תוכן
במחקר השתתפו 50 גננות המלמדות בגני טרום-חובה במרכז הארץ, שהילדים בהם משתייכים למעמד כלכלי-חברתי בינוני. לצורך המחקר נעשה שימוש בספר שהנושא המרכזי בו הוא אמונה מוטעית של הדמות הראשית. כל גננת צולמה במצלמת וידאו בעת קריאת סיפור לקבוצה של חמישה ילדים. על מנת לקבל תמונה עשירה קוּדדו ונותחו התייחסויות של הגננות להיבטים של תאוריית ה-mind המופיעים בסיפור, כמו גם להיבטים לשוניים ואורייניים.
הממצאים מצביעים על כך שבעת קריאת ספר ילדים ושיחה על אודותיו הגננות עסקו בהיבטים של תאוריית ה-mind ובהיבטים לשוניים יותר מאשר בידע אותיות, בפונולוגיה ובהיבטים שעניינם חיי
הילדים וידע עולם. מבין ההיבטים של תאוריית ה-mind הן השתמשו במונחים קוגניטיביים (כמו למשל 'יודע' ו'חושב') יותר מאשר במונחים המתארים רגשות ורצונות. הגננות דנו יותר באמונות מוטעות מאשר בסיבתיות ובנקודות ראות שונות. במחקר נמצאה שונוּת גדולה בין הגננות בכל המדדים שנבחנו.
הממצאים מעידים כי יש גננות המודעות לכך שקריאת ספרים לילדים מאפשרת ִ לקיים עמם שיחות במגוון נושאים, לרבות נושאים שעניינם הבנה חברתית, אך לא כל הגננות עושות זאת בשיחותיהם עם הילדים על אודות הספרים. אנו ממליצות לכלול בתכניות ההכשרה ובהשתלמויות לגננות עיסוק בנושא תאוריית ה-mind ,כמו גם לימוד עקרונות ודרכים לניהול שיחה עשירה ורב-תחומית עם ילדים. יש לשמר את ההנאה שבחוויית הקריאה ולשלבה באינטראקציה משמעותית עם מבוגרים הקרובים לילדים.
הרקע התאורטי למחקר
חשיבותה של קריאת ספרים לילדים בגיל הרך ידועה זה מכבר לאנשי חינוך (2006, Aram ) וספרות ילדים היא נושא אשר נלמד בתכניות הכשרה לגננות. שיחה משמעותית בין גננות לבין ילדים על אודות ספרים יכולה להעניק חוויה רגשית חיובית לילדים, כמו גם הזדמנות ללמידה משמעותית (טל, תשס"ג).
בשנים האחרונות גובר העניין ביכולתה של קריאת ספרים לילדים בגיל הרך לקדם את תאוריית ה-mind (Mind of Theory: ToM ,(המהווה היבט חשוב בהתפתחות ההבנה החברתית של ילדים.
מחקרים
אחדים בחנו את מאפייני השיחה בין הורים לילדים בעת קריאת ספר, וזאת תוך כדי התמקדות בהיבטים מרכזיים של תאוריית ה-mind .אותם המחקרים הצביעו על הרכיבים העיקריים אשר תורמים לטיפוח ההבנה החברתית של ילדים (ראו למשל אצל 2007, Villanueva & Clemente, Adrian) . לגננות יש תפקיד מרכזי בטיפוח התפתחותם של ילדים וביצירת סביבה המאפשרת להם חוויות משמעותיות ולמידה איכותית (יפעת וזדונאיסקי-ארליך, 2000 ;1999, Vinden )/ קריאת ספרים לילדים היא אחד האמצעים למימוש מטרות אלו (2006, Aram ,(ולכן חשוב לבדוק את דרך ניהול השיחה של הגננות עם הילדים על אודות ספרים. בהקשר זה יש לעמוד על האופן שבו גננות דנות בהיבטים של לשון ואוריינות, ובעיקר לבחון באיזו מידה הן עוסקות בהיבטים של תאוריית ה-mind.
