תוכן
פגישות בבית הספר בנוכחות המטפלת מסתיימות לא פעם בחוויית תסכול כפולה: לתחושת המטפלת, הצוות החינוכי אינו מכיל מספיק את התלמיד ומציג דרישות תובעניות לפתרונות מיידים לבעיה מורכבת. מאידך גיסא, הצוות החינוכי חש שהמטפלת לא ממש מסייעת, ולמעשה משמשת כ״עורכת דין״ רגשית המסנגרת על התנהגות התלמיד. מניסיוננו, הקושי המרכזי אינו נובע מעוצמת קשייו ומחומרת התנהגותו של התלמיד, אלא מפערים בתיאום הציפיות בין המטפלת לבין הצוות החינוכי: במקרים רבים המטפלת מגיעה לפגישה מתוך רצון ונכונות להקשיב ולהבין לעומק את קשיי בית הספר מול התלמיד, אך מתקשה להציע לצוות מענה. הצוות החינוכי, מצד שני, מעוניין בפתרונות מיידיים לבעיית ההתנהגות של התלמיד, אך מסתפק בסיסמאות נפוצות כמו "צריך להציב לו גבולות" או "הוא לא מקבל סמכות", מבלי להיות ערוך להבנות תוכנית בית ספרית שתסייע בהנעת תהליך שינוי.
לקריאת המאמר המלא
