הנחיות
בפעילות זאת ארבעה שלבים:
שלב א: סיפור פרטיות או רכילות / מאת נגה מרון
לא תיארתי לעצמי שהמורה שלנו לחשבון תקפיד עד כדי כך. אמנם קרה לי פעם או פעמיים שנתפסתי כשלא הכנתי את שיעורי הבית, אבל לקבל הערכה שלילית בתעודה? לזה לא ציפיתי.
"מה קרה לך, יובל?" הבחינה אמי במצב רוחי הרע. "רבת עם מישהו?"
"זאת המורה נירה! היא קשוחה נורא!" פרצתי בבכי והושטתי לה את התעודה המכוערת שלי. "למה היא לא מבינה שכל ילד יכול להיות עסוק לפעמים, ולא תמיד הוא זוכר להבין שיעורים?!"
אימא שלי חייכה. "נירה מבינה היטב. הרי היא בעצמה הייתה תלמידה גרועה. במיוחד בהתנהגות. היא הייתה יותר בחוץ מאשר בכיתה. לא פעם אחת זרקו אותה לכמה ימים מבית-הספר!"
"אני לא מאמין!" דמעותיי יבשו בבת אחת. "איך את יודעת?" "אני יודעת, כי נירה ואני למדנו יחד באותה הכיתה", ענתה אמי. "הענישו אותה בלי סוף, והיא בהחלט מסוגלת להבין ילדים. אם תקפיד על הכנת השיעורים, התעודה הבאה שלך תהיה הרבה יותר טובה."
אבל אני לא נרגעתי… וההזדמנות ללמד את נירה לקח הגיעה לקראת מסיבת פורים. ישבתי עם אסף להכין מערכון למסיבה ולתכנן את התחפושות שלנו.
"אני מתחפש למורה נירה", אמרתי לו. "ארכיב מסגרת של משקפיים, ולדודה שלי יש פיאה בלונדינית וסנדלי זהב כמו של נירה".
"מה המיוחד בזה?" שאל אסף. הוא לא הבין את העיקר.
"המיוחד הוא התעודה שאחזיק ביד", עניתי לו. "אני אצייר תעודה ענקית על בריסטול גדול, ואכתוב עליה את שמה של נירה וליד שמות המקצועות אכתוב הערכות 'טובות': 'לא מספיק' ו'טעון שיפור', ולמטה אכתוב 'מושעית לשבוע ימים מבית-הספר'. נירה תתפוצץ, אבל לא תוכל לעשות שום דבר!"
"זה רעיון מבריק!" אמר אסף, "אף על פי שנירה בטח הייתה תלמידה מעולה."
"אתה טועה", עניתי, "כל מה שאני עושה ואומר זה אמת!"
"איך אתה יודע?" שאל אסף בספקנות.
"סמוך עליי!" עניתי בביטחון.
"אבל זאת בטח סתם רכילות", אמר אסף, "ואולי זה בכלל לא נכון".
"זה בדוק! אימא שלי למדה אתה באותה הכיתה!" אמרתי לו.
"לא יפה שאימא שלך סיפרה לך על נירה דבר כזה", אמר אסף.
"מה שהיה בעבר הוא עניין פרטי שלה".
"אבל זה לא היה סוד. כל אחד בבית-הספר של אימא שלי שמע על התעלולים של נירה", הסברתי לו והוספתי, "ויש לי רעיון למערכון של נירה, שכל בית-הספר יתפקע מצחוק!"
"המורה תתרגז מאוד", אמר אסף.
"שטויות, זה פורים. אני לא מפחד!" עניתי.
"נדמה לי שזה יהיה מוגזם!" אמר אסף. "יש פה פגיעה בפרטיות של נירה. גם אם בילדותה הייתה תלמידה גרועה, זה לא קשור לתפקיד שלה כמורה".
"זה כן נוגע", התעקשתי "המורה נירה היא לא רק אדם פרטי. היא משפיעה על הגורל של כל תלמידי בית-הספר".
"אבל אתה מדבר על משהו שקרה בעבר!" עמד אסף על דעתו. " גם אם היא הייתה פעם שובבה, אין לזה קשר לעבודה שלה היום. לדעתי, היא מלמדת חשבון טוב מאוד".
"אבל תודה שהיא מורה קשוחה וקפדנית", אמרתי. "אני לא מוותר על הרעיון הגדול הזה. אם אתה לא תומך בו, אני עושה אותו בלעדיך".
