תוכן
הרשתות החברתיות הן חלק אינטגרלי של מרחב החיים החברתיים של ילדים ומתבגרים. יישומון הווטסאפ נתפס כרשת החברתית החדשה, שזוכה לפופולריות עצומה בקרב ילדים ובני נוער. עם זה הולכת וגוברת תופעת השיימינג ברשת. שיימינג, או ביוש, מוגדר כפעילות תוקפנית מכוונת, שמטרתה לפגוע באדם אחר באינטרנט ובאמצעי תקשורת טכנולוגיים.
מחקר זה הוא מחקר חלוץ שמטרתו ללמוד על המאפיינים ועל ההיקף של תופעת השיימינג בקבוצות הווטסאפ הכיתתיות בקרב ילדים ומתבגרים בישראל. כמו כן שואף המחקר לפתח כלי מהימן ותקף למדידת שיימינג בווטסאפ. במחקר השתתפו 1111 משיבים הלומדים בכיתות ד'-י"ב בארץ. המשיבים מילאו שאלון במתכונת של סקר, שיש בו שני חלקים, סגור ופתוח, והוא חובר לצורך מחקר זה. ממצאי המחקר מראים כי לרוב המכריע של המשתתפים יש קבוצת ווטסאפ כיתתית אחת או יותר וחשוב להם להשתייך אליה. עם זה מרבית המשיבים חווים שיימינג בווטסאפ הכיתתי, כקורבנות או כעדים, כאשר מחציתם חווים יותר מביטוי אחד של שיימינג בו בזמן. הביטוי הנפוץ ביותר של שיימינג הוא עלבונות, לאחר מכן קללות, הוצאה כפויה מקבוצה והעלאת תמונות מביכות, כאשר עדות לשיימינג בווטסאפ שכיחה יותר לעומת קורבנות לשיימינג. כמו כן נמצאו הבדלים בביטויי השיימינג בווטסאפ הכיתתי על פי גיל המסגרת החינוכית. לממצאים אלה יש משמעות לתפקידם של בתי ספר והורים, לרבות פיתוח מדיניות חינוכית, פיתוח תכנית לימודים וקידום מעורבות הורית.
רקע תאורטי
מבוא
בשנים האחרונות הופכות הרשתות החברתיות לחלק בלתי נפרד מהמרחב שבו מנהלים ילדים ומתבגרים קשרים חברתיים. החשיפה הבלתי מבוקרת לתכנים מגוונים במרחב החברתי הווירטואלי עלולה לחשוף ילדים ובני נוער לסוגי פגיעה של אלימות ברשת יישומון (Mishna, Cook, Gadalla, Daciuk, & Solomon 2010 ;Sommers, 20089).
הווטסאפ כרשת חברתית פופולרית ביותר בקרב ילדים ומתבגרים, משמש זירה מהותית לתקשורת חברתית מגוונת, לרבות תקשורת פוגענית (המועצה הלאומית לשלום הילד, 2015) ככל הידוע, מחקר זה הוא מחקר ראשון מסוגו בארץ, הבוחן את תופעת השיימינג בקבוצות הווטסאפ הכיתתיות של ילדים ומתבגרים ומבקש לקבל תמונה עדכנית על אודות ההיקף והביטויים של תופעה זו. כמו כן המחקר שואף לפתח כלי מחקרי תקף למדידת שיימינג בווטסאפ.
בשל מחקרים מעטים על תקשורת של ילדים ומתבגרים בווטסאפ (& ,Moya-Sánchez 2015, Moya-Cruz), מחקר זה עשוי לשפוך אור על נושא חשוב זה ולשמש בסיס לפיתוח אמצעים להתמודדות חינוכית והורית עם התופעה.
רשתות חברתיות כמרחב חיים עיקרי עבור ילדים ומתבגרים
כיום מנהלים ילדים ומתבגרים את חייהם החברתיים בשני מרחבים מקבילים המשלימים זה את זה: המרחב הממשי והמרחב הווירטואלי. במרחב השני הרשתות החברתיות, דוגמת פייסבוק וְ ווטסאפ, משמשות קשרים עיקריים לפעילות חברתית ענפה (היימן, אולניק-שמש ועדן, 2014; טרבלוס, היימן ואולניק-שמש, 2011)
רשת חברתית היא אתר אינטרנט המאפשר לחברים בה להיפגש, לתקשר ולשתף בתקשורת וירטואלית וליצור קהילות ברשת (2006, Brennan) הרשתות החברתיות זוכות לפופולריות רבה בשנים האחרונות, במיוחד עם הופעתן כיישומונים לטלפונים סלולריים חכמים, באופן המאפשר להתחבר אליהן מכל מקום ובכל עת, באמצעות יישומון מותאם. (Margo, Ryan, & Prybutok, 20139) לסלולר שלא כיישומים אחרים באינטרנט שבהם האנונימיות של המשתמש נשמרת במידה רבה, רשתות חברתיות כגון פייסבוק וְ ווטסאפ מבוססות על מידע אישי ועל קשרים אישיים הקיימים לעתים גם מחוץ לרשת. החברים ברשת מוזמנים ליצור פרופיל אישי, ובו הם מספקים מידע אישי נרחב, ובכללם שם, כינוי, תמונה, סטטוס, תאריך לידה, מקום מגורים, מקום לימודים ותחביבים שבהם הם מגדירים את עצמם (וייסבלאי, 2011); (Bouhnik & Deshen, 2014; Thorne, Sauro, & Smith, 2015).
