תוכן

מבוא
המאמר מתאר מחקר גישוש, המנסה לשרטט את התפיסה של מיקום השוטרים הקהילתיים (מש"ק) במודל (קים, יחזקאלי וברוכמן, 1999) ככוח יוזם בתוך הקהילה ובתוך בית-הספר, במקום ככוח תגובה משטרתי חוץ-קהילתי. זהו מודל חדש (בישראל הוא מתקיים רק בארבע השנים האחרונות) וחדשני בתפיסתו: הכנסת שוטר/ת, ואפילו במדים, למצבת כוח האדם של מוסד חינוכי. דבר זה אינו מקובל, והוא מעלה לא מעט תמיהות בקרב אנשי חינוך. החוקרים בוחנים כיצד הגורמים השונים בבית-הספר ובסביבתו תופסים את המיקום, את המעמד ואת התפקיד של השוטרים הקהילתיים, ואת הערך המוסף שהם מביאים לקהילת בית-הספר. נראה לנו, שלמודל בית-הספר הבטוח יש הסיכויים הטובים ביותר להצליח בחברה הדמוקרטית של המאה ה-21, כי הוא יוצר בית-ספר קהילתי, שכל הגורמים הקהילתיים, ובכלל זה כוחות השיטור, חוברים בו יחדיו, כדי לחלוק את בעיות העבריינות והאלימות, ולוקחים חלק בפתרונן.

מודל בית-הספר הבטוח
צוות המודל
זהו מודל של שיתוף פעולה, רחב ועמוק, שמשתתפים בו לא התלמידים והוריהם אלא נציגים מן משטרה ומהרשות המקומית. יישומו המוצלח אמור ליצור אקלים בית-ספרי דוחה אלימות, שיכול לענות על הבעיה בבתי-הספר בישראל. המודל מופעל בהנהגת מנהל/ת בית-הספר, ובהכוונתה של ועדת היגוי, שחברים בה: הצוות הניהולי, המורים, נציגי ועד ההורים המרכזי, נציגי הרשות העירונית, נציגי מועצת התלמידים והשוטר/ת הקהילתי/ת של בית-הספר.
דוגמה למודל בארצות-הברית: מודל שארלוט .
דוגמה למודל כזה שנוסה בארצות-הברית, הוא המודל של האגף לחינוך במחוז שארלוט, קלנבורג, צפון קרוליינה. קנדי ו-ווטסון (1998,Kennedy & Watson) מדווחים:
בשנת 1992 הוכנסו תכניות שונות לשיפור תחושת הביטחון של התלמידים ושל סגל המורים בבתי-הספר התיכוניים. שוטרים של משטרת שארלוט הוכשרו לתפקיד מיוחד זה, והוצבו בבתי-הספר של המחוז, כשהם נושאים נשק. הם סיירו סיורים קבועים בחצר בית-הספר, נפגשו עם תלמידים באופן לא פורמלי ושיתפו פעולה עם סגל המורים בפתרון בעיות, שצצו מעת לעת. ועל אף שהנהלת בית-הספר סיפקה פיקוח מסוים על עבודתם של השוטרים, השוטרים היו שייכים למשטרה.

עיקרי התכנית
סגל בית-הספר והמשטרה תכננו תכנית קפדנית משותפת, שעיקרה איתור בעיות ודרכי פתרונן וכן תפקידה של המשטרה במערכת החינוך.
בתכנית ארבעה שלבים:
א. הליך מסודר לאיתור בעיות .
ב. הליך מסודר לניתוח הבעיות שהוגדרו בשלב הקודם (הליך זה בוחן את היקף הבעיה, את אפיונה ואת סיבותיה) .
ג. התגובה לבעיה, המתמקדת בקבוצות מחוללי הבעיה .
ד. בקרה והערכה מובנית בתוך המודל.

מודל שארלוט שונה מהמודל הישראלי. שם גורמי הרשות אינם שותפים בהפעלתו היומיומית, וגם ההורים לא שותפו בו. המודל הישראלי מיוחד בכך, שהוא 'מייצר' בית-ספר קהילתי, והקהילתיות היא זאת שאמורה ליצור אקלים דוחה אלימות.

מתודולוגיה
שאלת המחקר
כיצד גורמים בבית-הספר ובסביבתו תופסים את המיקום, את המעמד ואת התפקיד של השוטרים הקהילתיים ואת תרומתם הסגולית והייחודית לבית-הספר?

משתתפי המחקר
נקודת המוצא של המחקר היא מערכתית, ולכן נבדקו רק שוטרים, מנהלים ויועצים חינוכיים של בתי-ספר. הנבדקים הם מבתי-ספר בשרון ובעמק, שהמודל הופעל בהם.
א. רואיינו שישה שוטרים המעורבים בהפעלת המודל.
ב. רואיינו ארבעה מנהלי חטיבות ביניים.
ג. נותח תוכן של מסמכים, שכתבו שלושה מנהלים.
ד. רואיינו שלוש יועצות חינוכיות.
ה. נותח תוכן של מסמכים, שכתבו שתי יועצות חינוכיות.