"תראה, יובל", ניסה אסף עוד. "בוא נטלפן לעוד כמה חבר'ה מהכיתה ונשמע את דעתם…"
שלב ב: נקודות לבירור אישי
1. מה סיפרה אימא ליובל על מורתו נירה?
2. מדוע החליט יובל להתחפש למורה נירה במסיבת פורים?
3. מדוע חשב אסף שיובל לא צריך להתחפש למורה נירה?
4. איך יובל מסביר מדוע מותר לו לעשות זאת?
שלב ג: נקודות לעבודה קבוצתית
1. מדוע סיפרה אמו של יובל על עברה של המורה?
– האם היא רצתה לפגוע במורה? מהי מטרתה? מהו המניע שלה?
_______________________________________________________________
_______________________________________________________________
_______________________________________________________________
_______________________________________________________________
2. "המורה תתרגז מאוד", אמר אסף.
– כיצד הייתם מגיבים במקומה? מדוע?
_______________________________________________________________
_______________________________________________________________
_______________________________________________________________
_______________________________________________________________
3. "יש פה פגיעה בפרטיות יש נירה. גם אם בילדותה הייתה תלמידה גרועה, זה לא קשור לתפקיד שלה כמורה".
– האם ישנם דברים בעברכם שלא הייתם רוצים שהחברים שלכם היום ידעו עליהם?
_______________________________________________________________
_______________________________________________________________
_______________________________________________________________
_______________________________________________________________
4. מה הייתם מייעצים ליובל לעשות – להתחפש למורה נירה או לא? מדוע?
_______________________________________________________________
_______________________________________________________________
_______________________________________________________________
_______________________________________________________________
שלב ד: הצעות הפעלה לדיון כיתתי
1. מונח במקום: לקראת ההפעלה בקשו מהתלמידים לבדוק (בביתם או בספרייה של בית-הספר) את ההגדרות של
המונחים הבאים:
רכילות לשון הרע צנעת הפרט
2. במחשבה קדימה: התלמידים, בקבוצות קטנות, יכתבו שני המשכים שונים לסיפור פרטיות או רכילות.
א. חלק מהקבוצות יכתבו המשך, לפיו יובל מחליט להתחפש לנירה, מבלי להתייעץ עם חברים.
– כיצד תגיב נירה? כיצד תגיב הכיתה למראה התחפושת?
ב. חלק מהקבוצות יכתבו המשך, לפיו אסף אומר ליובל שגם לו יש תחפושת מקורית: הוא מתכוון להתחפש ליובל כשהיה בן 6 ועדיין מצץ אצבע…
– מה יקרה עכשיו?
3. התרסה: לרכל זה כיף! אפשר סתם לפטפט ולספר סיפורים בלי לפגוע באף אחד.
– מה דעתכם?
4. אירוע: שיחה בין חברים:
– "אתמול כשהייתי אצל רוני, בדיוק הביאו לו את הטלוויזיה החדשה, שהוריו קנו לו ליום ההולדת."
– "איזה כיף לו… טלוויזיה משלו בחדר שלו…"
– "זה סתם מוגזם, כמה טלוויזיות צריך בבית אחד? יש להם טלוויזיה בסלון, אחת במרתף, אחת במרתף, אחת בחדר
השינה של ההורים, אחת קטנה במטבח, ועכשיו גם בחדר של רוני. וחוץ מזה, יש גם וידאו בכל חדר…"
– "טוב, רוני תמיד מקבל כל מה שהוא מבקש."
– "להורים שלו יש כסף, אז למה שלו ייתנו לו?"
– "כי לפעמים זה מוגזם…"
– שטויות, זה בסדר גמור. ורוני בכלל לא התפאר, הוא ילד נהדר."
– כן, במקרה שלו אתה צודק, אבל אח שלו… – זה כבר סיפור אחר…"
* מה דעתכם על השיחה? האם היא גורמת נזק למישהו?
* האם אפשר בכלל לרכל מבלי לפגוע כלל?
