תוכן
מבוא
בכל כיתת תינוקות במעונות היום בישראל שוהים בין 12 ל-20 תינוקות שגילם בין 3 ל-15 חודשים. בשנים האחרונות מספר התינוקות בכיתות התינוקות במעונות היום הולך וגדל (המועצה הלאומית לשלום הילד, 2015). המטפלות החינוכיות במעונות היום מקבלות הכשרה בסיסית מטעם משרד העבודה. הכשרה זו אינה מספקת מענה ייחודי לטיפול שיש להעניק בגיל הינקות, להתפתחות הרגשית והחברתית של הפעוטות ולעמדות של המטפלות החינוכיות על אודות התפתחות רגשית וחברתית של תינוקות. מערך הדרכה המתייחס להתפתחות הרגשית והחברתית של פעוטות קיים במידה מועטה במעונות היום, אולם רוב ההתייחסות נוגעת לילדים החל מגיל שנתיים.
התוכנית כללה שמונה מפגשים שנערכו פעם בחודש בין החודשים נובמבר ויוני. הנושאים שנידונו בתוכנית היו תקופת הינקות, אוכל ותזונה בגיל הרך, השינה ותפקידה בהתפתחות רגשית וחברתית, הסיבות לבכי והקשרן ליחסים חברתיים.
במסגרת המפגשים נעשתה למידה משותפת שבמסגרתה עלו זיכרונות וחוויות אישיות בנושאים השונים. נוסף על כך, הורחב הידע על התפתחות רגשית-חברתית בכלל ועל הביטוי שלה בנושאים אלה. לבסוף נעשה חיבור לקשר שנוצר עם התינוקות ועם הנושא בהתנהלות היום-יומית במעון.
מאמר זה יתמקד בבחינת השפעת תוכנית התערבות על עמדותיהן של המטפלות החינוכיות ביחס להיבטים חברתיים ורגשיים בהתפתחות התינוקות וביחס לדרך תיווכן בכיתת התינוקות במעון היום. ייחודיות המחקר נעוצה בעובדה שתוכנית ההתערבות מיועדת לאוכלוסייה ספציפית מאוד, הכוללת מטפלות חינוכיות בכיתת תינוקות ומתמקדת באינטראקציות היום-יומיות מתוך עולמן. כמו כן, התוכנית שנבנתה מאפשרת למטפלות לשתף בחוויותיהן ובעמדותיהן את בעלי התפקידים הנוגעים בכיתת התינוקות במעון – המטפלות החינוכיות, מנהלת המעון והמדריכה הפדגוגית, מתוך אמונה ששיתוף הפעולה יאפשר נקודת מבט רחבה שתקדם את העשייה ואת הידע הרגשי-החברתי שלהן.
סקירת ספרות
בסקירה זו תובא התייחסות להתפתחות רגשית-חברתית בינקות, לתפקיד המטפלת החינוכית בהקשר הרגשי-החברתי, לאמונות ולעמדות של המטפלת החינוכית בהיבט הרגשי-החברתי, לחשיבות של מערכת היחסים בין המטפלת החינוכית לתינוק בהקשר הרגשי-החברתי ולתוכניות התערבות והדרכה בתחום הרגשי-החברתי במעונות יום.
מחקרים אחרונים מלמדים כי מספרם של התינוקות והפעוטות השוהים במסגרות לגיל הרך הולך וגדל (2016, Perkins & Bargreen, Fouts, Hallam ). עובדה זו, והתפיסה ההתפתחותית כי לחוויות המוקדמות ובייחוד בתום הרגשי-החברתי, יש השפעות ארוכות טווח, מדגישות את הצורך להבנות מסגרות מיטביות שייתנו מענה לצורכיהם ההתפתחותיים של. (Yonhee, 2016) התינוקות במחקר שבחן את ההשפעות הללו נמצא כי התפתחות רגשית-חברתית בשנות החיים הראשונות מנבאת מוכנות לבית הספר והצלחה אקדמית בהמשך ( Brown & Denham 2010). בשנים האחרונות עולה מספר התינוקות השוהים במעונות היום בארץ ובעולם (המועצה הלאומית לשלום הילד, 2015 ). מחקרים שבדקו את איכות מעונות היום במדינת ישראל מצאו שיש בהם סטנדרטים נמוכים: קבוצות גדולות, יחס גבוה בין מטפלת חינוכית לפעוט, הכשרה מקצועית לא מספקת והתייחסות מינימלית לצרכים רגשיים אינדיווידואליים (Karie-Koren Sagi-Schwartz & Egoz-Mizrachi, 2005; Sagi, Koren‐Karie, Gini, Ziv & Joels ,2002).