ממצאים
בניתוח הראיונות זוהו שלוש קטגוריות עיקריות, המתייחסות לשאלת המחקר. אמנם הקטגוריות אינן מובחנות לחלוטין זו מזו, אך בכל אחת מהן יש דגש אחר.
שלוש הקטגוריות הן:
1. השוטרים הקהילתיים עונים על צורך של בית-הספר ושל הקהילה.
השוטרים הקהילתיים עונים על צורך אמתי. נושא זה עובר כחוט השני בכל הראיונות והשיחות. בחינת שיתוף הפעולה של השיטור הקהילתי עם בתי-הספר העלתה ארבע קטגוריות מרכזיות:
1. אלימות לסוגיה
2. סמים ואלכוהול
3. תלמידים כקורבנות
4. היפגעותם של תלמידים בתאונות.
* מ"ל, מיוזמי חלון למשטרה מוסיפה באותה הרוח: השוטר שעושה חלון למשטרה הוא אימא, אבא, חבר וגם ידיד. הוא אינו מורה ואינו מסגל בית-הספר. השוטר בא בשביל הילד, ולמענו הוא 'כספת'. הילדים לא חייבים להזדהות, והם באים לדבר ולהתייעץ. אם מתקיימת פה חובת דיווח, צריך לשכנע את הילדים ולקבל את הסכמתם שהעניין לא יישאר ב'כספת'.
ומנהלי בתי-הספר אומרים:
* ו' (מנהלת חט"ב) רואה את החשיבות של השוטר/ת בבית-הספר: נוכחותו בבית-הספר מעניקה הרגשת ביטחון גם למורים ולצוות החינוכי.
* ז' (מנהלת חט"ב), במכתב שכתבה לשוטרת הקהילתית בבית-הספר: בטוחתני שהגורם המשטרתי וחיבורו לסגל ההוראה של בית-הספר, בעזרת שיתוף פעולה, אכן יצליחו במטרתם המשותפת ליצור אקלים חיובי ובטוח. גם היועצות שותפות לתחושת הצורך בנוכחותם של השוטרים.
* ס', יועצת בכירה, מדגישה: השוטר מביא לפתרון סכסוכים ברמה המקומית. מונע מסכסוכים קטנים להפוך לגדולים. השוטר הקהילתי פועל בשיתוף פעולה עם כל הגורמים בקהילה וזה עובד טוב.
* ר' (יועצת בחט"ב) מוסיפה: ניכרת תחושת ביטחון בקרב התלמידים וההורים.

לסיכום, כל המרואיינים מציינים את החיוניות של עבודת השוטרים בבתי-הספר ואת מקומם הייחודי, כפי שהוא מתבטא בקטגוריה הבאה. דבריהם מעידים גם על הכרה בכך שללא השוטרים בית-הספר מתקשה להתמודד עם סוגיית האלימות ולהכניס חוק וסדר בין כתליו. דבריהם מעלים גם את התרומה הנוספת של השוטרים – גיבושה של הקהילה כולה סביב נושא האלימות בבית-הספר. גיבוש זה הוא תוצאה של עבודת השוטר/ת הקהילתית בבית-הספר.

2. השוטרים מייצגים את החוק.
המרואיינים מסבירים את הייחודיות של השוטרים הקהילתיים בבתי-הספר בהיותם מייצגי החוק והסדר בבית-הספר. היבט זה עלה כמעט בכל הראיונות והשיחות עם כל הגורמים.

* מ"ל, מיוזמי הפרויקט: השוטר הוא אדם שאיננו מסגל בית-הספר, דמות אוכפת חוק, ועם זאת אוזן קשבת לתלמידים בנושאים, כגון גנבות, שוד, סחיטה, התעללויות פיזיות ומילוליות, תלונות נגד מורים, סמים, תופעה כמו 'כת השטן' ועוד.

מדברי המרואיינים ניתן ללמוד שהם מודעים לכך שהשוטרים מביאים את הפן החוקי, שהוא פומבי ומחייב. החוק מחייב להתייחס לדברים ושם להם גבולות. צורה זאת שונה מתפקודם של גורמים אחרים בבית-הספר, כפי שיתברר בהמשך.

3. השוטרים הקהילתיים נמצאים במערך הגורמים הפועלים בבית-הספר.
המרואיינים מתייחסים למערכות היחסים, שהשוטרים יוצרים בבית-הספר. רוב הדברים מתייחסים לעבודתם עם היועצים החינוכיים:

* א"ש (מטה) טוען שיש הפרדה:
היועצת תטפל במקרים של אלימות קלה, ואילו השוטר יטפל באלימות קשה. […] התלמידים יודעים למיין עבירות שונות לדמויות שונות בבית-הספר.

