הורים יקרים שלום רב,
ריבים בן אחים הם תופעה שכיחה. אפשר לומר בלתי נמנעת. בפרט שהבדל הגילאים כה קטן. לא ניתן למנוע את המצב לגמרי. רצוי לנסות למתן אותו. זהו תהליך שיכול לקחת זמן והתוצאות אינן מידיות. ניתן לעשות צעדים מגוונים שיובילו בסוף למיתון:
– לזהות מתי בעיקר הם רבים, ולנסות לבנות את סדר היום כך שהחיכוך יקטן. להפריד פינות משחק לימודים ומחשב, להעסיק אותם באופן בו יישארו פחות שעות לבד.
– לחזק כל פעם שאינטראקציה ביניהם היא נעימה – "כל כך נעים לראותכם יחד".
– לזהות היכן בנכם זקוק לתשומת לב מוגברת ולנסות לתת לו אותה בשפע- לאורך זמן זה יפחית את המצב.
– לשים לב, אם אתם מתנהגים בחוסר סובלנות אליהם או ביניכם, ולנסות להדגים שיח נעים מצידכם.
– לשוחח עם כל אחד מהם. להימנע מהטפות מוסר. זה לא עוזר כלל. לשאול איך הם מרגישים, מה יכול להקל על המצב, איך אפשר להרגיע. להתמקד בחוויה של כל אחד מהם ולנסות להבינה בלי לתת פתרונות. פשוט להבין. לספר להם איך אתם רבתם עם אחיכם שהייתם קטנים ואיך זה הסתדר.
– לא לקחת צד. להבין מה קשה לכל אחד מהם. זה לא פשוט כי הוא מתקיף יותר, אך לנסות להבין מה קשה לו. לא לתקוף אותו, אלא לשאול : "מה מפריע לך שאתה מתנהג כך? משהו בטח מפריע לך?" אמפטיה מגבירה אמפטיה.
– לעשות פעילות משפחתית שאתם יודעים כי תעבור בשלום.
– להרבות בבית במחמאות, בעזרה אתם להם – זה מודל.
– לעודד ביטוי ריגשי על פני פעולה – זה לא נעים, אני נעלב ולא צעקות וברוגז.
– לחלוק עימם כמה קשה לכם המצב.

שילוב בין מאמצים אלו ופעולות נוספות לאורך מספר חודשים ייתן תוצאות. השינוי דורש מאמץ ממושך . אל תתייאשו. זו בעיה נפוצה. התמדה במתן מודל, עידוד ביטוי רגשי, חיזוקים, הבנה של שני הצדדים כמתואר לעיל נותנת תוצאות.
נשמח לשמוע מכם איך התקדמו העניינים.
בברכה,
שרון זיו ביימן – פסיכולוגית קלינית
מנהלת פורטל פסיכולוגיה בטיפולנט לשירותים פסיכולוגיים