לבכות או לא לבכות - בין הצלצולים

הנחיות

בפעילות זאת ארבעה שלבים:

שלב א: סיפור לבכות או לא לבכות? / מאת נגה מרון
גם השמים היו קודרים, כאשר הגיעה השמועה על ההפתעה המרגיזה שהנהלת בית-הספר מכינה לכיתות ה. ומהי ההפתעה? יחלקו מחדש את כיתות ה, ובמקום שלוש כיתות מקבילות יהיו מעתה רק שתיים.
"זה לא ייתכן!" קראו ילדי כיתות ה. הם התקבצו ליד הדלת הסגורה בחדרה של המנהלת ומחו בצעקות רמות:
"מה פתאום לסגור כיתה?!"
"לא רוצים ללמוד בחדר צפוף עם המון תלמידים!"
"כל השנים התרגלו להיות יחד! מה פתאום לחלק מחדש?"

המנהלת יצאה אל המסדרון וניסתה להרגיע את הסערה: "תלמידים, האמינו לי שגם אני אינני שמחה לחלק מחדש את הכיתות. אנחנו קיבלנו הוראה מגבוה. משרד החינוך החליט כך בגלל אילוצי התקציב. מאז השנה שעברה עברו תלמידים מכיתות ה לאזור אחר של העיר, ולכן נקבע שבבית-ספרנו יהיו מעתה רק שתי כיתות ולא שלוש. לצערי, ההחלטה היא סופית, ונצטרך לבצע אותה מיד לאחר חופשת חנוכה."
לאחר שהמנהלת הלכה, נותרו הילדים המאוכזבים במסדרון חבורות-חבורות.
"מה יהיה עכשיו?" שאלה נועה ועיניה מלאו דמעות.
"הצעקות של כולנו יחד לא יועילו," אמר עמית. "בואו נבחר משלחת של שלושה נציגים שיש להם כושר שכנוע, והם ילחצו על המנהלת. צריך לדרוש שישאירו את שלוש הכיתות כפי שהן לעוד שנה וחצי, עד שנסיים את כיתה ו. זה טיעון הגיוני. אסור להם לפגוע בגיבוש החברתי של הכיתות."
"המנהלת כבר ניסתה לשנות את רוע הגזרה," אמרה נועה.
"תראו שבסוף הם יפרידו בינינו! ואנחנו כל כך התרגלנו להיות תמיד יחד. מגן הילדים וכיתה א…" היא לא יכלה לסיים את דבריה ופרצה בבכי.
"רגע אחד, נועה!" אמרה יעל. "את לא יודעת איך יחלקו את הכיתות! אז למה את כבר בוכה?"
"היא רגשנית, והיא קשורה מאוד לחברות שלה," הגנה נאווה על חברתה.
"טוב"! אמר עמית, "אבל אין לנו זמן עכשיו לבכיינים, צריך לפעול!"
"רגע אחד!" הגיבה נאווה, "דמעות הן לא סימן לחולשה. אנחנו בכל זאת בני-אדם עם רגשות".
"עם בכי לא נשיג דבר" קרא עמית. "בואו נתרכז ונחשוב ברצינות על משלחת שתהיה מסוגלת לשכנע את ההנהלה."
"וכדאי לצרף גם את נועה או את נאווה," אמר יובל. "צריך לתת ייצוג גם לרגשות, לא רק להיגיון. ילדה בוכה אצל המנהלת תשפיע עליה יותר מאלף נימוקים."
"שטויות," אמר עמית. "בכיינות תשכנע אולי רק את אימא ואת סבתא. את המנהלת הבכי עלול להרגיז. היא תחשוב שאנחנו רכרוכיים. למשלחת צריך לבחור ילדים בוגרים יותר…"

שלב ב: נקודות לבירור אישי
1. מהי "ההפתעה" שהכינה הנהלת בית-הספר לתלמידי כיתה ה?
2. של מי הייתה היוזמה לצמצם את שלוש הכיתות? מה הייתה הסיבה לכך?
3. כיצד הגיבו תלמידי כיתות ה לשמועה?
4. כיצד הציע עמית להתמודד עם העניין?
5. מי, לדעתו של עמית, צריך לקחת חלק במשלחת אל מנהלת בית-הספר?
6. כיצד יובל מנמק את הצעתו לצרף את נועה למשלחת?

שלב ג: נקודות לעבודה קבוצתית
1. "דמעות הן לא סימן לחולשה!", לדעתה של נאווה.

האם אתם מסכימים אתה?

_______________________________________________________________

2. יובל אומר: "ילדה בוכה אצל המנהלת תשפיע עליה יותר מאלף נימוקים".

האם בכי משפיע על אנשים?

_______________________________________________________________

3. יובל ועמית אינם מסכימים בעניין ההרכב של נציגות התלמידים.

אילו הייתם צריכים להרכיב את נציגות התלמידים, האם הייתם בוחרים בנועה? מדוע?

_______________________________________________________________

שלב ד: הצעות הפעלה לדיון כיתתי

1. מונח במקום: לקראת ההפעלה יש לבקש מן התלמידים לבדוק (בביתם או בספרייה של בית-הספר) את ההגדרות

של המונחים הבאים:

רגשות

כנות תגובה אנושית

2. כתיבת סוף לסיפור: בסיפור לבכות או לא לבכות יובל אומר: "ילדה בוכה אצל המנהלת תשפיע עליה יותר מאלף נימוקים".