5. אירוע: אתמול רבתי עם אימא שלי. צעקתי בקולי קולות, וכנראה שלא רק אימא שמעה אותי… היום בבוקר, כשהגעתי
לכיתה, ראיתי חבורה של בנות מסתודדות בחצר וכשראו אותי התחילו לצחקק… הן אף השמיעו חלק מהדברים
שאמרתי… אסנת הייתה ביניהן. היא גרה בדירה לידנו. היא כנראה שמעה את הריב וחשבה שכדאי לשתף את
החבר'ה…
– איך הייתם מרגישים אילו הייתם במקום המספרת?
6. מחשבה: רעיון שלי, המצאה שלי וגם משהו שקרה לי באופן אישי, הם רכושי הפרטי, בדיוק כמו הילקוט שלי או הספר
שלי, ואסור לאף אחד לקחת אותם או להשתמש בהם בלי רשותי! אם מספרים למישהו משהו אישי עליי, לוקחים ממני
משהו ששייך לי, וזה בדיוק כמו לקחת ממני את הסרגל שלי בלי לבקש רשות"!
– האם אתם מסכימים?
7. אירוע: אורי החתיך הציע לשני חברות, והיא הייתה ברקיע השביעי. היא סיפרה על כך לחברתה הטובה טלי, והתלבטה
באוזניה מה להשיב לאורי. ועכשיו – טלי מתלבטת… עוז, חברו הטוב של אורי, סיפר לה מדוע אורי הציע לשני חברות…
הסיבה היא שאבא של שני הוא מאמן קבוצת הכדורסל העירונית, והוא חושב שהקשר עם שני יעזור לו להיכנס
לקבוצה. אחרי שהוא יתקבל, הוא לא מתכוון להמשיך את החברות עם שני…
– האם על טלי לספר לשני את מה ששמעה מעוז?
– מה יקרה אם טלי לא תספר לשני?
– איך טלי יכולה להזהיר את שני מבלי לרכל על אורי?
– מה חשוב יותר – לעזור לחבר או שלא לרכל?
8. הגדרה: נסו לתת הגדרה משלכם לרכילות.
9. בדיקה: באילו מצבים מחמשת המצבים הבאים יש, לדעתכם, העברת מידע לגיטימית ובאילו יש רכילות פסולה, לפי
הגדרתכם?
א. ראיתם את השמלה החדשה של ענת? יותר קצרה מזה אי אפשר…
ב. דני סיפר לי אתמול שאבא של דור נעצר על-ידי המשטרה בחשד שגנב כסף מהמפעל שהוא עובד בו.
ג. שמעתם ששלי זכתה במקום הראשון בתחרות השחמט הארצית לבתי-ספר יסודיים?
ד. רונית סיפרה לי ששמעה ששי הציע חברות לנעמה, אבל היא עוד לא החליטה אם היא מסכימה או לא.
ה. אתם זוכרים שאפי קיבל 100 בעבודה במולדת? הוא העתיק אותה מילה במילה מאחיו הגדול.
10. מחשבה: יובל (מהסיפור) אומר: "המורה נירה היא לא רק אדם פרטי. היא משפיעה על הגורל של כל תלמידי בית-
הספר".
– האם יש הבדל בין סיפור אישי על נירה המחנכת לבין סיפור אישי על אחד הילדים?
– האם יש הבדל בין הזכות לפרטיות של אדם פרטי לבין הזכות לפרטיות של בעל תפקיד או של אדם מפורסם?
11. מובאה: "ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה הכושית אשר לקח…" (במדבר י"ב 1)
בספר במדבר מסופר על מרים, אחותו של משה, שריכלה על משה ובשל כך לקתה במחלת הצרעת (מחלה קשה
ומדבקת שמחייבת הרחקה מחברת בני-אדם).
הסיפור המקראי רוצה לומר לנו כי רכילות היא כמו מחלה שפוגעת בחברה, ומי שמרכל אינו יכול להיות חלק מהחברה.
– מה דעתכם?
12. חשבו על השאלות הבאות:
א. מדוע אנשים אוהבים לדבר על אנשים אחרים ולשמוע על אנשים אחרים?
ב. האם אנשים אוהבים במיוחד לרכל על דברים רעים?
ג. איך אנו מרגישים כאשר מרכלים עלינו?
ד. האם אפשר להפסיק את הרכילות לגמרי?
ה. מה אפשר לעשות כדי להפחית ולמנוע את הרכילות?
13. נסחו 3 כללים שמטרתם להפחית ולמנוע את הרכילות בכיתה שלכם, הכינו שלט ותלו אותו בכיתה.