בשנים האחרונות השימוש ברשתות חברתיות משמש פעילות נפוצה ביותר בקרב ילדים Health Behavior in HBSC-ה סקר (O`keefe & Clarke-Pearson, 2011) ומתבגרים Children aged-School מטעם ארגון הבריאות העולמי (WHO) שמשווה בין התנהגויות של ילדים ומתבגרים ב-41 מדינות, מראה כי ישראל מדורגת במקום הראשון בשימוש יום-יומי בן ארבע שעות ומעלה במחשב, בסלולר ובאינטרנט בקרב תלמידים בני 11 ,13 ו-15%. 31 מהתלמידים גולשים באינטרנט, לעומת 9% בלבד מתלמידים בני גילם בארצות הברית. השימוש של תלמידים באינטרנט כולל פעילות חברתית מגוונת, לרבות תקשורת ברשתות חברתיות וביישומונים למסרים מיידיים (הראל-פיש ואחרים, 2013).
לאחרונה נערך באיחוד האירופאי מחקר מקיף במסגרת המיזם "ילדים אירופאיים מקוונים" (Online Kids EU) בקרב כ-000,25 ילדים ומתבגרים בני 9-16 ב-33 מדינות באירופה, כדי לבדוק את התנהגותם של ילדים, בני נוער והורים באינטרנט, לזהות סיכונים ברשת ולהציע מדיניות. נמצא כ- 28% מהילדים בני 9-12 ו-60% מהמתבגרים בני 13-16 משתמשים יום-יום באינטרנט ופעילים ברשתות חברתיות באמצעות טלפונים סלולריים חכמים. סוגי הפעילות העיקריים שבהם הם עוסקים כוללים צפייה בפרופילים ברשת החברתית (63%) צפייה בסרטונים (59%) שימוש ביישומונים למסרים מיידיים (49%) שימוש באינטרנט למשימות לימודיות (33%) ומשחק עם אחרים ברשת (28%) (Stald et al, 2014).
בישראל היקף השימוש של מתבגרים ברשתות חברתיות רחב אף יותר. כ-83 מהתלמידים בכיתות ד'-י"א משתמשים באינטרנט לפחות פעם ביום, כאשר היקף השימוש היומי הממוצע באינטרנט עומד על 8.2 שעות (היימן ואחרים, 2014) וכ-48% מהם בודקים מה חדש ברשת האינטרנט עד 15 דקות מהרגע שהם קמים (המועצה הלאומית לשלום הילד, 2015)
עיקר הגלישה של ילדים ומתבגרים ברשת נעשית בטלפון הסלולרי החכם. ל- 83% מהילדים ובני הנוער בני 8-15 יש טלפון סלולרי חכם, כאשר רוב הילדים מקבלים טלפון חכם בגיל 9% .65 מהבנות ו- 71% מהבנים משתמשים בטלפון החכם עד ארבע שעות ביום, ומשך השימוש בטלפון החכם לאורך היום גדל עם עליית הגיל. העלייה בשימוש בטלפונים סלולריים חכמים מספקת לילדים ולמתבגרים גישה ישירה לרשתות החברתיות בכל שעה ומכל מקום (בוניאל-נסים ודולב-כהן, 2012 ;2014., al et Stald). ואכן, ילדים ובני נוער משתמשים ברשתות אלה בעיקר לצורך תקשורת עם מכרים וחברים – תקשורת המשמשת כלי חשוב ביותר בניהול קשריהם החברתיים ובתחזוקתם (2012, Vitak, & Lampe, Ellison, Steinfield). השימוש השכיח ביותר שילדים ומתבגרים
עושים בטלפון החכם הוא תקשורת בווטסאפ, משחק ודיבור.88% מבני הנוער בני 13-18 משתמשים ביישומון ווטסאפ, כאשר 49% מהם מדווחים כי הם מקבלים כל יום יותר מ- 100 הודעות בווטסאפ (המועצה הלאומית לשלום הילד, 2015).
