1. העלאת מודעות הילדים לכך שבסביבתם יש ילדים ממגוון תרבויות.
2. העלאת יכולת הקבלה וההכלה של הילדים את השונה והאחר מהם מבחינה תרבותית.
3. הכרת מאפיינים של תרבויות אחרות (שפה).
4. הכרת דרכים לסייע לילדים החדשים.
הנחיות
בפעילות זו נכיר את היוצרת נעמי שמר ואת יצירתה "אורחים לקיץ" המוכרת גם בשם "אצלנו בחצר".
נכיר ילדים ממדינות שונות, המברכים זה את זה לשלום בשפת אמם; נמפה אילו תרבויות נמצאות בישראל; נכיר את המילה "שלום" בכל מיני שפות המוזכרות בשיר, במובן של ברכת שלום או פרידה.
רקע
בחברה הישראלית יש מגוון גדול של תרבויות. המגוון נוצר עקב שני תהליכים דמוגרפיים עיקריים, ברורים ושונים זה מזה. תהליך אחד הוא עלייה של יהודים השבים למולדתם, ישראל. העלייה היא ממדינות רבות: מאירופה (צרפתים ועולים ממדינות בריה"מ לשעבר), מארה"ב, ומאפריקה (אתיופים). בעקבות העלייה נוצרת אוכלוסייה של צברים לעומת אוכלוסייה של עולים חדשים. תהליך אחר הוא הגעתם של מהגרים, פליטים ומחפשי עבודה, רובם מאפריקה. תהליך זה יוצר אוכלוסייה של "מקומיים" מול אוכלוסייה של "זרים". בשני התהליכים התוצאה היא הימצאות קרובה, יומיומית, ליד ה"אחר".
האחר והשונה נתפס פעמים רבות כזר ומאיים, ולכן לא פעם מוּחלים עליו סטריאוטיפים שליליים ודעות קדומות שעלולים להוביל לאפלייתו ואף לגילויי אלימות נגדו.
הפעילות
נעמי שמר היא מחשובי היוצרים של הזמר העברי.
היא נולדה בקבוצת כנרת לרבקה ומאיר ספיר, מראשוני הקיבוץ. כשהייתה בת שש קיבלה אמה במתנה פסנתר, שהועמד לרשות ילדי הקיבוץ, אך דווקא נעמי שמר היא שבלטה בכישרון נגינתה וכבר מגיל צעיר הנחתה את השירה בציבור בקיבוץ.
היא יצאה ללמוד באקדמיה למוזיקה בתל אביב ובירושלים, וכשחזרה לקיבוץ כמורה לריתמיקה חיברה כמה שירי ילדים לצורך עבודתה: "הדואר בא", "אחינו הקטן" ועוד.
את שירותה הצבאי עשתה בנח"ל במחלקת התרבות של החייל.
נעמי שמר נפטרה בשנת תשס"ד 2004 ונקברה בבית העלמין של קבוצת כנרת. על מצבת קברה נכתב רק שמה, ולצדו שנת לידתה ושנת פטירתה – עם עיטור של פרח, שאותו נהגה להוסיף לחתימתה האישית. היא השאירה אחריה את בעלה השני – מרדכי הורוביץ, שני ילדים – ללי שמר ואוריאל הורוביץ, ונכדים.
נעמי שמר לא הייתה זמרת מקצועית, אך אהבה לשיר את שיריה והופיעה ברחבי הארץ עם תכניתה "שירת יחיד, שירת רבים". התנ"ך היה מקור ההשראה ללשון שירתה, ובשיריה שילבה פסוקים, ניבים ומטבעות לשון מן המקרא וממקורות יהודיים אחרים, דוגמת השיר "ירושלים של זהב" ו"שירת העשבים" על פי רבי נחמן מברסלב. שיריה מתארים את הארץ על נופיה ואנשיה מנקודת מבט אופטימית ובעין אוהבת, והם היו לשירת הרבים "בזכות איכותם השירית והמוזיקלית, בזכות המיזוג המופלא בין המילה ובין הלחן ובזכות הביטוי הניתן בהם לרחשי לב העם".
הקריאו את השיר. אפשר גם להציג אותו או להשמיע אותו.
סרטון קצר עם השמעת השיר בביצוע מקהלת שרונית:
שאלו:
בשיר הוזכרו ילדים ממדינות שונות. מאילו מדינות?
איך אומרים שלום בשפה אחרת, שהוזכרה בשיר?
למה מתכוונים הילדים כשהם אומרים שלום זה לזה?
בואו ניזכר בכמה שמות של ילדים שהוזכרו בשיר, למשל ג'וניה מקניה שאומרת ג'מבו, וצ'ין מסין שאומר ניכאומה.
הציגו לילדים את הדמויות הבאות (תמונות להורדה) ושאלו:
ג'וניה מקניה אומרת ג'מבו
צ'ין מסין אומר ניכאומה
*לגננת/ מורה – שימו לב לרגישות הנושא בשיחתכן עם הילדים.
במה הילדים האלה שונים מאתנו? (לגננת: בצבע העור, בצורת העיניים, בשפה שהם מדברים, במנהגים ובחגים שהם חוגגים, אולי בדת שלהם…)
במה הם דומים לנו? (לגננת: אם הילדים מתקשים לענות, פרטי ותני דוגמאות. למשל, מה לדעתכם הילדים האלה עושים בבוקר כשהם קמים? איך הם מתנהגים אל אימא שלהם? אל האחים שלהם? מה הם מרגישים? האם הם כועסים, עצובים, אוהבים? מה הם אוהבים לעשות? האם כואב להם כשמרביצים להם?)
שאלו את התלמידים: האם יש בכיתה ילדים שלא נולדו בארץ? אם יש – היכן נולדתם? ספרו שבישראל יש היום הרבה ילדים שהם או הוריהם הגיעו מבריה"מ לשעבר או מאתיופיה, ובקשו מהם להוסיף בית לשיר ולהתייחס בו לילדים אלו.
למשל:
ולדי מרוסיה יאמר ________
ודודי מאתיופיה יאמר ______________
תשובות
ברוסית: פריבט (Privet)
באמהרית: סלאם (Selam)
שאלו:
מה עשו הילדים יחד בשיר ?(צבעו יחד את הגדר); האם זה משנה איך כל אחד מהם נראה או באיזו שפה הוא מדבר, כדי להצליח במשימה?
גם בגן/בכיתה שלנו יש ילדים או הורים של ילדים שבאו ממקומות שונים בעולם. בקשו מהילדים לספר מאין הגיעו הם, או הוריהם או הסבים והסבתות. מי שידע – יספר.
אם הילדים לא ידעו תוכלו אתן (הגננות/המורות) לספר ולתת דוגמאות אישיות.
כשמישהו מגיע מארץ אחרת הוא לא יודע לדבר בעברית. איך אפשר להסביר לו דברים? איך אפשר לשחק אתו? מה יכול לעזור לו להרגיש טוב? (הגננת יכולה ללמד את ילדי הגן כמה מילים משפתו של הילד החדש בגן.)
