מערך שיעור
מתי מוצדק להתלונן? (שמות י"ד)
שירה גודמן ושלמה זיס, צוות החינוך החברתי, זהר הרקוב, מקרא, מטח בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

פעילות העוסקת בנושא תלונות והתלוננות בהקשר החברתי -עכשווי, על פי טקסט מספר שמות י"ד.

רקע

אמנם בפרק י"ד בספר שמות בני ישראל מתלוננים, אך המילה תלונה איננה. בני ישראל חונים על הים. עוד לא תמה היציאה מצרים, וכבר פרעה וחֵילוֹ רודפים אחריהם. ובהיותם לכודים בין הים לבין חיל פרעה, בני ישראל רואים את המוות מול עיניהם, נתקפים בפחד ובחרדה, וצועקים אל  משה: הרי אמרנו לך "כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר". משה שומע את המצוקה ומרגיע אותם: "אַל-תִּירָאוּ, הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת-יְשׁוּעַת ה'" (שם פסוק 13).

 · באוזניו של משה זעקת העם איננה נשמעת כתלונה.

   מדוע? האם תלונתם הייתה מוצדקת?

לעומת זאת, בפרקים הבאים בספר שמות, פרקים טו–יז, השורש ל-ו-ן (מלשון תלונה) חוזר 11 פעמים. הסיבה לכך היא שאחרי קריעת ים סוף הגיעו תלאות המדבר. המחסור במים ובאוכל ליוו את מסע בני ישראל במדבר, ובני ישראל היו למתלוננים סדרתיים. הם לא הפסיקו להתלונן, להתאונן ולרטון. בלשוננו היינו אומרים שהם כל הזמן 'מקטרים'.

לאחר שהגיעו בני ישראל אל מָרָה, אשר המים בה מרים, "וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: מַה-נִּשְׁתֶּה?" (שמות ט"ו, 24). במדבר סין הם מתלוננים: "מִי-יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע, כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת-כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב" (שמות ט"ז, 3). משה ואהרון מפנים את התלונות של בני ישראל אל ה'. ה' שומע ומספק להם פתרונות (שם, פסוקים 7–9).

· האם התלונות של בני ישראל היו מוצדקות? מה הייתה מטרת התלונות?

· מה ניתן ללמוד מן התלונות על המתלוננים?

· האם ה' צדק כשנענה לכל תלונותיהם?  

בספר במדבר פרק יא ה' מאבד את סבלנותו: "וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים, רַע בְּאָזְנֵי ה'. וַיִּשְׁמַע ה', וַיִּחַר אַפּוֹ, וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה', וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה" (פסוק 1). לאחר שהתלוננו שנמאס להם לאכול רק מן, ושהם מתגעגעים למצרים ובוכים: "מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר, כִּי-טוֹב לָנוּ בְּמִצְרָיִם. וְנָתַן ה' לָכֶם בָּשָׂר, וַאֲכַלְתֶּם… עַד חֹדֶשׁ יָמִים, עַד אֲשֶׁר-יֵצֵא מֵאַפְּכֶם…" (פסוקים 18–20).

· למה ה' הגיב בזעם? למה לא קיבל בהבנה את התלונות?

· במה התלונה הזאת שונה מהתלונות האחרות?

 בהפעלה זאת נעסוק בנושא תלונות ומתלוננים בחיינו היום. יש מתלוננים מסוגים שונים: אנשים שכל הזמן מתלוננים, שבכל דבר הם מוצאים סיבה להתלונן – אלה המתלוננים המרגיזים; ויש מתלוננים שתלונותיהם מוצדקות, ואשר חשוב להשמיען בקול רם!

תלונה מוצדקת יכולה לעזור לחשוף בעיות ולפתור אותן, לשנות ולשפר מצבים של אי צדק, לחשוף ליקויים. לכן, לא כל תלונה היא מטרד, אלא כדאי להקשיב למתלוננים, ולבחון את דבריהם, גם אם זה מרגיז ולא נעים.

בפעילות זאת נעסוק בנושא חשיבותן של התלונות לחברה.

מטרות

1. לעסוק בנושא תלונות והתלוננות בהקשר החברתי-עכשווי.
2. לבדוק אם תלונה יכולה לשמש כלי לתיקון בעיות בחברה.

הנחיות

1. תלונת העם אל משה – דונו עם התלמידים בנושא תלונות ומתלוננים במקרא.

2. מחוויות התלמידים – התלמידים יספרו על מקרים שהם התלוננו או רצו להתלונן על עוול שנגרם להם או על אי צדק שנעשה להם. האם התלונה עזרה? כיצד הרגישו?

3. שלושה מקורות (עבודה בקבוצות) – התלמידים יבדקו מתי מוצדק להתלונן בחיי היום יום שלנו: במשפחה, בבית-הספר ובמדינה. לאחר שיקראו את המקורות, ישוחחו עליהם בקבוצה בעזרת השאלות של כל מקור.

4. דיון – דונו במליאה בשאלות הבאות:
א. מדוע אנשים מתלוננים?
תשובות אפשריות: "כיף" להתלונן, אנחנו רוצים לשנות/לשפר, אנחנו רוצים שיקשיבו לנו, אנחנו רוצים למחות/לבקר,
אנחנו חושבים שאנחנו חכמים ואפילו צודקים, זה צורך פסיכולוגי.
ב. כיצד אנו מתייחסים למתלוננים? האם אנו אוהדים אותם או נרתעים מהם? מתי כך ומתי כך? מדוע?
תשובות אפשריות: חשוב להבחין בין תלונה לבין 'קיטור', האם אנו מלינים על אי צדק, מתוך כוונה לתקן? או שמא
התלונות שלנו בלתי מוצדקות, מתמשכות, על כל דבר, עד שהן הופכות לשגרה?
ג. כיצד יש להתייחס למתלוננים?
חשוב להקשיב לתלונה: ייתכן שלמתלוננים יש צורך "להוציא" את כעסם ואת תסכולם, זה עוזר להם, ובכך הבעיה נפתרת.
אך ייתכן גם שיש כאן עניין שחשוב לתקנו.
ד. כיצד להתלונן, כדי שזה באמת ישפיע?
כאשר אנו בצד המתלונן, כדאי לחשוב איך לעשות זאת, כדי שקולנו יישמע וישפיע.
ה. האם תלונות הן כלי לגיטימי ומוצדק בחברה? מתי כן? ומתי לא? מה יקרה אם נבטל את הזכות להתלונן? האם יש להגביל את הזכות להתלונן? מדוע?

לחצו להמשך קריאה
הקטן