שלושה ביטויים הקשורים למילה שקר.
3. תלמידי הקבוצה ינסו לנחש את הביטויים – שני התלמידים שקיבלו את הרשימות, יעזרו לחבריהם בקבוצה לנחש את
שלושת הביטויים (ללא מילים) באמצעים הבאים בלבד: ציור הביטוי על הלוח ותנועות ידיים.
כדי לציין את מקומה של המילה בביטוי, יראו אצבע אחת למילה הראשונה, שתי אצבעות למילה השנייה, וכך הלאה, וכן יסמנו בתנועות הראש: 'כן' – אם הניחוש נכון, ו'לא' – אם הניחוש אינו נכון.
4. הקבוצה המנצחת היא זאת שתנחש ביטויים רבים יותר.

שתי רשימות הביטויים ופירושיהם קבוצה א:
לַשֶׁקֶר אֵין רַגְלַיִם. – סופו של השקר להתגלות.
עֲבוֹדָה בָּעֵינַיִם – בלשון הדיבור: ניסיון לרמות מישהו, הונאה, הולכת שולל
שְׁבוּעַת שֶׁקֶר – שבועה המאשרת שהשקר הוא הדבר הנכון, והיא נעשית ביודעין ובמתכוון
קבוצה ב:
סִפּוּרֵי סָבְתָא – בלשון הדיבור: סיפורי מעשיות, שטויות, 'בּוֹבֶּע מַעַיישֶׂעס'
גַלַאי שֶׁקֶר (נקרא גם: פּוֹלִיגְרָף, ובלשון הדיבור: מכונת אמת) – מכשיר הרושם את השינויים שחלים באדם, כאשר הוא משקר (למשל, שינויים בלחץ הדם)
שֶׁקֶר לָבָן – שקר קטן ובלתי מזיק, שנאמר לרוב כדי להימנע מאי-נעימות או כדי למנוע פגיעה ברגשותיו של הזולת
(על-פי: מילון רב-מילים, מלינגו בע"מ)

ב. חלקו לתלמידים את הדף לתלמידים
ג. משך הזמן למילוי הדפים ולדיון בכיתה: 45 דקות.
ד. דיון בכיתה בעקבות מילוי הדפים – דונו בשאלות הבאות:
1. מה ההבדל בין שקר רגיל לבין שקר לבן?
2. האם במקרים מסוימים יש הצדקה לא לומר את האמת?
ה. בקשו מהתלמידים להציג את הסיפורים שלהם.

הערה: הזכירו לתלמידים לא לחשוף פרטים אישיים שלהם או של החברים שלהם.

ו. רמת הדיון המתקיים בכיתה ואופיו – במהלך הדיון התייחסו גם לפרטים הבאים:
1. הקשבה
2. השתתפות
3. הדיון והשיחה מתקיימים "בתורות".
(על פי: להבין עניין, ספר הבנה והבעה לחטה"ב, מטח, 2004. עמודים 166–167)

מידע נוסף למורים

קראו גם הרחבה בהמשך: ההישגים הנדרשים בחינוך הלשוני.

הישגים נדרשים

עד סוף כיתה ו

הישג נדרש 2 –

• כתיבה בעקבות אירוע.

הישג נדרש 3 –

• הפקת טקסטים כתובים, תקינים מבחינה לשונית והולמים מבחינה תקשורתית.
• שימוש באוצר מילים שהולם את הנושא, את הנמענים ואת המטרה.
• שמירה על רצף בין משפטים ובין פסקות ושימוש בקשרים: קשרי זמן, סיבה ותוצאה.

הישג נדרש 8 –

• הכרה והבנה של המערכת הלשונית: מבנים, תופעות ותהליכים בלשון.
• הכרת ביטויים וניבים ושימוש בהם.
• דיון בכיתה.

הישג נדרש 1 –

• האזנה ודיבור למטרות שונות
• השתתפות בשיחה ובדיון תוך:

1. הקשבה ותגובה הולמת לדברי אחרים
2. השתלבות בדיבור על פי המוסכם

• הצגת רעיונות – בשיחה או בדיון – תוך התאמת תוכן הדברים וצורתם לנושא, לנמען ולנסיבות על-ידי:

1. דיבור לעניין וברמת פירוט מתאימה תוך ביסוס הנאמר
2. הצגת רעיונות ברצף הגיוני
3. בחירת משלב מתאים ושימוש בלשון קבילה

• מתן תשובות ענייניות לשאלות על חומר נלמד תוך שימוש בהסבר, בתיאור, בהדגמה ובהנמקה, על-פי דרישות המטלה