הנחיות
בפעילות זאת ארבעה שלבים:
שלב א: סיפור
מה שלא יודעים – לא מעליב / מאת נגה מרון
הכיתה החליטה לקיים את מסיבת פורים לא בבוקר בבית-הספר, אלא בערב ובבית פרטי דווקא. וכבר בשלב התכנון היה ברור שהבית הכי מתאים למסיבה הוא ביתה המרווח של רונית. אלא שרונית העמידה תנאי: "בלי גבי. הוא הרס לנו את מסיבת חנוכה, ועד היום לא הצלחנו להתגבר על הנזקים שהוא גרם אז בביתנו. אם גבי יבוא אני לא מוכנה לתת את הבית שלי". כך אמרה בפירוש. המארגנים ניסו לשכנע אותה שאי אפשר להפלות בין ילדים, ושלמסיבה של הכיתה צריך להזמין את כולם. אבל רונית טענה שזו מסיבה שלה, והוריה לא מרשים לערוך את המסיבה בביתם אם לא יובטח להם שגבי לא יהיה שם. ליואב היה הדבר קשה במיוחד. גבי שכן שלו, ויום לפני המסיבה הופיע בביתו, בדיוק בזמן שמדד מול המראה את תחפושת הסופרמן. "יופי של תחפושת", התפעל גבי. "חבל לבזבז אותה רק על תהלוכת התחפושות הכללית. היינו צריכים לעשות מסיבת כיתה בערב בבית פרטי, כמו שעשינו בחנוכה אצל רונית". לבו של יואב נפל בקרבו. הוא לא רצה לשקר לחברו הטוב. "החבר'ה בטלנים השנה", ענה. "אין להם יוזמה אף אחד לא התנדב לארגן מסיבה". "אין מה לעשות. לפחות יהיו סרטים מצחיקים בטלוויזיה", אמר גבי, והציע שיואב יבוא אליו למחרת בערב, לצפות בהם יחד. "מצטער", ענה יואב וחש שהוא מסתבך, "הוריי קנו כרטיסים למופע של ציפי שביט מחר בערב". הוא כלל לא ידע אם יש מופע כזה, אבל הרגיש חובה לשקר כדי להתחמק מהזמנתו של גבי מבלי לפגוע בו. מסיבת התחפושות הצליחה מעל למשוער. היה שמח בדיוק במידה הנכונה. אף אחד לא השתולל מעל למותר. "היזהרו לא לפלוט מילה על המסיבה", הזכירה רונית כאשר חזרו ללימודים לאחר פורים. "יהיה מאוד לא נעים אם גבי יגלה שהוא לא הוזמן." אך גבי לא הופיע בבית-הספר. גם ביום שאחריו נעדר מן הלימודים. "הוא בוודאי חולה", אמרה המחנכת ופנתה אל יואב. "אתה שכן שלו. גש לאחל לו החלמה מהירה. מסור לו שיעורים ודרישת שלום מכולנו". בעומק לבו ניחש יואב מדוע נעדר גבי. הוא רצה לסרב למורה, אך לא מצא תירוץ מתאים, ואחרי הצהריים צלצל בדלת של בית שכנו. גבי פתח את הדלת, וברגע שראה את יואב הדף אותה חזרה, "הסתלק מפה, שקרן!" קרא בכעס. "בהצגה של ציפי שביט היית?!" "חכה רגע!" קרא יואב והספיק לתקוע את הנעל שלו בין הדלת למשקוף. "תן לי להסביר! שמע מה שקרה! נכון שהייתי במסיבה אצל רונית, אבל ההורים שלה לא הסכימו שאתה תבוא בגלל ההתנהגות שלך בחנוכה." "אז מדוע לא יכולת להגיד לי את זה?", אמר גבי והרפה מן הדלת. "יכולת לומר לי את האמת! אני בין כה וכה לא הייתי בא". "חששתי שתיעלב", התנצל יואב, "ודווקא בגלל החברות שלנו לא רציתי לפגוע בך". "ולכן היית צריך לשקר?", קרא גבי. "זה מה שעושה חבר?" "זה לא היה בדיוק שקר", אמר יואב. "יש גם שקר לבן, כשאין בררה אחרת. חשבתי שמה שלא יודעים לא מעליב. קיוויתי שנוכל לשמור מפניך את הסוד ושהכול יעבור בשלום". אך גבי לא קיבל את ההתנצלות. "אין סודות בכיתה. אילו היית חבר אמתי, היית אומר לי את האמת", אמר וטרק את הדלת בפני יואב.
שלב ב: נקודות לבירור אישי
1. מהו התנאי של רונית לקיום המסיבה בביתה?
2. מדוע קשה ליואב לקבל תנאי זה?
3. מה הציע גבי ליואב יום לפני המסיבה?
4. מה הזכירה רונית לחבריה?
5. מדוע סגר גבי את הדלת בפני יואב?
6. מהו "שקר לבן" לדעתו של יואב?
7. האם קיבל גבי את ההתנצלות של חברו?
שלב ג: נקודות לעבודה קבוצתית
1. יואב מנסה להתחמק מגבי בערב המסיבה.
– האם אתם מסכימים עם הדרך שנהג?
2. רונית אומרת: "יהיה מאוד לא נעים אם גבי יגלה שהוא לא הוזמן".
– האם אי הנעימות מצדיקה את הסתרת האמת מגבי?
3. בבית המשפט אומר העד: "אני מתחייב לומר את האמת, את כל האמת ורק את האמת".