א. בקשו מהתלמידים (בקבוצה) להחליט מה צריך להיות הרכב המשלחת שתיפגש עם המנהלת:

האם יש לתת ייצוג גם לרגשנות ולדמעות?
כיצד, לדעתכם, יפעל הבכי על המנהלת?

ב. בקשו מהתלמידים (בקבוצות) לכתוב המשך לסיפור, על פי אחד משתי האפשרויות הבאות:

נועה משתתפת במשלחת
נועה לא משתתפת במשלחת

ג. בכתיבת ההמשך התלמידים יתייחסו לתגובה ולעמדה הצפויות של המנהלת בכל אחד משני המקרים.

ד. שאלו את התלמידים: האם לאור הסיומים שכתבתם – היה מקום לשתף את נועה?

3. בדיקה: בוודאי קרה לכם שראיתם חבר או חברה מהכיתה בוכים.
א. אילו רגשות התעוררו בכם?
ב. האם חשתם: "זה תינוקי להתבכיין כך…", או שראיתם בכך הבעת רגשות טבעית?
ג. כיצד הגבתם? כיצד הגיבו ילדים אחרים שנכחו במקום?

4. משחק תפקידים: באמצע משחק הגמר בכדורגל בין כיתה ו1 לכיתה ה2 נשרקה שריקה על עברה נגד דני, והוא הוצא מן המשחק. לדעתו, השיפוט היה מוטעה, והוא לא הבין מדוע עליו לצאת מהמשחק. השופט לא היה מוכן להסביר את החלטתו, ודני יצא, ישב על הספסל והחל לבכות.בחדר ההלבשה, אחרי המשחק ניגש יואב לדני ואמר: "לא פלא שהוציאו אותך מהמשחק, בכיין אחד!" יעל שנכחה באירוע החלה להתווכח עם יואב.

ערכו משחק תפקידים בין יעל ליואב: יעל טוענת כי הבכי הוא תגובה אנושית וטבעית. יואב כי הבכי אינו מוצדק.

5. מחשבה: בסיפור לבכות או לא לבכות היחידה שהביעה את רגשותיה ופרצה בבכי, הייתה נועה.

אילו מי שפרץ בבכי היה בן מהכיתה ולא בת. כיצד הייתם מגיבים?
האם היחס לבכי של בנים שונה מזה של בנות?
האם אתם מזלזלים בבכי בנים?

6. לפניכם מספר משפטים. דונו בקבוצה והחליטו אילו משפטים נכונים, לדעתכם.

א. מי שבוכה הוא סתם חלשלוש.
ב. מי שאינו בוכה, שם מסכה על פניו ואינו מביע רגשות.
ג. זה לא יפה לבכות, צריך לדעת להתאפק.
ד. בכי הוא אחת הדרכים להביע רגשות.

– הוסיפו שני משפטים משלכם, התומכים בהבעת רגשות, גם בדמעות.
– מדוע, לדעתכם, יש אנשים שאומרים ש"לבכות זה לא יפה"?
– האם גם לדעתכם, בכי מצביע על חולשה, ולכן יש להתאפק?

7. מחשבה:

האם קרה לכם שראיתם מבוגרים בוכים?
האם הם נראים בעיניכם חלשים יותר? או אולי כנים יותר?
האם הערכתם אותם יותר או פחות?

8. שיר: מה עושים הדגים כשהם עצובים? בת שבע שפירא

מה עושים הדגים כשהם עצובים?
הם בוכים במעמקי הים הרטובים.
ואז מעיניהם העגולות והלחות
זולגות להן דמעות גדולות ומלוחות,
והן נמזגות במי הים המלוחים,
וכך אין איש יודע שהדגים בוכים,
ואין מי שינחם אותם
עמוק עמוק בין גלי הים.
(מתוך: השמים בעצם נוגעים באדמה, בהוצאת תמוז, 1993)

האם עדיף לבכות בסתר או בחברת חברים קרובים?

9. מחשבה:

האם יש ילדים המשתמשים בבכי, כדי להתחמק ממטלות או מעונש? הביאו דוגמאות.

10. תרגיל:

לפניכם רשימת מקרים. החליטו לגבי כל מקרה האם הבכי הוא "אמיתי" או "הצגה", ונמקו את החלטתכם.
א. מעיין לא רוצה לשטוף כלים, כפי שאמה מבקשת ממנה, משום שיש תכנית מעניינת במיוחד בטלוויזיה. מעיין פורצת בבכי ומבקשת מאמה לרחוץ כלים מאוחר יותר.
ב. דני ורונן חברים טובים. הבוקר פרצה ביניהם מריבה קשה, דני קילל את רונן וצחק עליו. רונן פרץ בבכי.
ג. כלבה האהוב של מיה מת ממחלה. מיה פורצת בבכי.
ד. אחותו של רונן מתחתנת. הוא ביקש מהמורה לדחות את המבחן, כדי שיוכל להתכונן, אך המורה סירבה. רונן פרץ בבכי.

באותו נושא

מטרות

הנחיות