המחקר הנוכחי הוא המשך למחקר שבדק לראשונה את העיסוק בהיבטים אלה בקרב גננות ערביות בישראל (בולוס וזיו, 2009ב). אותו המחקר הצביע על כך שחלק מדפוסי הקריאה והשיחה נבעו מההקשר החברתי-תרבותי אשר במסגרתו הדברים נבדקו. המחקר הנוכחי מתמקד בגננות דוברות עברית, וביכולתו לשפר את הבנתנו בדבר העשייה החינוכית של גננות הפועלות בהקשר חברתי-תרבותי השונה מזה של המחקר הקודם. נוסף על כך הוא עשוי לסייע בהבנת נושאים ומסרים אשר חשוב להדגישם בתהליך ההכשרה להוראה של סטודנטיות וסטודנטים במסלולים לגיל הרך במכללות ובאוניברסיטאות.
תאוריית ה-mind – חשיבותה והתפתחותה בגיל הרך
תאוריית ה-mind מוגדרת כיכולת להבין התנהגות אנושית בהתבסס על ייחוס מחשבות, אמונות, רגשות, רצונות וכוונות לבני האדם (2001, Watson & Cross, Wellman)/ הבנה זו מתבססת בראש ובראשונה על היכולת ללמוד את המניעים המנטליים, מניעים שמעצם טבעם אינם נראים לעין, מתוך התנהגות נצפית. נוסף על כך היא נשענת על היכולת להבחין בנקודות ראות שונות של אנשים שונים.
תאוריית ה-mind חיונית להתפתחות ולתפקוד חברתיים תקינים, כמו גם להסתגלות של ילדים לבית הספר (1998, Astington ). היא מתבטאת ביכולת המתפתחת בהדרגה ליצור חברויות, לנהל משא ומתן כדי לפתור עימותים, להשתתף במשחקי דמיון חברתי, לקחת חלק בהוראת עמיתים וכן הלאה .(Carpendale & Lewis, 2004; Symons, 2004; Ziv, Solomon & Frye, 2008)
תאוריית ה-mind מתפתחת במהלך שש שנות החיים הראשונות, ובייחוד בגילאים שלוש עד חמש (2003, Frye & Ziv ). בתקופה זו ילדים מבינים בהדרגה שלאנשים שונים עשויים להיות העדפות ורצונות שונים, כמו גם רגשות שונים במצבים דומים. בגיל חמש או מעט לפני כן מרבית הילדים שהתפתחותם תקינה מבינים מצבים מנטליים מורכבים, ובפרט אמונות מוטעות (beliefs false – (ציון דרך המהווה נקודת מפנה בהתפתחות ההבנה החברתית של ילדים (Watson & Cross, Wellman 2001). הבנה של אמונה מוטעית מתבטאת ביכולת להבין שלעתים אנשים תופסים את המצב לא כמות שהוא, אלא בדרך אחרת. יכולת זו מבוססת על ההבנה שלעתים אנשים שונים נחשפים למידע שונה, והדבר גורם להבדל בידע ובאמונה שלהם על אודות המציאות. במצב כזה לחלק מהאנשים חסר הידע אשר תואם את העובדות, ולכן אמונותיהם מוטעות. ילדים בני חמש מבינים שאדם אשר אינו יודע כי חפץ מסוים הועבר ממקום אחד למקום אחר, יחזיק באמונה מוטעית בדבר מיקום החפץ ויחפש אותו במקומו המקורי. בגיל זה ילדים גם מבינים מצבים רגשיים מורכבים – כמו למשל את ההחלטה של אדם להסתיר רגש אמיתי בנסיבות מסוימות – ורגשות מעורבים (כמו למשל לחוש שמחה ועצב בו-זמנית) שאנשים עשויים להרגיש (2005, Harris). עד לפני כעשור התמקדו מרבית המחקרים בתחום של תאוריית ה-mind בזיהוי הרצף
ההתפתחותי של הבנת מצבים מנטליים שונים. בעשור האחרון חוקרים מבקשים לעמוד על התנאים המסייעים להתפתחותה של יכולת זו, ולשם כך הם מתמקדים באותם אפיוני השיח בין מבוגרים לילדים אשר תורמים להתפתחות תאוריית ה-mind.