– האם יש הבדל בין הסתרת האמת מגבי (להסתיר ממנו את דבר קיומה של המסיבה) לבין שקר (לספר לו שאין בכלל מסיבה)?
4. יואב טוען כי לא אמר את האמת כי לא רצה לפגוע בגבי.
– כיצד הייתם אתם מגיבים, לו הייתם במקומו?
5. גבי מאשים את יואב בכך ששיקר לו. יואב עונה שזה היה שקר לבן.
– האם אתם חושבים שיש הבדל בין שקר לבין "שקר לבן"? אם כן, מהו?
– האם יכולה להיות הצדקה ל"שקרים לבנים"? אם כן – באילו מקרים?
שלב ד: הצעות הפעלה לדיון כיתתי:
1. מונח במקום: לקראת ההפעלה יש לבקש מן התלמידים לבדוק (בביתם או בספרייה של בית-הספר) את ההגדרות של המונחים הבאים:
שקר שקר לבן מתיחה מחמאה
2. אירוע: ליאת ידועה בכיתתה כתלמידה נבונה. ציוניה טובים מלבד בחשבון. בסוף יום הלימודים החזירה המורה לחשבון את המבחן האחרון. אחד הילדים פנה לליאת בהתרסה ושאל אותה: "נו, ליאת, כמה קבלת הפעם בחשבון?" כשהיססה בתשובתה, הקיפו אותה הילדים בציפייה לשמוע אותה. שירי, חברתה הטובה של ליאת, התפרצה למעגל, ובניסיון לחלץ את חברתה אמרה: "מה, אתם לא יודעים? ליאת קיבלה 'מצויין'…" החבר'ה התפזרו וליאת, כשדמעות בעיניה, אמרה: "תודה שירי, אני יודעת שהיה לך קשה לשקר בשבילי"…
– האם, לדעתכם, סייעה שירי לליאת במקרה זה?
– האם, לדעתכם, מותר לפעמים להשתמש בשקר לבן? הביאו דוגמאות.
– מה יכולה להיות הסכנה בשימוש בשקרים לבנים?
3. משחק תפקידים: לאחר שהתפזרה החבורה, ניגש שגיא אל שירי וכינה אותה "שקרנית". לדבריו, הצליח להציץ במבחנה של ליאת וראה את הציון "מספיק"! ערכו עימות בין שגיא, המאשים את שירי בשקר והמאיים לספר על שקריה לשאר הילדים בכיתה לבין שירי, הטוענת שהשקר לא היה שקר ושמטרתה הייתה להגן על חברתה מפני לעגם של הילדים.
4. תרגיל: לפניכם רשימת שקרים. מיינו אותם ל"שקרים רגילים" ול"שקרים לבנים".
א- רועי מנסה לעודד את נדב לפני תחרות שחמט: "היריב שלך הפסיד ברוב המשחקים, אין לך מה לדאוג".
במציאות: היריב ניצח את כל מתחריו.
ב- דן מודיע למחנכת: "אני לא יכול להגיע לטיול השנתי, כי סבתא שלי חולה".
במציאות: לדן אין סבתא.
ג- אלעד ליונתן: המורה למחשבים מחלק לכל הילדים משחק מחשב משגע".
במציאות: אלעד רצה "למתוח" את יונתן.
ד- דנה ליעל: "גלי סיפרה לי שקנית חולצה מאוד יפה".
במציאות: גלי סיפרה לדנה שיעל קנתה חולצה "מזעזעת".
5. מחשבה: בסיפור האירוע הסתיר יואב מגבי את קיומה של המסיבה, ואחר-כך גם סיפר לו שהוא הולך עם הוריו למופע.
– האם ישנה סכנה שאי אמירת האמת תגרור שקרים נוספים?
– אילו מבין השקרים שהובאו בתרגיל הקודם עלולים לגרור אחריהם שקרים נוספים?
6. מן המקורות: במסורת היהודית אנו מוצאים מקורות אשר מלמדים אותנו כי לטובת השלום ולמניעת צער אפשר להסתיר את האמת. כך מסופר על מחלוקת בין החכמים מבית שמאי לבין חכמים מבית הלל לגבי השאלה כיצד יש לשמח כלה ביום חתונתה. בית שמאי טענו כי יש לשבח את הכלה לפי התכונות האמתיות שלה: אם היא יפה – אומרים שהיא יפה, ואם לא – לא אומרים. ובית הלל אומרים שיש לומר לכל כלה שהיא נאה. מה דעתכם?
(הערה: בדרך כלל נהוג לאמץ את העמדה של בית הלל)
– לאור המקורות – באילו מקרים, לדעתכם, עדיף לומר שקר-לבן?
7. תרגיל: לפניכם רשימת שקרים לבנים. אילו מהם תקבלו כהכרחיים ואילו תפסלו? האם הנימוקים מקובלים עליכם?
א- הרופא מחליט לספר לחולה סופני שהוא בתהליך החלמה.
ב- אב שפוטר מעבודתו מחליט לא לספר על פיטוריו, כדי לא להדאיג את משפחתו.
ג- ראש-הממשלה אינו מוסר מידע מדויק על מגעים עם ראשי מדינות ערביות, כדי שהמתנגדים לא יפריעו להם התהליך.
ד- שר הכלכלה אינו מודיע על צעדים כלכליים צפויים, כדי לא לגרום לחרדה בציבור.
– האם, לדעתכם, יש אפשרות להימנע בכלל משקרים לבנים?
