רקע

שפת הגישור משפרת את התקשורת הבין-אישית ואת תרבות ההתנהגות בבית-הספר.

מטרות

בכל העולם ובכל שלבי החיים בני אדם שואפים לתפקד באופן מיטבי, ובכך – לשפר את איכות חייהם. לפי תורת כישורי-חיים ולפי תורת האילוצים, שחברו יחד במודל זה, התפקוד המיטבי מותנה ביכולת האדם להתמודד עם אילוצים (בעיות ומצבים מעכבים), וזאת רק אם הוא משכלל את כישורי החיים שלו בתחומים, כגון: היכולת לפתור קונפליקטים, היכולת להציב מטרות שאפתניות ולממש אותן, היכולת לקבל החלטות טובות, תוך הפעלת שיקול דעת הגיוני וצפייה בתוצאות, והיכולת לפתור בעיות בתבונה וביצירתיות. המודל נשען על שני כישורי-על (או על כישורים בסיסיים): ניהול עצמי ושיתוף פעולה.
ניהול עצמי – כישורים אלה כוללים את היכולת של האדם להיות מודע לעצמו, לקבל ולכבד את עצמו (על תחומי החוזק והחולשה), לנהל את חייו ולקחת אחריות על מחשבותיו, על רגשותיו ועל התנהגותו.
שיתוף פעולה – כישורים אלה כוללים את היכולת של האדם לאמפתיה כלפי זולתו, להיות סבלני וסובלני כלפי זולתו, להיות מסוגל להקשיב, להבין את הרצון והצורך של זולתו, לשתף פעולה בעבודת צוות וליצור תקשורת מקרבת וחיובית. ככל שפה גם שפת הגישור מורכבת מקודים מוסכמים על כל הדוברים אותה.

המאפיינים של שפת הגישור
א. תקשורת בין-אישית חיובית ואמפתית תוך הפעלה של חשיבה חיובית והגיונית.
ב. הקשבה פעילה לצורכי האחר.
ג. קבלת החלטות טובות והגיוניות.
ד. השגת מטרות תוך לקיחת אחריות לגבי התהליך והתוצר .

הנחיות

המודל קיים ומופעל בבית-הספר היסודי שער הנגב – בית-ספר מומחה בכישורי-חיים (כ-19 שנים) הממשיך להשתכלל משנה לשנה.
ליישום המודל יש ביטוי אצל סגל בית-הספר וגם אצל התלמידים
1. ההנהלה וצוות המורים – כל אלה משתלמים בשפת הגישור. יישום המודל מחייב את הפעלתו בחברת הילדים וכן יצירת חיבורים לתכנית הלימודים. התלמידים שותפים לניהול החיים החברתיים, ובאופן חלקי הם שותפים גם להצבת מטרות לימודיות ומימושן. דוגמה: היכולת לפתור סכסוכים בדרכי שלום וכבוד.
כדי לרכוש את היכולת הזאת, ההנהלה וצוות המורים לומדים בסדנות את הכלים הגישוריים הבאים:
א. הפעלת הכלים בחיים הפרטיים.
ב. הקנייתם לתלמידים בכיתה.
ג. הפעלתם בחיי היומיום.
ד. חיבורם לנלמד בתכנים: בתנ"ך, בספרות, בהיסטוריה, באקטואליה ועוד.  כך לומדים בסדנות גם את הכישורים האחרים, כגון:
א. ניהול עצמי.
ב. שיתוף פעולה עם הזולת.
ג. הצבת מטרות ומימושן.
ד. קבלת החלטות טובות.

המודל מופעל באופן לולייני (ספיראלי), כלומר – הוא מותאם לרמת התפתחותם של התלמידים בשכבות השונות.
2. התלמידים – בבית-הספר היסודי שער הנגב חלק מן המודל מובל על-ידי 24 תלמידים משכבות ה–ו. תלמידים אלה נבחרים בכיתה ד, ובמשך שנה (ד–ה) הם לומדים לגשר ולהפעיל את כלי השפה הגישורית. בהגיעם לכיתה ו הם מובילים את יישום המודל ומהווים דוגמה לשאר התלמידים.
בנוסף לתפקידם כמגשרים וכמסייעים בפתרון סכסוכים, הם אחראים למבצעים בחגים ובמועדים, כגון: איחולים גישוריים בחגי תשרי, מבצע הכיתה המוארת בחנוכה, מבצע תקשורת חיובית עם הסביבה בט"ו בשבט, וארגון הפסקה פעילה בנושאחברות לקראת פסח והפעלתה. תפקיד נוסף חשוב מאוד הוא הכנת מערכי שיעור והפעלתם בכיתות מידי יום שישי בשעת חברה.

תוצאות:

השפה הגישורית הייתה לשפה בית-ספרית מוכרת ומופעלת של כל באי בית-הספר. התקשורת החיובית בין מבוגרים לתלמידים ובין תלמידים לבין עצמם השתפרה מאוד, והאלימות פחתה במידה ניכרת. חלה עלייה ניכרת בפתרון סכסוכים בעזרת כלי השפה הגישורית והפחתה בהפניית תלמידים לטיפול משמעתי.

אנשי קשר:

מובילות המודל בבית-הספר:
דבורי כרמי – יועצת:   6804278–08   בשעות 19.30–21.00
קרולינה ארם – סגנית מנהלת:  6805256–08
המזכירה שושי: 6802700–08 והמזכירה שורה: 6802701–08