* י"י, שוטר קהילתי מוסיף:
התלמידים פונים ליועצת בעניינים שאינם פליליים. אם מתוך כך מתברר שישנה כאן בעיה פלילית, היועצות מפנות אלי. […] יש לי ערך מוסף על זה של היועצת – המקל! אני כתובת מטפלת.
עם זאת הוא מדגיש:
ההצלחה היא פרי שיתוף כל הגורמים בבית-הספר. מצפים מהשוטר שיעבוד עם כל הגורמים השותפים שלו, כדי לפתור את הבעיה.

* צ"ב, קצינת מטה, מתייחסת אף היא בעיקר לתפקיד השונה של השוטר/ת לעומת היועץ/ת: יותר נוח לנער להיפתח לגורם שאיננו גורם תוך בית-ספרי. הוא לא מספר ליועצת כי היא נתפסת כשייכת לממסד הבית-ספרי, ואז ייתכן שהדברים יצאו החוצה (בתוך בית-הספר). השוטר הוא חיצוני, ולכן הדברים לא ייצאו החוצה. […] היועצת והשוטר משלימים […] כל מה שהוא עושה, הוא מתאם עם היועצת.

סיכום ממצאי המחקר
ממצאי המחקר מתמקדים בשלוש הקטגוריות הבאות:
א. השוטרים הקהילתיים עונים על צורך של בית-הספר ושל הקהילה.
ב. השוטרים מייצגים את החוק.
ג. השוטרים הקהילתיים נמצאים במערך הגורמים הפועלים בבית-הספר.
החיוניות של השוטרים ניכרת בדבריהם של כל המרואיינים. כולם מבטאים את הצורך בעבודתם של השוטרים, המביאים אתם דרכי פעולה, שאין לשום גורם אחר בבית-הספר: הם לא רק 'רכים' אלא 'רכים/קשים', המדגישים את היותם דמות חינוכית, שיש לה פן נוסף, המייצגת חוק וסדר ומציבה גבולות להתנהגות. תפקידם ניכר בצורה ברורה – במעשים ולא רק בדיבורים.

הדימויים של השוטרים הם כספת, מקל וצינור:
* כספת – לעומת היועצים החינוכיים, שנתפסים כפומביים בפנים וסודיים בחוץ, השוטרים נתפסים כסודיים בפנים ופומביים בחוץ. זאת, מהטעם שבמקרים מסוימים היועצים חייבים לספר/לדווח בישיבות המועצה הפדגוגית ולהורים (כלפי פנים), ואילו השוטרים חייבים לדווח רק לגורמי חוץ.
* מקל – האסרטיביות של השוטרים במדים בייצוג החוק
* צינור – המיקום של השוטרים במערכת בין בית-הספר לבין גורמי הקהילה האחרים

כל המרואיינים מדגישים גם את תוצאת הלוואי של מודל השיטור הקהילתי: גיבוש כל הגורמים בקהילה סביב בית-הספר. בכך המודל מסייע להפיכתו של בית-הספר, הלכה למעשה, לבית-ספר קהילתי.

דיון
לנוכח המצב של בית-הספר, הסובל מהעדר הסדרים פורמליים וחוקיים, המגדירים את סמכויותיו ואת ההגנה שהוא זכאי לה, הוא מוצא עצמו במציאות שקהליו עלולים לאבד גבולות. התגברות האלימות, ללא תשובה של סמכויות ראויות בבית-הספר, מובילה בהכרח להסדרים אחרים. הסדר כזה השוטרים מספקים. הם הנותנים מענה באמצעות הגדרה ובאמצעות מסגרת חוקית למניעת האלימות בבית-הספר, מניעה המתקיימת מעצם נוכחותם. התפקיד החינוכי של השוטרים הוא בחשיפת התלמידים למציאות שבאופן ברור, יש להם בה לא רק זכויות אלא גם חובות, והגבולות שלה תחומים ומוגדרים.

מן הממצאים ניתן עוד ללמוד על תופעה, המתרחשת בבית-הספר עם הכנסת השוטרים הקהילתיים. דווקא את השוטרים הילדים תופסים כמי שישמור על סודם ועל האנונימיות שלהם, ושהם יפעלו בדיסקרטיות.

לסיכום, במאמר זה הראינו ששיתוף פעולה בין קהילה לבין כוח שיטור המשטר בה כמודל של 'רך/קשה', שפועל בהסכמה הדדית מלאה ובשיתוף פעולה מרצון, מעצים את קהילת בית-הספר. לדעתנו, מודל זה של שיטור יכול לטפל באופן אפקטיבי באלימות ובעבריינות בבית-הספר, בעזרת השוטר או השוטרת הקהילתית המשמשים כספת, צינור ומקל.